יעקוב גולצמן נ. המרכז לגביית קנסות

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3841/22 לפני: כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט י' כשר העותר: יעקוב גולצמן נ ג ד המשיב: המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיב: עו"ד שרון אבירם; עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: העותר, אשר איננו מיוצג, הגיש לבית משפט זה ביום 7.6.2022 עתירה בת שני עמודים, בה הוא מבקש כי נורה למשיב, המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן: המשיב), לקבוע צו תשלומים ריאלי בהתאם ליכולתו הכלכלית, לבטל ריבית פיגורים שצבר, ולבטל עיקולים שהוטלו עליו לצורך גביית חובותיו. עתירתו הועברה בו ביום להתייחסות המשיבה, וזו התקבלה, לאחר בקשת ארכה, ביום 28.7.2022. בין לבין הוסיף העותר והגיש מספר פניות ביחס לעתירתו, אשר אחת מהן הועברה אף היא להתייחסות המשיב. וזהו, בתמצית, עניינה של העתירה: נגד העותר 7 תיקי חוב, אשר העיקרי בהם הוא חוב פיצוי פלילי העומד כיום על סך 323,595 ש"ח. הפיצוי הושת על העותר במסגרת הליך פלילי בו הוא הורשע בעבירה חמורה בשנת 2004, ונידון למאסר בפועל של 12 שנים, מאסר על תנאי של 3 שנים ופיצוי בסך 70,000 ש"ח לנפגעת העבירה (להלן: הפיצוי הפלילי). משלא שילם העותר את הפיצוי במועד שנקבע בגזר הדין, הוא הועבר לגביית המשיב והפך ל"חוב" כהגדרתו בסעיף 1 לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 (להלן: החוק). בנוסף קיימים לעותר 6 חובות קנס בגין דוחות משטרה אשר גם לא שולמו במועדם, והחוב בגינם עומד כיום על סך של 4,600 ש"ח (להלן: הקנסות). על אף שנשלחו לעותר דרישות לתשלום החוב, הוא מיאן לשלמו. לפיכך, הוטלו על העותר עיקולים שונים, ובמרוצת השנים נגבו ממנו כספים בסכום של 33,479 ש"ח, אשר הועברו לטובת נפגעת העבירה בגין חוב הפיצוי הפלילי. יצוין כי בשנים 2014 ו-2019 נקבעו לעותר הסדרי חוב זמניים ביחס לקנסות, אולם העותר לא עמד בהם וההסדרים בוטלו. בשנת 2020 פנה העותר פעמיים לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בבקשה לביטול הפרשי הצמדה וריבית שנצברו בגין חוב הפיצוי הפלילי. בקשות אלו נדחו בהחלטות בית המשפט המחוזי (פ"ח 1238-02) מהימים 26.5.2020 ו- 13.8.2020. יוער, כי בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 13.8.2020 צוין כי המשיב הוא הגורם המוסמך לדון בבקשת ביטול הפרשי הצמדה וריבית. כפי שיובהר להלן, קביעה זו בטעות יסודה. בחלוף מספר חודשים, ביום 7.1.2021, פנה העותר למשיב בבקשה להסדר חוב הפיצוי הפלילי וביטול הפרשי הצמדה וריבית שנצברו (להלן: הבקשה להפחתת החוב). בבקשתו ציין העותר כי אין באפשרותו לעמוד בתשלום החוב בשל התקופה הממושכת שבה שהה במאסר, מצבו הכלכלי והרפואי ומפאת גילו. ביום 7.4.2021 ניתנה החלטת המשיב, בה צוין כי למשיב אין סמכות לבטל הפרשי הצמדה וריבית שנצברו לחוב פיצוי שהוטל בהליך פלילי. יחד עם זאת, הוחלט על פריסה זמנית קצובה בזמן בסך של 2,000 ש"ח ל-24 חודשים לצורך התארגנות העותר לתשלום החוב (להלן: ההחלטה בדבר פריסה זמנית). ביום 29.6.2021 הגיש העותר למשיב בקשה לעיון חוזר, בה העלה בשנית את הטעמים שהובאו על ידו בבקשה להפחתת החוב. ביום 1.3.2022 התקבלה החלטת המשיב בגדרה נדחתה, בשנית, הבקשה לביטול הפרשי הצמדה וריבית מפאת העדר סמכות, אולם נקבע כי העותר רשאי לשלם את הפיצוי בתוך 60 חודשים. בין היתר, צוין בהחלטה כי העותר רשאי להגיש השגה או בקשה לעיון חוזר בהחלטה (להלן: ההחלטה בבקשה לעיון חוזר). על ההחלטה בבקשה לעיון חוזר הגיש העותר ערעור לבית משפט השלום בתל-אביב (רע"ר 54453-03-22) אולם זה נמחק ביום 18.5.2022 לאחר שהוסכם כי על העותר להגיש בקשה חדשה להסדרת חובו. בהמשך להחלטת בית משפט השלום, הגיש העותר למשיב בקשה חדשה להפחתת חוב פיגורים ופריסת חוב (להלן: הבקשה השלישית להפחתת חוב), וביום 24.5.2022 ניתנה החלטת המשיב בבקשה השלישית להפחתת חוב. גם במסגרת החלטה זו הובהר כי למשיב אין סמכות לבטל הפרשי ההצמדה וריבית לחוב פיצוי שהוטל בהליך פלילי. כמו כן, קבע המשיב הסדר חוב עדכני לפיו על העותר לשלם תשלום ראשון על סך 4,500 ש"ח, ולאחר מכן 71 תשלומים חודשיים שווים ורצופים על סך 4,476 ש"ח (להלן: ההחלטה בבקשת השלישית להפחתת חוב). על ההחלטה בבקשה השלישית להפחתת החוב הוגשה העתירה שלפנינו. בעתירה שב ומפרט העותר על אודות נסיבותיו האישיות. דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה ובתגובה המקדמית, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. בכל הנוגע לבקשה לביטול תוספת פיגורים בתיק הפיצוי הפלילי – הסמכות לדון בבקשה לפטור מתשלום תוספת פיגורים בגין פיצוי שהושת בהליך הפלילי מסורה לבית המשפט שגזר את דינו של העותר ואשר הטיל עליו את חובת הפיצוי (רע"א 8994/11 חליל נ' מדינת ישראל (29.4.2012); בג"ץ 967/14 בכר נ' המרכז לגביית קנסות ואגרות (22.5.2014)). המשיב אינו מוסמך לפטור מתשלום זה לפי הוראתו המפורשת של המחוקק בסעיף 5ג. לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, תשנ"ה – 1995. ריבוי בקשות, כמו גם האמור בשגגה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 13.8.2020, אין בכוחם לשנות עניין זה. למותר לציין כי הרשות לחזור ולפנות לבית המשפט המחוזי שגזר את דינו של העותר שמורה לו. אשר לבקשת העותר לפריסה נוספת של התשלומים, כך שהתשלום החודשי שיושת עליו יופחת, הרי שהעותר לא הציג צידוק לאי תשלום הפיצוי הפלילי שהושת עליו במרוצת השנים שחלפו, והדברים מקבלים משנה תוקף בשים לב לשיעור הנמוך יחסית ששולם כנגד החוב, גם זאת עקב הטלת עיקולים על ידי המשיב, ונוכח עמדת המשיב לפיה העותר לא מיצה הליכים מולו במסגרת הליך השגה. כמו כן, המשיב נעתר מספר פעמים לבקשת העותר ופרס את התשלומים שהושתו עליו, אך העותר לא עמד בהסדרים שנקבעו ואלו בוטלו. מובן כי בפני העותר פתוחה הדרך להגיש בקשה נוספת לפריסת השלומים, אולם התנהלות המשיב אינה מגלה כל פגם המצדיק התערבותו של בית משפט זה. אשר על כן העתירה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ח באב התשפ"ב (‏15.8.2022). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22038410_Y04.docx שש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1