פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 3818/04
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 3818/04
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' גרוניס
העותרים:
1. עו"ד יוסי פוקס
2. עו"ד חגי יקותיאל
נ ג ד
המשיב:
כב' ראש ממשלת ישראל מר אריאל שרון
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
תאריך הישיבה: ז' באייר תשס"ד (28.4.04)
בשם העותרים: בעצמם
בשם המשיב: עו"ד ענר הלמן
פסק-דין
השופטת א' פרוקצ'יה:
1. עיקרה של עתירה זו בבקשה כי ראש הממשלה ישהה באופן מיידי את יישום החלטתו להביא לאישור תוכניתו המדינית לנסיגה חד צדדית מרצועת עזה ולפינוי הישובים הישראליים הנמצאים בה הידועה כ"תוכנית ההתנתקות" בקרב חברי הליכוד, הממשלה והכנסת, וזאת עד לאחר הכרעת היועץ המשפטי לממשלה בשאלה האם להגיש כתב אישום בעניינו. לטענת העותרים, החלטת ראש הממשלה להוליך תכנית מדינית כה מרחיקת לכת במהלך מואץ המשתרע על פני מספר שבועות בלבד הינה בלתי סבירה באופן קיצוני, כאשר בו-זמנית היועץ המשפטי אמור להכריע בעניינו, והדבר מעלה חשש רציני כי מדובר בהחלטת מדיניות שנתקבלה מטעמים בלתי ענייניים ומתוך מטרה זרה. הטענה היא כי המהלך המדיני נועד להסיט את תשומת הלב הציבורית מ"העננה הכבדה הרובצת על ראשו של ראש הממשלה" כלשון העתירה, ולהקשות על היועץ המשפטי בתהליך קבלת החלטתו, העשויה לחרוץ את גורלו הפוליטי של ראש הממשלה, מקום שהוא מוביל מהלך מדיני מרחיק לכת.
בעתירה מציינים העותרים כי לפני מספר שבועות הודיעה פרקליטת המדינה כי תמליץ בפני היועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את ראש הממשלה באשמת שוחד. לטענתם, להמלצה זו ישנו משקל, ובתקופת המתנה גורלית להכרעת היועץ המשפטי לממשלה, האמורה להינתן בקרוב, אין להתיר הולכת מהלכים מדיניים הרי גורל, כאשר עתידו הפוליטי של ראש הממשלה נתון באי וודאות, וכאשר קיים חשש כי מהלכים אלה מונעים משיקולים זרים.
2. נתנו דעתנו לפרטי העתירה ולטיעוני הצדדים בעל-פה בדיון שקיימנו היום. באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות.
תכליתו של הסעד המבוקש הוא להטיל הגבלות על פעולתו של ראש הממשלה בהקשר למהלך מדיני הננקט ביוזמתו בתקופה האחרונה. להטלת הגבלות כאמור אין בסיס בחוק ואין עילה משפטית להיזקק להן. לא מצאנו יסוד משפטי להתערב באופן הפעלת סמכויותיו של ראש הממשלה ולא הונחה תשתית המצביעה על פגם באופן הפעלת שיקול דעתו בהקשר למהלכים המדיניים שהוא מוביל נכון לעת זו.
אשר להיבט הסמכות: סעיף 17 לחוק יסוד: הממשלה מסדיר את ההליכים לפתיחת חקירה פלילית כנגד ראש ממשלה ומורה בסעיף קטן(ג) כי "כתב אישום נגד ראש ממשלה יוגש בידי היועץ המשפטי לממשלה". היועץ המשפטי לממשלה הוא בעל הסמכות הבלעדית להורות על הגשת כתב אישום נגד ראש ממשלה, ונכון לעת זו טרם נתן את החלטתו בענין זה. בנסיבות אלה, לא ארע כל שינוי במציאות המשפטית העשוי להקים עילה להתערבות בית משפט זה בפעולות ראש הממשלה, ובכללן במהלכים מדיניים הננקטים על ידיו מכוח תפקידו וסמכותו. בקיומה של חקירה פלילית ובקיומו של הליך בחינתם של ממצאי החקירה בידי הגורם המוסמך אין כדי לגרוע ולפגוע בסמכותו ובחובתו של ראש הממשלה להמשיך ולשאת באחריות המלאה המוטלת עליו כלפי הממשלה, הכנסת והעם בישראל, ולא מצאנו יסוד משפטי להתערב בפעולותיו.
גם הטענה לפיה נפל פגם של שיקול דעת בדרך הפעלת סמכויותיו של ראש הממשלה, אינה יכולה להתקבל. על ראש הממשלה, אכן, להפעיל סמכויותיו על-פי אמות מידה ענייניות, במיתחם הסבירות ובאופן מידתי. ענייננו כאן נוגע למהלך מדיני מובהק ובכגון דא נמנע בית משפט זה בדרך כלל מלהתערב. אולם גם מעבר לכך, לא הוכח בפנינו כי המהלך הקשור ב"תכנית ההתנתקות" מונע משיקולים לא ענייניים וכי תכליתו בהשגת מטרה זרה, או כי נפל בו פגם משפטי אחר המצדיק התערבות בית משפט זה. (השוו בג"צ 5167/00 פרופ' הילל וייס ואח' נגד ראש הממשלה ואחרים, פד"י נה(2) 455).
העתירה נדחית.
ניתן היום, ה' באייר תשס"ד (26.4.04).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
_____ ____________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04038180_R04.docהג
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il