בג"ץ 3821/06
טרם נותח

חנן פשטצקי נ. רשות הרישוי

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 3821/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3821/06 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן העותר: חנן פשטצקי נ ג ד המשיבים: 1. רשות הרישוי 2. המפקח הארצי על התעבורה - משרד התחבורה 3. משטרת התנועה - מרחב לכיש 4. תביעות תעבורה - מרחב לכיש עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד דוד זילברמן בשם המשיבים: עו"ד אבינעם סגל-אלעד פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: עניינה של העתירה שבפנינו הינה בקשתו של העותר, כי תבוטל ההחלטה לפסול את רישיונו פסילה מנהלית, לבטל רישום נקודות על-פי דו"ח תנועה שקיבל בטעות ואשר נזקפו לחובתו בניגוד לפרוצדורה המקובלת לטענתו, ולהסב את אותו דו"ח כך שיוגש כנגד רעייתו של העותר. כנגד העותר נרשם דו"ח משטרתי בגין עבירת תנועה, לפיו מיוחסת לו עבירה של נסיעה במהירות 130 קמ"ש בתאריך 25.9.2004 בשעה 17:09 (להלן: העבירה השניה). בגין עבירה אחרת של נסיעה במהירות דומה הוגש כנגד העותר כתב אישום לבית-משפט השלום לתעבורה בקרית גת, באותו יום בשעה 17:06 (להלן: העבירה הראשונה). במסגרת הדיון בבית-משפט השלום לתעבורה בקרית גת במסגרת כתב האישום בגין העבירה הראשונה, (ת. 10350/05), התברר, כי לא העותר נהג ברכב אלא רעייתו ובשל כך בהסכמת המשיבה 4, הוסב הדו"ח וכתב האישום על שמה של רעייתו. לאחר זמן, גילה העותר, כי רישיונו נפסל בפסילה מנהלית בשל נקודות שנזקפו לחובתו בגין הדו"ח המשטרתי שקיבל בנוגע לעבירה השניה. בא-כוח העותר טוען, כי בשל סמיכות הזמנים בין שתי העבירות, מסתבר, כי רעיית העותר נהגה ברכב גם בזמן ביצוע העבירה הראשונה וכי העותר לא היה ברכב במועד זה. לאחר שפנה למשיבים השונים בעניין זה ונשלח הלוך ושוב ביניהם, לא קיבל את הסעד הראוי לו, הוא הסבת הדו"ח בשל העבירה השניה לחובת רעייתו, דבר אשר היה מונע את הפסילה המנהלית לשלושה חודשים ותהליך חידוש הרישיון הבא בעקבותיה וזאת על-אף שטענתו, לטעמו, צודקת ומסתמכת על עובדות, אשר הוכחו בבית-משפט השלום לתעבורה. מנגד, טוען בא-כוח המשיבים, כי יש לדחות את העתירה על הסף מחמת קיום סעד חלופי. דין העתירה להידחות על הסף. מקומה הראוי לדיון בעתירה זו הינו בית-המשפט לעניינים מנהליים וזאת לפי סעיף 5 לחוק בתי-המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000 (להלן: החוק) וכן סעיף 14 לתוספת הראשונה לחוק, אשר מסמיכים את בית-המשפט לעניינים מנהליים לדון בנושאי תעבורה, הכוללים, בין היתר, ענייני רישוי נהגים, הוא העניין שבפנינו. כלל ידוע הוא, כי אין בית-משפט זה בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק, מתערב בעניינים אשר קיים בהם סעד חלופי. משכך, לא מצאנו מקום להתערב בעניין שבפנינו ואנו מפנים את העותר למצוא מזור במקום הראוי לעניינו. לפרשות נוספות אשר הוכרעו בצורה דומה בענייני תעבורה כגון זה שלפנינו ראו בג"ץ 1969/06 דוד חננאל נ' שר התחבורה (לא פורסם); בג"ץ 4882/05 שערי העיר חברה להשקעות בע"מ נ' משרד התחבורה (לא פורסם) וכן בג"ץ 8849/04 חנניה צברי נ' מנהל משרד הרישוי חולון (לא פורסם). אשר-על-כן, העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ח באייר תשס"ו (16.5.2006). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06038210_H02.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il