פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק רע"פ 3854/08
בבית המשפט העליון
רע"פ 3854/08
בפני:
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
יוסף חן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 25.11.08 בע"פ 70714/06 שניתן על ידי כבוד השופטים ד' ברלינר – סג"נ, ז' המר – סג"נ ו-ש' שוחט
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיבה:
עו"ד מיטל בוכמן-שינדל
פסק-דין
השופט ס' ג'ובראן:
כנגד המבקש הוגש לבית משפט השלום ברמלה כתב אישום מתוקן (ת.פ. 1398/04), המייחס לו עבירוה של זיוף בנסיבות מחמירות לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); עבירה של שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות לפי סעיף 420 בנסיבות המתוארות בסעיף 418 סיפא לחוק העונשין; עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין; עבירה של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 25 ו- 415 סיפא לחוק העונשין ועבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין.
לפי הנטען בכתב האישום, כנגד המבקש הוגשה תביעה לבית משפט השלום בנתניה בגין חילול שיקים בסכום של 47,689 ש"ח אותם מסר בתמורה לסחורה שקיבל. במקביל, בתביעה אחרת אותה ניהל, זייף המבקש מסמך שנחזה להיות הסכם פשרה, ובאמצעותו השיג במרמה פסק דין אשר אימץ את הסכם הפשרה הבדוי. את פסק הדין שהושג במרמה הגיש המבקש במסגרת התגוננותו מפני התביעה השטרית.
בית משפט השלום ברמלה (כבוד סגנית הנשיא ז' בוסתן) הרשיע, ביום 2.2.2005, את המבקש – על פי הודאתו – בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן וגזר עליו, ביום 3.4.2006, עונש של 17 חודשי מאסר, מהם חמישה חודשים לריצוי בפועל בדרך של עבודות שירות והיתרה על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שבמשך 3 שנים לא יעבור עבירה שבה הורשע וכן קנס בסכום של 7,000 ש"ח או 70 ימי מאסר תמורתו. במהלך הדיון בבית משפט השלום, היה המבקש מיוצג.
על פסק הדין של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, כשהוא אינו מיוצג (ע"פ 70714/06). המבקש הגיע לדיון שנקבע ליום 24.10.07, אולם, לטענת המשיבה, עזב את אולם בית המשפט כשהוא מותיר מכתב בידי פקיד העזר, ממנו עולה, כי חש ברע וכי הוא מבקש שייקבע מועד חדש לשמיעת הערעור. קיומו של מכתב זה לא היה ידוע למשיבה בשעתו וכמותו גם דבר התייצבותו של המבקש לדיון במועד זה.
ביום 25.11.07 התקיים דיון נוסף בערעורו של המבקש, אולם המבקש לא התייצב. המשיבה ביקשה לדחות את הערעור בנימוק, שהמבקש סיים זה מכבר לרצות את עבודות השירות ולשלם את הקנס שהוטלו עליו בבית משפט השלום.
בית המשפט המחוזי (כבוד סגנית הנשיא ד' ברלינר, סגן הנשיא ז' המר והשופט ש' שוחט) דחה, ביום 25.11.07, את הערעור מן הטעם, שהמבקש לא התייצב ולפי סמכותו מכוח סעיף 208 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: חוק סדר הדין הפלילי).
ביום 17.10.07 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה שכותרתה "בקשה לקביעת מועד לדיון בערעור" ולמעשה הינה בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד. לבקשה לא צורפו כל מסמכים.
בא כוח המשיבה הגיבה על גבי הבקשה בציינה, כי המבקש לא התייצב לדיון ביום 24.10.07 חרף העובדה, כי זומן לאותו דיון כדין. באת כוח המשיבה מציינת בתגובתה, כי בדיעבד הסתברה עובדה זו כמוטעית, אולם הדברים לא היו ידועים למשיבה אותה עת ואף לא צוינו על ידי המבקש. עוד צוין בתגובת המשיבה, כי ביום 1.11.07 נשלחה למבקש הזמנה לדיון שנקבע ליום 25.11.07, אך ההזמנה חזרה מן הטעם "לא נדרש". לפיכך, טענה המשיבה, כי אין עילה לביטול פסק הדין של בית המשפט המחוזי.
בית המשפט המחוזי (כבוד סגנית הנשיא ס' רוטלוי) דחה את הבקשה בקובעו, כי בהתחשב בהשתלשלות הדברים המפורטת בתגובת המשיבה, אין מקום לביטול פסק הדין.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה שב המבקש על טענותיו כפי שהעלה בפני בית המשפט המחוזי.
בתגובתה מציינת באת כוח המשיבה, כי היא מסכימה להחזיר את התיק בעניינו של המבקש לבית המשפט המחוזי, שם יתקיים דיון לגופו של עניין, מאחר ולטענתה ייתכן, כי עובדת התייצבותו של המבקש לדיון ביום 24.10.07 לא הייתה בפני בית המשפט המחוזי עת דחה את הבקשה לביטול פסק הדין וזאת לאור תגובת המשיבה שהתייצבות המבקש לא הייתה ידועה לה.
אשר על כן, החלטנו לתת רשות ערעור כמבוקש, ולדון בבקשה כבערעור לגופו. בהסכמת באת כוח המשיבה ומבלי שיהיה בכך משום הבעת עמדה כלשהי לעניין הערעור לגופו, אנו מקבלים את הערעור ומורים על החזרת התיק בעניינו של המבקש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, על מנת שיקיים דיון בערעור לגופו.
ניתן היום, ל' באב התשס"ח (31.8.2008).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08038540_H02.doc דמ
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il