פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 383/97

מסראווה עבדל רחמן אנקר נ. מדינת ישראל

המערער ערער על חומרת עונש המאסר שנגזר עליו בגין עבירות רכוש וחבלה בשוטר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 08/10/1997 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 383/97 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ערעור פלילי - חומרת העונש — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המערער ערער על חומרת עונש המאסר שנגזר עליו בגין עבירות רכוש וחבלה בשוטר.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 383/97

מסראווה עבדל רחמן אנקר נ. מדינת ישראל

המערער ערער על חומרת עונש המאסר שנגזר עליו בגין עבירות רכוש וחבלה בשוטר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של התפרצות לרכב, ניסיון גניבה וחבלה בכוונה מחמירה לאחר שדקר שוטר במהלך ניסיון בריחה. הוא נידון ל-41 חודשי מאסר בפועל (3 שנים ו-5 חודשים) והופעל מאסר על תנאי במצטבר לחודש אחד. בערעורו טען המערער כי העונש חמור מדי וכי הופעל נגדו כוח בלתי סביר בעת המעצר. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי דקירת שוטר בסכין מחייבת ענישה מרתיעה, וכי בית המשפט המחוזי כבר התחשב בנסיבות המקלות ובטענות המערער בעת גזירת העונש.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ש' לוין, י' זמיר, ד' ביניש
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מסראווה עבדל רחמן אנקר

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שהושת על המערער ראוי ומידתי בהתחשב בחומרת העבירות, בעברו הפלילי ובהפרת מאסר על תנאי.
טיעוני ההגנה
  • המערער טען לחומרת העונש.
  • המערער טען כי נחבל שלא כדין על ידי איש המשטרה בעת מעצרו.
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערער נחבל שלא כדין על ידי השוטר בעת המעצר.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער בעובדות כתב האישום.
  • תמונות שהוגשו לבית המשפט המציגות סימני חבלה על המערער.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 15/96
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בבאר שבע

תגיות נושא

  • ערעור פלילי
  • חומרת עונש
  • חבלה בכוונה מחמירה
  • התפרצות לרכב

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 383/97 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט י' זמיר כבוד השופטת ד' ביניש המערער: מסראווה עבדל רחמן אנקר נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דין בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 3.12.96 בתיק 15/96 שניתן על ידי כבוד השופטת אבידע תאריך הישיבה: ו בתשרי תשנ"ח (7.10.97) בשם המערער: עו"ד זילברמן דוד בשם המשיבה: עו"ד ברזילי פסק-דין 1. המערער הורשע לפי הודאתו במעשי עבירה של התפרצות לרכב בכוונה לגנבו, נסיון לגניבת רכב וחבלה בכוונה מחמירה, ובית המשפט המחוזי בבאר שבע השית עליו עונש מאסר לתקופה של שלש שנים וחמישה חדשים, וכן הפעיל עונש מאסר על תנאי לתקופה של ששה חדשים שהיה תלוי ועומד כנגדו, כשחמישה חדשים מתוכם חופפים לעונש המאסר הנ"ל וחודש אחד מצטבר אליו. כמו כן הוטל עליו עונש מאסר על תנאי לתקופה של שנים עשר חדשים. הערעור שלפנינו סב על חומרת העונש. 2. לפי מערכת העובדות שבביצוען הודה המערער, פרצו המערער ואחרים לרכב מרצדס-בנץ וניסו לגנבו כשהם גורמים לו נזק ניכר. אזרח הזעיק אנשי משטרה, ואלה החלו לדלוק אחר הפורצים שנמלטו מהם. במהלך המאבק בינו לבין אחד מאנשי המשטרה, דקר המערער את השוטר שתי דקירות בסכין, דקירה אחת בבית החזה בעומק של כ2- ס"מ קרוב ללב, ודקירה שניה בכתף בקרבת כלי דם ועצבים עיקריים. כתוצאה מכך נזקק השוטר לאישפוז ולטיפול נוסף לאחר מכן. שמענו את טענות פרקליט המערער ואת דברי שירות המבחן, והגענו לכלל מסקנה שאין קיימת עילה מספקת להתערב בעונש; ענין אחד עליו נתנו את דעתנו הוא טענתו של הסניגור המלומד שבמהלך מעצרו נחבל המערער שלא כדין על ידי איש המשטרה שבא לעצרו. סימני חבלה ניכרו במערער לאחר המעצר בתמונות שהוגשו לבית המשפט. עם זאת גם אם נקבל עובדה זו כנכונה, ואין לנו תשתית מספקת מלאה כדי לקבוע את נכונותה, לא החמיר בית המשפט עם המערער יתר על המידה. אכן גם בנסיבות להן טען המערער, דקירתו של שוטר, שרק במזל לא נגרם לו נזק חמור ביותר, בסכין, היא מעשה המחייב ענישה מרתיעה. בהתחשב בביצוע העבירה הקשורה לרכב, בעברו הפלילי של המערער, ובעובדה שביצע את העבירות בהן הורשע שעה שמאסר על תנאי היה תלוי ועומד כנגדו, יכול היה בית המשפט המחוזי להשית על המערער את העונש שנקבע לו; בחפפו את המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגד המערער כמעט כולו, עם עונש המאסר בפועל שהושת עליו כבר נתן בית המשפט המחוזי ביטוי לנסיבות המקלות. לפיכך אנו דוחים את הערעור. ניתן היום ו בתשרי תשנ"ח (7.10.97). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט ת העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 97003830.B01