הרב יוסף שריד נ. השר לשירותי דת

פסק-דין בתיק בג"ץ 385/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 385/17 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. הרב יוסף שריד 2. ח"כ ד"ר נחמן שי 3. הרב יחזקאל נאומבורג 4. הרב צבי שפיגל 5. הרב בועז קפלן 6. אלי אלדד 7. אסתר קיזלשטיין 8. משה קיזלשטיין 9. הרצל נעמן 10. בן- ציון רבי 11. אמיר כהן 12. דליה אלקון 13. ליאורה עדי 14. יעל שגיא 15. רחל כהן 16. שלמה פרלשטיין 17. אילנה פרלשטיין 18. ג'רמי סלטן נ ג ד המשיבים: 1. השר לשירותי דת 2. המשרד לשירותי דת 3. ועדת הבחירות לבחירת רב עיר במבשרת ציון 4. המועצה המקומית מבשרת ציון 5. הרב שלמה בן עזרא 6. הרב יעקב כהן 7. הרב יוסף עיני 8. הרב יהודה קבסה 9. הרב דב ברקוביץ 10. הרב מיכאל אטיאס 11. הרב יוסף שלוש 12. הרב אליהו פנחסי 13. הרב נתן פערלמאן 14. הרב אטיס גד 15. הרב אהרון אדם ברקוביץ 16. הרב אברהם סגיס עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד אשר דל בשם המשיבים 3-1: עו"ד אבינעם סגל אלעד; עו"ד שרון אבירם בשם המשיבה 4: עו"ד אהרן זהבי בשם המשיב 5: עו"ד דוד הלפר פסק-דין השופט י' דנציגר: 1. בעתירה שלפנינו ביקשו העותרים צו על תנאי אשר יורה למשיב 1, השר לשירותי דת, לנמק מדוע לא יבטל את החלטתו לקיים הליך לבחירת רב עיר למועצה המקומית מבשרת ציון; מדוע לא יבוטל מינויה של ועדת הבחירות; מדוע לא יבוטל מינויו של עו"ד מרדכי חזיזה לוועדת הבחירות; ומדוע לא ייאסר על המשיב 5, הרב שלמה בן עזרא להציג מועמדות ולהיבחר כרב עיר במבשרת ציון. 2. בעתירה נטען כי שר הדתות החליט שיש צורך במינוי רב עיר במבשרת ציון בניגוד לעמדת הרשת המקומית ותוך התעלמות מהיעדר מקור תקציבי למימון רב עיר. כמו כן טוענים העותרים לפגמים שנפלו בהליך מינויה של ועדת הבחירות לבחירת רב עיר, לרבות היעדר נציג מטעם הרשות המקומית בוועדת הבחירות. אשר למועמדותו של המשיב 5, טוענים העותרים כי הניסיון למנותו כרב עיר במבשרת ציון מנוגדת לפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 6499/99 המפד"ל – המפלגה הדתית הלאומית נ' הרב שלמה בן עזרא, פ"ד נג(5) 606 (1999) אשר פסל את בחירתו של המשיב 5 לכהונת רב עיר במבשרת ציון תוך שנקבע כי פעל בניגוד עניינים מובהק ותוך העברת ביקורת נוקבת על התנהלותו. 3. בד בבד התבקש צו ביניים אשר יאסור על המשך קידום הליכי בחירת רב עיר עד להכרעה בעתירה. המשיבה 4, המועצה המקומית מבשרת ציון (להלן: המועצה המקומית), הודיעה כי היא מצטרפת לאמור בעתירה ומבקשת להיעתר לצו הביניים, זאת נוכח היעדר צורך מהותי וענייני במינוי האמור. היועץ המשפטי לממשלה ביקש להורות על דחיית מועד הבחירות לרב עיר, לצורך קיום בחינה תקציבית על ידי הגורמים המקצועיים, דבר שלא נעשה. עם זאת, ציין היועץ המשפטי לממשלה כי העתירה עצמה לוקה בשיהוי ניכר וכי יש לדחותה לגופה. 4. ביום 23.1.2017 ניתן צו ביניים אשר אוסר על קיום הבחירות לרב עיר שנקבעו ליום המחרת, נוכח העובדה כי הן המועצה המקומית והן היועץ המשפטי לממשלה תמימי דעים עם העותרים כי אין לקיים את הבחירות במועדן. 5. בתגובה שהוגשה לגופה של העתירה מטעם המשיבים 3-1 נטען כי אמנם בתחילת הדרך נפלו פגמים מסוימים בהליך הבחירה, בכל הנוגע להיערכות התקציבית הכרוכה במינוי רב עיר; אולם פגמים אלו נרפאו לאחר הגשת העתירה, ומשכך אין עוד עילה להתערבותו של בית המשפט בהליך הבחירות. המשיבים סבורים כי התכנית הכלכלית שהציגה המועצה הדתית במבשרת ציון מספקת מענה הולם לטענות העותרים ביחס לשיקול התקציבי, ומאפשרת את המשך ההליך לבחירת רב עיר, כאשר כעת הוחלט כי רב העיר יכהן בהיקף משרה של 20% בלבד. לפיכך, אין מקום לבטל את הליך הבחירות למינוי רב עיר. כמו כן, נערכו שינויים בהרכב האסיפה הבוחרת. אשר למשיב 5, טוענים המשיבים 3-1 כי מבחינה פורמאלית אין מניעה כי יציג את מועמדותו; עם זאת, בתקופה שקדמה למועד הבחירות הצטבר מידע עדכני בעניינו של המשיב 5, העלולים להשליך על תפקודו כרב מועצה. עמדת המשיבים היא כי התנהלותו של המשיב 5 מחייבת הבאת הדברים בפני ועדת הבחירות והאסיפה הבוחרת בטרם תקבלנה החלטות בנושא. המועצה המקומית הודיעה כי היא מסכימה לביטול צו הביניים וקידום הליכי בחירת רב עיר בהיקף של 20% משרה. המשיב 5 אף הוא הגיש תגובה לעתירה ובה נטען כי העותרים מסלפים את העובדות ומכפישים את שמו. 6. העותרים סבורים כי האמור בתגובת המשיבים 3-1 מאשש ומאמת את טענותיהם לפיה הליך הבחירה היה פגום מיסודו ויש לבטלו. 7. ביום 27.9.2017 התקיים בפנינו דיון בה טען בא כוח העותרים – עו"ד אשר דל – כי העתירה לא התייתרה וכי אין, לעת הזו, בסיס תקציבי להעסקת רב עיר בהיקף 20%. עוד נטען כי העתירה לא מיצתה את עצמה בראשיה האחרים. 8. בהחלטתנו מאותו יום הורינו למשיבים 3-1 להגיש הודעת עדכון בה יבהירו אם אכן יש כיסוי תקציבי (שאינו מותנה בתנאים כלשהם) למימון העסקת רב עיר בהיקף של 20%. עוד ביקשנו מהמועצה המקומית לעדכן אם התכנסה מליאת המועצה ודנה בנושא שבנדון ומה הייתה החלטתה. 9. בהודעה מעדכנת של המשיבים 3-1 מיום 2.10.2017 (הנתמכת בתצהיר מנכ"ל המשרד לשירותי דת) נאמר כי "נכון להיום יש כיסוי תקציבי להעסקת רב עיר במבשרת ציון, בהיקף משרה של 20% ובעלות שכר שנתי של כ-116,000 ש"ח...". ההודעה מבהירה ומפרטת את התימוכין לקביעה זו, ועולה ממנה כי האמור אינו לוקח בחשבון השתתפות של המועצה המקומית במימון ההעסקה, אלא בנוסף להשתתפות פוטנציאלית שכזו. 10. המועצה המקומית לא טרחה לכנס את מליאתה והסתפקה בהודעה לפיה נוכח האמור בהודעת המשיבים 3-1, "המועצה אינה מתנגדת". 11. העותרים חזרו וטענו כי לא קיימת תכנית כלכלית המלמדת על מקור תקציבי שאינו מותנה בתנאים למימון שכרו של רב עיר, ואם הייתה כזו, חזקה שהייתה מוגשת. העותרים מוסיפים כי אין כל הסבר לשינוי בעמדתם של המשיבים 3-1 וטוענים כי ההליך כולו מלמד על סימון מראש של המטרה הראשונית והיא בחירתו של המשיב 5 לתפקיד, בכל מחיר. 12. לאחר שעיינו בכתבי הטענות, שמענו את דברי הצדדים וקיבלנו את ההודעות המעדכנות, החלטנו כי דינה של העתירה להידחות. העתירה הוגשה בהינתן מצב דברים שבו מדובר היה בהליך לבחירת רב עיר בהיקף משרה מלא, וללא שנערכה בדיקה לגבי קיומו של מקור תקציבי למימון העסקתו של רב עיר כאמור. לאחר הגשת העתירה, ויש להניח כי בזכותה, נערכו בדיקות בעניין זה, אשר בעקבותיהן הוחלט על שינוי היקף ההעסקה של רב העיר שייבחר ל-20% משרה בלבד, ואף נמצא מקור תקציבי לכך שמקורו בעודף תקציבי בתקציבה של המועצה הדתית מבשרת ציון. כמו כן, בתחילתו של ההליך צוין כי מינויו של רב עיר נכפה על המועצה המקומית, אשר אף בתחילה הסכימה למתן צו הביניים שעניינו דחיית מועד הבחירות, אולם עם חלוף הזמן, ויש להניח עקב מציאת המקור התקציבי האמור, שינתה המועצה המקומית את עמדתה בעניין זה והיא אינה מתנגדת להעסקת רב עיר בהיקף משרה של 20%. בהינתן שינוי נסיבות זה, אנו סבורים כי העתירה במתכונתה הנוכחית מיצתה את עצמה. אשר לטענות בעניינו של המשיב 5, מבלי להביע כל עמדה לגופו של עניין, אנו סבורים כי העתירה בעניין זה היא מוקדמת, שכן טרם התקבלה החלטה סופית בעניין מועמדותו, קל וחומר בעניין בחירתו, של המשיב 5 [השוו: בג"ץ 644/87 יו"ר המועצה הדתית ראש-העין נ' השר לענייני דתות, פ"ד מא(4) 13 (1987); בג"ץ 2467/07 התנועה להגינות שלטונית נ' ועדת הכנסת (18.3.2007); בג"ץ 6077/08 דן נ' נציב שירות בתי הסוהר (5.8.2008)]. 13. אשר על כן, העתירה נדחית. מכיוון שהעתירה הביאה לבחינתם של הדברים על ידי המשיבים 3-1 ולשינוי הנסיבות באופן חיובי, הרי שאין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ג בחשון התשע"ח (‏12.11.2017). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17003850_W16.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il