פלוני נ. פלוני

5 1 בבית המשפט העליון ע"א 3814/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 2.6.2020 בתה"ס 56021-10-17 ובתה"ס 44799-11-17 אשר ניתנה על ידי כבוד סגן הנשיאה נ' פישר תגובת המשיב לערעור מיום 20.7.2020 בשם המערערת: עו"ד אבי טויזר; עו"ד שמוליק רוזן בשם המשיב: עו"ד ערן שלו פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (סגן הנשיאה נ' פישר) מיום 2.6.2020 בתה"ס 56021-10-17 ובתה"ס 44799-11-17, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. הצדדים הם בני זוג לשעבר ולהם שני בנים קטינים. בחודש ינואר 2017 הגישה המערערת נגד המשיב שלוש תביעות שעניינן משמורת הקטינים ומזונותיהם, מזונות אישה וחלוקת הרכוש המשותף. ההליכים המתוארים נדונו במאוחד וביום 9.5.2017 הורה בית המשפט קמא על מתן תוקף של פסק דין ל"הסכם שלום בית ולחילופין גירושין וחלוקת רכוש" שנחתם בין הצדדים (להלן: ההסכם). ניסיונות הצדדים ליישב את המחלוקות ביניהם לא צלחו ובחודש אוקטובר 2017 הגיש המשיב תביעה לביטולו של ההסכם, וזאת בטענה שהמערערת נהגה בחוסר תום לב בשלבי כריתתו וביחס לכוונתה לקיימו. המשיבה, מצידה, הגישה לאחר כחודש ימים תביעה לאכיפת ההסכם. ביום 1.7.2018 נתן בית המשפט תוקף של החלטה להסכמות הצדדים בהליכים אלה שלפיהן: "1. הצדדים יתגרשו במועד הראשון שייקבע לשם כך בבית הדין הרבני. 2. לאחר סידור הגט, תוגש בקשה מוסכמת לבית המשפט הזה וייקבע מועד ובו תידון שאלת המזונות. ב"כ הצדדים יטענו בדיון באופן פתוח ובית המשפט יתן פסק דין על פי סעיף 79א'. ב"כ הצדדים יתחמו את גבולות הסכומים וככל שלא כך יקרה, הרי שבית המשפט הזה יקבע סכום. 3. בד בבד, יחלו ב"כ הצדדים לפעול ככונסי נכסים לצורך מכירת בית הצדדים וחלוקת תמורתו ביניהם וכפי האמור בהסכם. 4. בד בבד ובמקביל, יחל לפעול רו"ח וגם זאת כאמור בהסכם שבין הצדדים. 5. ככל שיהיה בכך צורך, יגישו ב"כ הצדדים פסיקתא מוסכמת לחתימת בית המשפט. 6. על מנת לבחון כיצד התקדמו ההליכים בתיק זה, נבקש לקבוע קדם משפט נוסף מייד בתום פגרת בתי המשפט". בהתאם להסכמות האמורות, מינה בית המשפט שמאי מטעמו לשם הערכת שווי דירתם המשותפת של הצדדים וכן רואה חשבון לצורך הערכת שווי יתר הנכסים שבבעלותם. 2. הצדדים התגרשו בחודש אוגוסט 2018 ובמקביל המשיכו ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה להתנהל. ביום 5.11.2018 הורה בית המשפט על פסיקת מזונות זמניים לקטינים, וזאת בסכום פחוּת מזה שנקבע בהסכם. בית המשפט נימק את קביעתו בעניין זה בכך ש"למגינת לב, הסתבר כי כוונותיהם של הצדדים או לפחות פועלם לא היה זהה, ובאופן כזה שרוקן מכל תוכן את תקוותו ואמונתו של [המשיב] בניסיון שלום הבית". בהמשך, משנתקבלה חוות דעתו של השמאי שמונה מטעם בית המשפט, אישר בית המשפט את מכירת דירתם המשותפת של הצדדים. לאחר מכן הוגשה חוות דעתו של רואה החשבון מטעם בית המשפט ונתגלעה מחלוקת בין הצדדים בדבר אופן ביצוע איזון המשאבים וחלוקת הרכוש ביניהם. בקדם המשפט שהתקיים ביום 20.5.2020 התקיים דיון מחוץ לפרוטוקול במהלכו הציע בית המשפט הצעה מסוימת לשם סיום ההליך. לאחר הפסקה, הודיעה המערערת כי אינה יכולה להסכים להצעת בית המשפט. בנסיבות אלה הורה בית המשפט על אתר כי "משכך ומשלא היה די לצדדים בשלוש וחצי שנים של ניהול הליכים מיותרים אשר התחילו בשקרים בוטים מצידה של [המערערת] ואין דרך לומר דברים בצורה אחרת וקלה יותר נראה שאין מנוס אלא לקבוע תיק זה להוכחות". בהחלטתו קבע בית המשפט כי דיון ההוכחות יתקיים ביום 2.6.2020. 3. ביום 24.5.2020 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב מלהמשיך לדון בהליכים. נטען כי בהחלטתו מיום 20.5.2020 גילה בית המשפט דעה נחרצת בנוגע למהימנותה של המערערת ולכך מצטרפות הצעת הפשרה שהוצעה במהלך הדיון, אשר לשיטתה קיפחה את זכויותיה, וההחלטה לקבוע את ההליך להוכחות חרף היקפה הכספי המצומצם של המחלוקת בין הצדדים, אשר אף בהן יש כדי להעיד על משוא פנים כלפיה. המערערת הוסיפה וטענה כי במהלך הדיון ציין המותב כי המערערת "הזילה בעבר דמעות תנין" וכי אם הצדדים לא יאמצו את הצעת הפשרה אזי יינתן "פסק דין נוקב ומהדהד" שלצדו הוצאות בסכום גבוה, הגם שאמרות אלה לא נרשמו בפרוטוקול. לבסוף, הוסיפה המערערת והלינה על האמור בהחלטה מיום 5.11.2018 וכן על האופן שבו ניהל המותב את ההליכים עד כה. 4. ביום 2.6.2020, מספר שעות טרם תחילתו של דיון ההוכחות, דחה בית המשפט את בקשת הפסלות לאחר קבלת תשובת המשיב, אשר התנגד לה. בית המשפט הבהיר תחילה כי "הצדדים מנהלים הליכים ארוכים וממושכים במסגרתם נחשף בית המשפט לרבדי הסכסוך ועוצמתו אשר באים לידי ביטוי בהחלטות ובדיונים שהתקיימו במשך השנים הארוכות שהתיק הזה מתנהל". בהתאם לכך, נקבע כי טענותיה של המערערת מבוססות על תחושות סובייקטיביות שאין בהן כדי ללמד על חשש ממשי למשוא פנים של המותב או על גיבוש דעה קדומה בדבר מהימנותה של המערערת. בית המשפט הדגיש לבסוף כי "אין ספק בליבי שאני יכול להמשיך ולדון בתביעות שמונחות לפני, ברם, תוך התחשבות וההיכרות ארוכת השנים של ניהול ההליכים". 5. נוכח דחיית בקשת הפסלות, התקיים דיון ההוכחות במועדו, ובראשיתו נעשה ניסיון נוסף על ידי בית המשפט להביא את הצדדים לידי הסכמות. משניסיון זה לא צלח, ביקש בא-כוח המערערת כי הדיון יידחה על מנת שיתאפשר לו להגיש ערעור על החלטת הפסלות. בית המשפט קבע כי נוכח השעה המאוחרת אין מנוס מדחיית דיון ההוכחות וציין כי "אין לי להוסיף על [החלטת הפסלות] אשר ניתנה, זולת הדברים שאמרתי ל[ב"כ המערערת] כי אין קשר בין הקביעה כי אכן שיקרה [המערערת] בתחילת ההליכים בתיק זה ומטעמים שונים לא אפרט את הדברים. ברם במסגרת ההליכים אשר התקיימו בבית המשפט התבררה לבית המשפט התמונה העובדתית המלאה אשר היתה בערבו של אישור ההסכם לשלום בית ולחילופין גירושין אשר לדעתי, מצדיקים את הקביעה כפי שנאמרה. יחד עם זאת, הבהרתי ל[ב"כ המערערת] כי אין בקביעה זו בנושא האמור כדי להשליך על האמון שיש ויתן בית המשפט לדבריה של [המערערת] בנושאים אחרים" (ההדגשה הוספה). 6. מכאן הערעור דנן, בו שבה המערערת על הטענות שהעלתה בבית המשפט קמא. המערערת מדגישה כי הקביעה שנכללה בהחלטה מיום 20.5.2020 בדבר מהימנותה ניתנה טרם שמיעת ראיות הצדדים ועל כן יש בה כדי להצביע על "נעילת" דעתו של המותב. על כך מוסיפה המערערת כי התייחסותו של המותב במסגרת הדיון מיום 2.6.2020 לסוגיית הפסלות מחזקת מסקנה זו, שכן נקבע בה כי קביעתו מיום 20.5.2020 נאמרה לאחר ש"התבררה לבית המשפט התמונה העובדתית המלאה", אך זאת בשלב שבו טרם התקיים הליך ההוכחות. עוד מפנה המערערת להחלטת המותב מיום 5.11.2018 וכן לאופן ניהול ההליכים על ידו וטוענת כי במכלול נסיבות אלה יש להורות על פסילת המותב, ולוּ מטעמים של מראית פני הצדק. המשיב סומך ידיו על החלטת בית המשפט קמא וסבור כי יש לדחות את הערעור. לטענתו, בבסיס הערעור עומדת למעשה כוונה נסתרת של המערערת לעכב ולסרבל את ההליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה ואף להטיל מורא על המותב. 7. דין הערעור להתקבל. אכן, לא אחת נפסק כי לצורך ניהול יעיל של ההליך עשוי השופט היושב בדין להביע במהלך ישיבת קדם המשפט דעה – בזהירות ובמתינות המתבקשים – לגבי השאלות שבמחלוקת, ורק במקרים חריגים שבהם התבטאויות בית המשפט הן בעלות אופי מובהק ונחרץ עד כי יש בהן כדי להוליך אל המסקנה כי קם חשש ממשי למשוא פנים מצדו, יוביל הדבר לפסילת המותב (ע"א 820/19 בית בלב בע"מ נ' עמותת דיירי הדיור המוגן בישראל, פסקה 4 (7.2.2019); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 180 (2006)). למרבה הצער, המקרה דנן נמנה עם מקרה חריגים אלה. במסגרת החלטתו מיום 20.5.2020 המותב הביע את דעתו באופן נחרץ באשר למהימנותה של המערערת ובמסגרת החלטתו בדיון מיום 2.6.2020 הוא הוסיף והבהיר כי הוא עומד מאחורי קביעה זו, אשר מבוססת לשיטתו על ה"תמונה העובדתית המלאה אשר היתה בערבו של אישור ההסכם לשלום בית ולחילופין גירושין". בהינתן העובדה שבבסיס תביעתו של המשיב עומדת טענתו כי ההסכם נחתם על ידי המערערת ב"חוסר תום לב משווע [...] [ו]שקר", אמירות נחרצות מצד המותב הנוגעות לסוגיה העובדתית העומדת לדיון וזאת טרם שמיעת הראיות, חורגות לחלוטין מן הזהירות והמתינות שבהן מחויב השופט לנהוג במהלך ניהול קדם משפט (ע"א 3012/19 ‏לשצ'ינסקי נ' שאוויט, פסקה 6 (18.6.2019)). בנסיבות אלה, אין מנוס מהעברת הדיון בהליכים דנן לשמיעה בפני מותב אחר, ולו מטעמים של מראית פני הצדק. אשר על כן, הערעור מתקבל וההליכים יועברו לדיון בפני מותב אחר, כאמור. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ו' באב התש"ף (‏27.7.2020). ה נ ש י א ה _________________________ 20038140_V02.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1