יצחק הדר נ. חזן ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 385/02 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערער: יצחק הדר נגד המשיבים: 1. חזן ישראל 2. חזן ליאת ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית משפט השלום בבאר-שבע, מיום 22.11.2001, בת.א. 9027/99 שניתנה על ידי כבוד השופטת טהר שחף בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת ט' שחף) מיום 22.11.01, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 9027/99. 1. המערער הגיש תביעה נגד המשיבים בבית משפט השלום בבאר שבע. התיק נדון תחילה בפני כב' השופט ד' מגד, ונקבע לישיבת הוכחות בפני כב' השופטת ט' שחף. 2. המערער הגיש בקשה כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בתיק. בבקשתו טען המערער כי כב' השופטת שחף דנה בעבר בתיק אחר בו נתבע המערער בגין הפרת הסכם מכר מקרקעין. המערער טען כי באותו תיק ניתן על ידי השופטת פסק דין לפיו נשללו זכויותיו של המערער בנכס המקרקעין נשוא התביעה, בניגוד לכל תקנות הדיון, ובהעדר כל עילת תביעה נגדו, וכי פסק הדין מבוסס על ראיות ועובדות שקריות. כן תקף המערער בבקשת הפסילה את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין. יצוין, כי על פסק דינה של השופטת בתיק האחר הגיש המערער ערעור לבית משפט זה, אך ערעורו נדחה בשל אי הפקדת ערבון. 3. בית המשפט, בהחלטתו מיום 22.11.01, דחה את בקשת הפסילה. בית המשפט קבע כי כל שהמערער מעלה הוא טענות כנגד החלטותיו שניתנו בהליך אחר, ואשר הדרך לתקיפתן היא על ידי הגשת ערעור. כן קבע בית המשפט, כי אין בהליך הקודם שהתקיים ללמד דבר אודות ההתייחסות הראויה לתביעה שבפניו, וכי זאת תינתן בהתאם לדיון בתביעה גופה. 4. על החלטה זו הוגש הערעור שבפני. בערעורו חוזר המערער על טענותיו בבקשת הפסילה ומוסיף כי אופן ניהול המשפט בהליך האחר והטיית הדין לטובת התובעים בו, יצרו אצל המערער חוסר אמון מוחלט בבית המשפט, ומעידים על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. 5. לאחר שעיינתי בחומר שבפני, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. הלכה היא כי כדי להקים עילת פסלות יש להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, המבוסס על נסיבות אובייקטיביות (ראו למשל: ע"פ 184/85 זאב שרעבי נ' מדינת ישראל פ"ד לט(1) 446, 558[א]; ע"א 1570/94 שרותי ארגל שיווק לבתי מלון ומסעדות בע"מ נ' אוצר מפעלי ים בע"מ ואח' (לא פורסם); רע"א 287/88 מנוף סיגנל חברה לפיננסים והשקעות בע"מ נ' סליימה פ"ד מד(3) 758, 760). "השאלה שיש לשאול היא... אם נתקיים חשש ממשי למשוא פנים במובן זה, שדעתו של היושב בדין 'ננעלה', כך שניתן לראות בהליך כולו כ'משחק מכור'" (ע"א 1335/99 ש.ח. שוקי שווק ועבודות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (טרם פורסם). במקרה זה, עילת הפסילה לה טוען המערער נעוצה בעובדה כי השופטת דנה בעבר בתיק אחר לו היה צד, כאשר בפי המערער טענות רבות באשר לפסק דינה של השופטת באותו תיק ולאופן ניהול הדיון על ידה. אלא שאין באמור כדי להקים עילת לפסילת השופטת. ראשית, השגות המערער כנגד פסק דינה של השופטת בהליך האחר אין מקומן בבקשת פסלות ובערעור פסלות, כי אם בהליך של ערעור על פסק הדין. ואכן, המערער עשה שימוש בזכות הערעור הנתונה לו על פסק הדין. שנית, בית משפט זה קבע לא אחת כי הופעה קודמת לפני שופט אינה יוצרת חשש ממשי למשוא פנים. נפסק כי עצם העובדה שבפני אותו שופט התנהלו או מתנהלים משפטים נוספים - בין אם אלה תיקים אזרחיים ובין אם אלה תיקים פליליים, בין אם פסק לזכותו של צד ובין אם פסק לחובתו - אין בה, כשלעצמה, כדי לפסול את השופט מלדון בעניינו של אותו צד פעם נוספת (ראו למשל: ע"פ 2113/91 מדינת ישראל נ' עמוס בן שלמה יהודה, פ"ד מה(3) 790; ע"פ 639/96 איתמר בן גביר נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 1478/97 מדינת ישראל נ' דוד חן, פ"ד נא(4) 673). אכן, תחושה סובייקטיבית של מתדיין, לפיה הופעותיו הקודמות בפני בית המשפט יוצרות חשש ממשי למשוא פנים, אינה מהווה כשלעצמה עילה לפסילת השופט. יש צורך בקיומו של חשש ממשי המבוסס על נסיבות אובייקטיביות. בנסיבות העניין, לא הצליח המערער לבסס חשש זה. הערעור נדחה אפוא. ניתן היום, כ"א בשבט התשס"ב (3.2.2002). ה נ ש י א _________________ העתק מתאים למקור 02003850.A03 /דז/ נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il