פלוני נ. מדינת ישראל - משרד הבריאות

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3849/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט י' כשר המערערים: 1. פלונית 2. פלוני נ ג ד המשיבות: 1. מדינת ישראל – משרד הבריאות 2. שירות בריאות כללית ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.3.2023 בת"א 58246-02-19 אשר ניתן על ידי כבוד השופטת סיגל רסלר-זכאי תאריך הישיבה: כ"ב באדר ב התשפ"ד (1.4.2024) בשם המערערים: עו"ד עמוס גבעון בשם המשיבה 1: עו"ד שרית מורג פדיוק בשם המשיבה 2: עו"ד תמר קרת פסק-דין 1. בבית המשפט המחוזי נדונה תביעת רשלנות רפואית. המערערים טענו כי לא הופנו ליעוץ גנטי ולמיצער, כי לא קיבלו הסבר ראוי לייעוץ הגנטי שהיה רשלני כשלעצמו, וכי מעקב ההיריון שבוצע על ידי הנתבעות היה רשלני. מחדלים אלו, כך נטען, הביאו ללידתו של המערער 1 (להלן: המערער) הסובל מתסמונת גנטית 4TMC וכתוצאה כך מנכות בשיעור של 100%. 2. בפסק דין מפורט דחה בית משפט קמא את התביעה, לאחר שמצא כי בניגוד לנטען, הוכח כי ניתן למערערים יעוץ גנטי הן לאחר לידתה של הבת הבכורה – שאף היא סובלת מאותה תסמונת – והן מספר פעמים לפני ובמהלך ההריון של המערער, ייעוץ שניתן על ידי מספר בתי חולים שלא נתבעו כלל במסגרת ההליך. עוד נמצא כי הייעוץ הגנטי היה ראוי ותקין, והוסבר למערערים בשפתם, וכי גם ד"ר רמדאן, המומחה מטעם המערערים, אישר בחקירתו הנגדית כי לאור העובדה שמדובר במוטציה ובהינתן שמחלתה של הבת לא אובחנה בזמן ההיריון, אזי לא ניתן היה לאבחן את התסמונת אצל הקטין. עוד נמצא כי מעקב ההיריון היה תקין וכי לא היה מקום להורות או להמליץ להורים, הם המערערים, שלא להרות לאור מחלת הבת. עוד נקבע על ידי בית המשפט, הן על בסיס המסמכים והן על בסיס העדויות כי התובעים הבהירו שאין בכוונתם להפסיק את ההיריון. 3. על פסק הדין נסב הערעור שלפנינו, שבו תוקפים המערערים כמעט כל תג ותג בפסק דינו של בית משפט קמא, ואף תוך העלאת טענות שלא הועלו במסגרת כתב התביעה. 4. נאמר בקצרה כי לא מצאנו להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, המבוסס על ממצאי עובדה ומהימנות מובהקים ועל העדפת חוות דעתם של המומחים מטעם המשיבות, ואין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בכגון דא. אנו מאמצים אפוא את פסק דינו של בית משפט קמא מכוח סמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. [במאמר מוסגר נציין כי לאור דחיית התביעה במישור האחריות, בית המשפט לא נדרש לנושא הנזק לגופו. חזקה על בית המשפט שאם הייתה מתקבלת התביעה במישור האחריות, לא היה דוחה את התביעה אך בשל אי הוכחת הנזק כדבעי, כפי שציין בסיפא לפסק דינו]. 5. סוף דבר שהערעור נדחה. לנוכח הנסיבות האישיות של המערערים, ומשחוייבו בהוצאות בבית משפט קמא, לא ייעשה צו להוצאות בערכאה זו. ניתן היום, ‏כ"ב באדר ב התשפ"ד (‏1.4.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט 23038490_E07.docx גק מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il