גרמן חרומנקוב נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3823/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3823/07 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר המערער: גרמן חרומנקוב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 20.3.07, בתיק פל. 5247/06, שניתן על ידי כבוד השופטת ש' שטמר תאריך הישיבה: כ"ה בכסלו תשס"ח (05.12.07) בשם המערער: עו"ד קיסרי אילן בשם המשיבה: תרגום: עו"ד אבי וסטרמן גב' לאה נאום פסק-דין השופט א' א' לוי: בגדרו של הסכם טיעון הודה המערער והורשע בהחזקתו של סם מסוכן מסוג הרואין, במשקל כולל של כ-117 גרם, שלא לשימוש עצמי. הסם נתפס במהלך חיפוש שנערך ביום 14.12.06 בדירת המערער בחיפה, והמערער הוסיף והודה כי במהלך החיפוש הורה לנאשמת האחרת בפרשה זו, מרינה טומין, לזרוק את הסם, אך היא בחרה להסתירו בתחתוניה. בית המשפט המחוזי דן את המערער ל-40 חודשי מאסר, 15 חודשים מאסר על-תנאי וקנס בסך 20 אלף ש"ח. כנגד גזר דין זה מופנה הערעור. נטען, כי העונש אינו מידתי, חורג מרמת הענישה הנוהגת, והופר בו הכלל בדבר אחידות בענישה הואיל ולמרינה שהורשעה "בסיוע" בלבד, נגזרו 6 חודשי מאסר בהם תשא בדרך של עבודות שרות. לא מצאנו בערעור זה עילה להתערבותנו. המערער נמצא מחזיק בכמות מסחרית של סם מסוכן מסוג הרואין, שעל פי הודאתו-שלו לא נועד לצריכה עצמית. מכך מתבקש שהסם היה מיועד, ככל הנראה, להפצה, ועל כן אין מנוס מן המסקנה הנוספת כי המערער נמנה על אלה שמשיקולים של בצע כסף תורמים להתפשטותו של נגע הסמים בקרב החברה בישראל, נגע שעל נזקיו הרבים נכתב לא אחת ואין טעם לחזור על הדברים. בנסיבות אלו אנו סבורים כי בעונש שהושת על המערער אין חומרה כלשהי, ומדעתנו לא שינינו גם נוכח העונש שהושת על מרינה, הואיל ונראה כי חלקה של זו בפרשה היה משני. הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ה בכסלו התשס"ח (05.12.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07038230_O01.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il