פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 3849/23

פלוני נ. מדינת ישראל - משרד הבריאות

ערעור על דחיית תביעת רשלנות רפואית בגין אי-אבחון תסמונת גנטית במהלך היריון (הולדה בעוולה).

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 01/04/2024 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 3849/23 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה רשלנות רפואית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על דחיית תביעת רשלנות רפואית בגין אי-אבחון תסמונת גנטית במהלך היריון (הולדה בעוולה).
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 3849/23

פלוני נ. מדינת ישראל - משרד הבריאות

ערעור על דחיית תביעת רשלנות רפואית בגין אי-אבחון תסמונת גנטית במהלך היריון (הולדה בעוולה).

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

פסק הדין עוסק בערעור של הורים לקטין שנולד עם תסמונת גנטית נדירה (TMC4) ו-100% נכות. ההורים טענו כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא סיפק ייעוץ גנטי הולם ולא אבחן את המחלה במהלך ההיריון, למרות שבתם הבכורה סבלה מאותה לקות. בית המשפט המחוזי דחה את התביעה לאחר שקבע כי ניתן ייעוץ הולם, כי מבחינה מדעית לא ניתן היה לאבחן את המוטציה הספציפית באותה עת, וכי ההורים ממילא הצהירו שלא יפסיקו את ההיריון. בית המשפט העליון דחה את הערעור, קבע כי אין מקום להתערב בממצאי עובדה ומהימנות של הערכאה הדיונית, ואישר את פסק הדין במלואו.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים י' עמית, י' וילנר, י' כשר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • פלונית
  • פלוני

נתבעים

  • מדינת ישראל – משרד הבריאות
  • שירות בריאות כללית

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערערים לא הופנו לייעוץ גנטי מתאים.
  • הייעוץ הגנטי שניתן היה רשלני ולא כלל הסבר ראוי.
  • מעקב ההיריון שבוצע על ידי המשיבות היה רשלני.
  • מחדלים אלו הובילו ללידת קטין הסובל מתסמונת TMC4 עם 100% נכות.
טיעוני ההגנה
  • ניתן למערערים ייעוץ גנטי מספר פעמים לפני ובמהלך ההיריון על ידי בתי חולים שונים.
  • הייעוץ הגנטי היה תקין, ראוי והוסבר למערערים בשפתם.
  • לא ניתן היה לאבחן את התסמונת אצל הקטין בזמן ההיריון כיוון שמדובר במוטציה ומחלת הבת הבכורה לא אובחנה אז.
  • המערערים הבהירו בזמן אמת כי אין בכוונתם להפסיק את ההיריון.
מחלוקות עובדתיות
  • האם ניתן הסבר ראוי וייעוץ גנטי תקין למערערים.
  • האם ניתן היה לאבחן את התסמונת הספציפית במהלך ההיריון.
  • האם המערערים היו מפסיקים את ההיריון לו ידעו על הפגם.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • מסמכים רפואיים המעידים על מתן ייעוץ גנטי בבתי חולים שונים.
  • חוות דעת המומחים מטעם המשיבות.
  • עדות המומחה מטעם המערערים (ד"ר רמדאן) שאישר בחקירה כי לא ניתן היה לאבחן את התסמונת.
  • עדויות ומסמכים המלמדים על כוונת ההורים שלא להפסיק את ההיריון.
ראיות מרכזיות שנדחו
  • חוות דעת המומחה מטעם המערערים לעניין האחריות.

הדגשים פרוצדורליים

  • המערערים העלו בערעור טענות חדשות שלא הופיעו בכתב התביעה המקורי.
  • בית המשפט העליון בחר לאמץ את פסק הדין של הערכאה הדיונית מכוח תקנה 148(ב).

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 58246-02-19
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו

תגיות נושא

  • רשלנות רפואית
  • הולדה בעוולה
  • ייעוץ גנטי
  • מעקב היריון
  • תקנה 148(ב)

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3849/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט י' כשר המערערים: 1. פלונית 2. פלוני נ ג ד המשיבות: 1. מדינת ישראל – משרד הבריאות 2. שירות בריאות כללית ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.3.2023 בת"א 58246-02-19 אשר ניתן על ידי כבוד השופטת סיגל רסלר-זכאי תאריך הישיבה: כ"ב באדר ב התשפ"ד (1.4.2024) בשם המערערים: עו"ד עמוס גבעון בשם המשיבה 1: עו"ד שרית מורג פדיוק בשם המשיבה 2: עו"ד תמר קרת פסק-דין 1. בבית המשפט המחוזי נדונה תביעת רשלנות רפואית. המערערים טענו כי לא הופנו ליעוץ גנטי ולמיצער, כי לא קיבלו הסבר ראוי לייעוץ הגנטי שהיה רשלני כשלעצמו, וכי מעקב ההיריון שבוצע על ידי הנתבעות היה רשלני. מחדלים אלו, כך נטען, הביאו ללידתו של המערער 1 (להלן: המערער) הסובל מתסמונת גנטית 4TMC וכתוצאה כך מנכות בשיעור של 100%. 2. בפסק דין מפורט דחה בית משפט קמא את התביעה, לאחר שמצא כי בניגוד לנטען, הוכח כי ניתן למערערים יעוץ גנטי הן לאחר לידתה של הבת הבכורה – שאף היא סובלת מאותה תסמונת – והן מספר פעמים לפני ובמהלך ההריון של המערער, ייעוץ שניתן על ידי מספר בתי חולים שלא נתבעו כלל במסגרת ההליך. עוד נמצא כי הייעוץ הגנטי היה ראוי ותקין, והוסבר למערערים בשפתם, וכי גם ד"ר רמדאן, המומחה מטעם המערערים, אישר בחקירתו הנגדית כי לאור העובדה שמדובר במוטציה ובהינתן שמחלתה של הבת לא אובחנה בזמן ההיריון, אזי לא ניתן היה לאבחן את התסמונת אצל הקטין. עוד נמצא כי מעקב ההיריון היה תקין וכי לא היה מקום להורות או להמליץ להורים, הם המערערים, שלא להרות לאור מחלת הבת. עוד נקבע על ידי בית המשפט, הן על בסיס המסמכים והן על בסיס העדויות כי התובעים הבהירו שאין בכוונתם להפסיק את ההיריון. 3. על פסק הדין נסב הערעור שלפנינו, שבו תוקפים המערערים כמעט כל תג ותג בפסק דינו של בית משפט קמא, ואף תוך העלאת טענות שלא הועלו במסגרת כתב התביעה. 4. נאמר בקצרה כי לא מצאנו להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא, המבוסס על ממצאי עובדה ומהימנות מובהקים ועל העדפת חוות דעתם של המומחים מטעם המשיבות, ואין דרכה של ערכאת ערעור להתערב בכגון דא. אנו מאמצים אפוא את פסק דינו של בית משפט קמא מכוח סמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. [במאמר מוסגר נציין כי לאור דחיית התביעה במישור האחריות, בית המשפט לא נדרש לנושא הנזק לגופו. חזקה על בית המשפט שאם הייתה מתקבלת התביעה במישור האחריות, לא היה דוחה את התביעה אך בשל אי הוכחת הנזק כדבעי, כפי שציין בסיפא לפסק דינו]. 5. סוף דבר שהערעור נדחה. לנוכח הנסיבות האישיות של המערערים, ומשחוייבו בהוצאות בבית משפט קמא, לא ייעשה צו להוצאות בערכאה זו. ניתן היום, ‏כ"ב באדר ב התשפ"ד (‏1.4.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט 23038490_E07.docx גק מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il