מד"ע - המפלגה הערבית הדמוקרטית נ. יו"ר הכנסת

החלטה בתיק בג"ץ 383/15 בבית המשפט העליון בג"ץ 383/15 בג"ץ 385/15 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט מ' מזוז העותרת בבג"ץ 383/15: העותרת בבג"ץ 385/15: מד"ע - המפלגה הערבית הדמוקרטית מל"ע – המפלגה הלאומית הערבית נ ג ד המשיבים: 1. יו"ר הכנסת 2. ועדת הכנסת 3. חשב הכנסת 4. שר המשפטים 5. רע"מ - הרשימה הערבית המאוחדת 6. תע"ל - התנועה הערבית לשינוי 7. ח"כ מסעוד גנאיים 8. ח"כ אבו עראר טלב עתירות למתן צו על תנאי בשם העותרות: עו"ד דכוור עבדאללה בשם המשיבים 3-1: עו"ד גור בליי בשם המשיב 4: עו"ד ערין ספדי-עטילה; עו"ד לירון הופפלד בשם המשיבה 6: עו"ד אוסאמה סעדי בשם המשיבים 5, 7 ו-8: עו"ד ויסאם גנאים פסק-דין השופט מ' מזוז: 1. העתירות שבכותרת הוגשו ביום 18.1.2015. בהחלטתי מאותו יום קבעתי ששתי העתירות יידונו יחדיו, וביקשתי את תגובת המשיבים. לאחר קבלת תגובת המשיבים כולם, הגעתי לכלל מסקנה שדין העתירות להידחות על הסף מחמת שיהוי ניכר בהגשתן, כפי שיבואר להלן. 2. עניינן של העתירות בהחלטת ועדת הכנסת מיום 8.12.2014, בגדרה אושרה בקשת המשיבים 7 ו- 8 להתפלג מסיעתם ולשוב ולהתמזג עמה כמייצגי מפלגה אחרת באותה סיעה. 3. וזה רקע הדברים בתמצית: סיעת "הרשימה הערבית המאוחדת - התנועה הערבית להתחדשות - המפלגה הדמוקרטית הערבית" (להלן: הסיעה המאוחדת) ייצגה בכנסת ה-19 ארבע מפלגות, שכל אחת יוצגה על ידי חבר-כנסת אחד: רשימה ערבית מאוחדת (רע"מ), המשיבה 5; התנועה הערבית להתחדשות (תע"ל), המשיבה 6; המפלגה הדמוקרטית הערבית (מד"ע), העותרת בבג"צ 383/15; המפלגה הלאומית הערבית (מל"ע), העותרת בבג"צ 385/15. המשיבים 7-8 הם נציגי מד"ע ומל"ע בהתאמה. ביום 2.12.2014 פנו המשיבים 7 ו- 8 לוועדת הכנסת וביקשו לאשר התפלגותם מן הסיעה המאוחדת ומיזוגם במפלגת רע"מ באותה סיעה. במקביל פנה אף נציג מפלגת רע"מ, חבר הכנסת אברהים צרצור, אל ועדת הכנסת וביקש לאשר מיזוג זה. ביום 8.12.2014 אישרה ועדת הכנסת את ההתפלגות והמיזוג, בשים לב להוראות סעיפים 59 ו- 60 לחוק הכנסת, התשנ"ד-1994 (להלן: חוק הכנסת), ולנוכח הסכמת המתפלגים והמפלגה אליה התמזגו. הודעה על ההחלטה פורסמה ברשומות (י"פ התשע"ה, עמ' 2366). החלטה זו היא העומדת במוקד העתירה. 4. העותרות טוענות, כי אין מדובר בהתפלגות כדין העומדת בתנאי סעיפים 59 ו- 60 לחוק הכנסת, כי אם בפרישת חברי כנסת ממפלגתם, לפי סעיף 61 לחוק הכנסת, בצירוף סעיף 6א לחוק-יסוד: הכנסת (להלן: חוק היסוד). לטענתן, החלופה הרלוונטית למהלך המשולב של התפלגות ומיזוג קבועה בסעיפים 59(3) ו-60(ב) לחוק הכנסת, אולם עניינה באישור התפלגות ומיזוג של סיעות ולא התפלגות ומיזוג חזרה לאותה סיעה כמעשה המשיבים 7-8 בענין דנן, לפיכך לפנינו פרישה ולא התפלגות בתנאים שהתיר המחוקק. כן טוענות הן, כי אישור ועדת הכנסת ניתן בלא שמיעת המפלגות העותרות וקבלת הסכמתן, על אף שהמהלך מנוגד לתקנונן והביא לביטול ייצוגן בכנסת. אף עיתוי הגשת הבקשה לוועדת הכנסת כה סמוך למועד פיזור הכנסת מלמד, לדידן של העותרות, כי לפנינו פרישה ולא התפלגות כדין. על רקע טענותיהן מבקשות העותרות לקבוע, כי מדובר בפרישה מהסיעה ולא התפלגות, כי המשיבים 7 ו-8 הפרו את חוק המפלגות תשנ"ב-1992 וחוק מימון מפלגות תשל"ג-1973 (להלן: חוק המימון), וכי העותרות זכאיות לתשלומי מימון הוצאות שוטפות וכן מקדמות על חשבון הוצאות הבחירות כמפלגה שיוצגה בכנסת היוצאת בלא צורך בהעמדת ערבות בנקאית לשם כך. 5. בתשובה מטעם המשיבים 1-3 (יו"ר הכנסת, ועדת הכנסת וחשב הכנסת) נטען, כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר ודינה להידחות על הסף. לגוף הענין נטען, כי מדובר בהתפלגות ולא בפרישה ממפלגה. ההתפלגות דנן עומדת בתנאי חלופות ההתפלגות שקבע המחוקק בסעיפים 59(1) ו-59(2) לחוק הכנסת, שכן מדובר בהתפלגות שליש מחברי הסיעה, וכן בהתפלגות סיעה שהיא צירוף מפלגות, הנעשית על פי ההשתייכות המפלגתית שפורטה בהסכם שהגישה הסיעה טרם הבחירות, אשר תכליתו היא שמירת עצמאות המפלגות החברות בסיעה באפשרות להתפלג מן הסיעה ובמימון המפלגות. אשר לחלופה שבסעיף 59(3) אליה מתייחסות העותרות, הרי עניינה בהתמזגות שתי סיעות והיא אינה רלוונטית לענייננו. כן נטען, כי לא נדרשת הסכמת המפלגות להתפלגות חברי הכנסת מטעמן, וכי לא בכדי אין חוק הכנסת מציב דרישה כזו, אשר הייתה חוסמת אפשרות מעשית להתפלגות על רקע התנגדותן הצפויה של המפלגות לַפרישה מהן. המחוקק, נטען, העניק כח בידי חברי הכנסת להודיע על התפלגות או מיזוג, וכל שעל ועדת הכנסת לבדוק הוא עמידת המתפלגים בתנאי סעיפים 59 ו-60 לחוק הכנסת, ואין עליה לבדוק הסכמת המפלגה להתפלגות או עמידה בתקנון המפלגה ובתנאי חוק המפלגות. המשיבים 1-3 ציינו גם, כי חשב הכנסת הורה למשיבה 5, רע"מ, הזכאית כעת למימון ההוצאות השוטפות לפי מפתח של שלושה חברי כנסת, להעביר לכל אחת מהעותרות יחידת מימון אחת מידי חודש בשלושת החודשים שנותרו לכהונת הכנסת ה-19, וזאת מכוח הוראת סעיף 13(ד) לחוק המימון, כך שלמעשה אין העותרות נפגעות במימון השוטף עד הבחירות. 6. המשיבים 5, 7 ו-8 (מפלגת רע"מ וחברי הכנסת גנאים ואבו עראר) טענו אף הם, כי דין העתירות להידחות על הסף מחמת שיהוי ממשי. כן טענו כי דין העתירות להידחות לגופן מאחר שבהחלטת ועדת הכנסת לא נפל כל פגם, שכן מדובר אכן בהתפלגות ולא בפרישה, וכי העותרות לא הקימו עילה להתערבות בהחלטה בשים לב להלכה בדבר הריסון הנהוג בביקורת שיפוטית על החלטות הכנסת וועדותיה. המשיבים הוסיפו כי סעיף 61 לחוק הכנסת התווה הליך במסגרתו הקביעה כי חבר כנסת פלוני "פרש" מסיעתו נעשית בהחלטה מפורשת של ועדת הכנסת, וזאת נוכח המשמעויות שיש לפרישה כזו. משוועדת הכנסת לא קבעה כי לפנינו "פרישה" אלא אישרה את ההתפלגות, כלכלו משיבים אלה צעדיהם בהתאם להחלטתה, לא פעלו להתפטר בהתאם לסעיף 6א לחוק היסוד, וסברו כי הם רשאים להגיש רשימת מועמדים לכנסת ה-20, ועל כן יש כאן גם שינוי לרעה ממשי במצבם. לחלופין - נטען כי גם ככל שנדרשה התפטרותם יש לראות בהתפטרות הקולקטיבית מן הכנסת כהתפטרות לענין סעיף 6א לחוק היסוד ולפיכך הם זכאים להיות מועמדים לכנסת ה-20. עוד טענו, כי ההתפלגות אינה טעונה הסכמת המפלגה על מנת שחבר הכנסת לא יהפוך בן ערובה בידי המפלגה ואפשרות ההתפלגות תיחסם כליל. אשר למימון המפלגות, הפנו להוראת חשב הכנסת שהורה להעביר יחידת מימון לכל אחת מהעותרות בחודשים שנותרו לכהונת הכנסת הנוכחית. ולענין מקדמת מימון הבחירות, פתוחה לטענתם הדרך בפני העותרות להעמיד ערבות בנקאית ולקבל מקדמות כמבוקש על-ידן. 7. המשיב 4 (שר המשפטים) טען, כי לא היה מקום לצרפו כמשיב לעתירה, באשר לא מועלית בעתירות כל טענה נגדו ואין מבוקש סעד נגדו, ועל כן דינו להימחק מהעתירות. המשיבה 6 (מפלגת תע"ל) ביקשה אף היא לסלק את העתירה נגדה משום שלא מתבקש נגדה סעד אופרטיבי, אך הוסיפה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי ניכר, וכן לגופה בהעדר כל פגם בהחלטת ועדת הכנסת. 8. ביום 28.1.2014 הגישו העותרות בקשה למתן צו ארעי וצו ביניים אשר ימנע את תשלום המקדמות על חשבון הוצאות הבחירות, אשר נועד להתבצע מיד לאחר הגשת רשימות המועמדים ב-29.1.2015 (ראו סעיף 4(א) לחוק המימון). המשיבים 1-3 התנגדו לבקשה נוכח הגשתה בשיהוי רב, ערב חלוקת המקדמות, על אף שמועד החלוקה ידוע מזה זמן. אולם, לשם הזהירות הודיעו כי בשלב זה ישלמו למפלגת רע"מ מקדמה בשיעור הסכום שאינו שנוי במחלוקת לפי מפתח של חבר כנסת אחד. המשיבים 5, 7 ו-8 טענו אף הם לשיהוי רב בהגשת הבקשה, והוסיפו כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתם, כיוון שכבר כלכלו צעדיהם והכינו את קמפיין הבחירות בהתחשב במקדמת המימון הצפויה להשתלם להם לפי מפתח של שלושה חברי כנסת. 9. כאמור בפתח הדברים, דין העתירות להידחות על הסף מחמת שיהוי ממשי בהגשתן. 10. החלטת ועדת הכנסת העומדת במרכז העתירה נתקבלה עוד ביום 8.12.2014. רק כעבור כ- 4 שבועות, ביום 5.1.2015, פנה ב"כ העותרות אל היועצת המשפטית לוועדת הכנסת בענין זה. אף שהפניה נענתה מידית במכתב היועץ המשפטי לכנסת מיום 7.1.2015, העתירות הוגשו רק ביום 18.1.2015, כחודש וחצי לאחר החלטת ועדת הכנסת, וזמן קצר לפני המועד להגשת רשימות המועמדים ב-29.1.2015. הבקשה לצו ביניים הוגשה באיחור רב עוד יותר, רק ביום 28.1.2015, יום אחד בלבד לפני המועד להגשת רשימות המועמדים, אשר סמוך לאחריו מחולקות המקדמות למימון הוצאות הבחירות בהתאם להוראות חוק המימון. 11. התנהלות זו של העותרות לוקה כאמור בשיהוי כבד. לאחרונה ממש, בהחלטתנו בבג"ץ 539/15 יהושע ואח' נ' ועדת הבחירות המרכזית ואח' (26.1.2015), עמדנו על חשיבות הקפדה על מועדים בענייני בחירות כדלקמן: "הלכה פסוקה היא מימים ימימה, כי בעתירות בענייני בחירות, שעריכתן מתבצעת על פי לוח זמנים צפוף וקפדני, עומד בית משפט זה בהקפדה יתרה על הגשת עתירות במועד וללא שיהוי: 'כבר פסקנו כמה פעמים כי מידת השיהוי הפוסלת זכותו של עותר לקבל סעד מבית-משפט זה תלויה בנסיבות הענין, ובענין של בחירות בו נקבעו בחיקוק מועדים קצרים לכל אחד ואחד משלבי התהליך, יש ואפילו שיהוי קצר דיו כדי להשיב פני עותר ריקם. שאם לא תאמר כן, עלול הדבר להכשיל את ציבור הבוחרים, ואולי אפילו לגרום דחיית הבחירות, וכדבר הזה לא ייתכן' (בג"ץ 258/96 פונדמינסקי נ' פקיד הבחירות ליד עירית ירושלים, פ"ד כג(2) 169, 170 (1969))". וכך גם דברי השופט חשין בבג"צ 6790/98 אברץ נ' פקיד הבחירות לעירית ירושלים פ"ד נב(5) 323 (1998): "בייחוד יקפיד בית-המשפט עם תובע המשהה עתירתו לבית-משפט בהליכי בחירות. כן, למשל, אמר בית-המשפט ... בבג"ץ 264/69 מצא נ' פקיד הבחירות לעירית ירושלים ואח', בעמ' 800, שבו אמר השופט ברנזון: 'בענייני בחירות עלול כל יום להיות קובע וכל הרוצה להוציאם ממסלולם הרגיל חייב להראות זריזות מירבית על-מנת למנוע או להפיג כל שיבוש אפשרי במהלך התקין של הבחירות'. והדברים יילמדו מאליהם. מערכת בחירות בנויה על לוח זמנים צפוף, על אירועים הרודפים זה-את-זה והבנויים זה-על-גבי-זה, ועל-פי טבע הדברים מחויבים אנו לשמור על לוח זמנים בדיוק ובקפדנות יתרה. איחור במועד אחד, למותר לומר, עלול לשבש את כל לוח העבודה כולו עד לסופו. המערכת נדמית לאותן קוביות דומינו העומדות בשורה, ואפקט הדומינו ידענו מהו". עוד בעניין זה ראו: בג"ץ 11243/02 פייגלין נ' יושב-ראש ועדת הבחירות, פ"ד נז(4) 145, 153-152 (2003); בג"ץ 232/85 רובין נ' ראש לשכת עורכי הדין בישראל, פ"ד לט(2) 215 (1985); בג"ץ 875/78 מגידיש נ' שר הפנים, פ"ד לג(1) 192 (1978); ע"א 512/73 מרי - המחנה הרדיקלי הישראלי נ' ההסתדרות הכללית, פ"ד כז(2) 670 (1973). 12. נוכח השיהוי הרב והבלתי מנומק בו נקטו העותרות בהגשת העתירה ובבקשתן לצו ביניים, כמפורט בפסקה 10 לעיל, שיהוי אשר גרם לשינוי מצב לרעה במעמד המשיבים 5, 7 ו-8, אשר הסתמכו כדין על החלטת ועדת הכנסת, הן לענין הגשת מועמדותם לכנסת ה-20 והן לענין המימון, אין מנוס מדחיית העתירות על הסף. זאת במיוחד כאשר העותרות לא הצביעו על טעם טוב להצדקת השיהוי, ואף לא העלו טענה של ממש בדבר פגיעה בשלטון החוק, העשויה במקרה מתאים "לכפר" על שיהוי. לכך מצטרפת העובדה שבמישור המעשי הובטח המשך המימון השוטף לעותרות במהלך יתרת כהונת הכנסת הנוכחית, והן יהיו זכאיות לקבל מקדמות למימון הבחירות בכפוף להצגת ערבות בנקאית מתאימה. 13. מעבר לדרוש נוסיף, כי גם לגופו של ענין אין העתירות מגלות עילה המצדיקה התערבות בית המשפט בהחלטת ועדת הכנסת, הנתמכת לכאורה היטב בלשון החוק ובתכליתו, כמבואר היטב במכתב היועץ המשפטי לכנסת ובתגובת המשיבים 3-1. זאת במיוחד נוכח האיפוק בו נוהג בית משפט זה בביקורת החלטות וועדות הכנסת: בג"ץ 652/81 ח"כ יוסי שריד נ' יושב-ראש הכנסת, פ"ד לו(2) 197, 204 (1982), בג"צ 5711/91 פורז נ' יו"ר הכנסת, פ"ד מו(1) 299, 307 (1991); בג"צ 971/99 התנועה למען איכות השלטון נ' ועדת הכנסת, פ"ד נו(6) 117, 142-140 (2002). 14. נוכח האמור, דין העתירות להידחות על הסף. העותרות יישאו בהוצאות המשיבים 1-3 בסך של 5,000 ₪, ובהוצאות המשיבים 5, 7 ו-8 בסך של 5,000 ₪, וכן בהוצאות המשיב 4 והמשיבה 6 בסך של 2,500 ₪ לכל אחד. ניתן היום, ‏י"ג בשבט התשע"ה (‏2.2.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15003830_B03.doc הי מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il