גנאדי קוניאבסקי נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3813/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3813/06 בפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' אלון המערער: גנאדי קוניאבסקי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 3.4.06 בת"פ 1061/05 שניתן על ידי כבוד השופטים ר' יפה-כץ, ו' מרוז, א' ואגו תאריך הישיבה: כ"ג בניסן תשס"ז (11.4.07) בשם המערער: עו"ד י' פורר בשם המשיבה: עו"ד ב' ע' ברוט מתורגמן לרוסית: גב' אניה אסאס פסק-דין השופטת ע' ארבל: 1. המערער הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירות של קשירת קשר לפשע, סחר בבני אדם לעיסוק בזנות וסרסרות למעשי זנות. הערעור בפנינו מופנה נגד חומרת העונש שהשית עליו בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופטים ר' יפה-כץ, ו' מרוז, א' ואגו) – ארבע שנות מאסר בפועל בניכוי ימי המעצר וכן עונש מאסר על תנאי למשך 12 חודשים והתנאי הוא שלא יעבור כל עבירה מסוג פשע תוך 3 שנים מיום שחרורו. באישום הראשון לכתב האישום הורשע המערער בכך שקשר קשר עם אחרים להביא נשים תושבות מדינות חבר העמים לשעבר לישראל לעיסוק בזנות. שתי המתלוננות, נשים אוקראיניות שפנו לאחת, לריסה, על מנת שתסדיר להן עבודה בישראל בזנות, נפגשו באוקראינה עם המערער באמצעות אותה לריסה והוא אמר להן כי ישלם את כל הוצאות הנסיעה, הוצאת הדרכונים וההגעה לישראל עבורן וכאשר הן יגיעו ארצה יחזירו לו בעבודתן סך של 5,000$ ולאחר מכן תקבלנה אחוז מסוים מהכסף שירוויחו והיתר יועבר לבעלים. המערער עמד בקשר עם המתלוננות ובהמשך העביר להן באמצעות אחר את דרכוניהן וכרטיסי הנסיעה לרכבת למוסקווה. לא נפרט את כל השתלשלות הדברים בדרכן של המתלוננות, בה לא היה המערער מעורב, אך נציין כי כאשר הגיעו למצרים נחטפו המתלוננות וחוטפיהן דרשו כופר עבור שחרורן. במצב זה ניתק המערער את הקשר עימן והן שוחררו על ידי אדם אחר שדאג להעבירן את גבול ישראל-מצרים. כאשר חצו את הגבול נעצרו המתלוננות. באישום השני הודה המערער בכך שמשך כעשרים יום הסיע אישה, שהגיעה מארצות חבר המדינות לשעבר לישראל באופן בלתי חוקי והועסקה בזנות, במהלך עיסוקה בזנות, בדרכה ללקוחות. במהלך ההסעה לקח ממנה המערער את הכסף שקיבלה מכל לקוח והעבירו לאחרים ובעבור כל הסעה קיבל מאותה אישה סכום של 50 ₪. 2. בית המשפט המחוזי, לאחר ששמע את טיעוני הצדדים לעונש, האזין לעדי האופי ושמע את חרטת המערער, קבע כי מעשיו חמורים, וגם אם קיימות בין העבירות שעניינן סחר בנשים לעיסוק בזנות עבירות חמורות יותר, דוגמת העבירה של מכירה או קניית אדם להעסקתו בזנות, הרי שבהתאם לפסיקה גם העבירה של גרימה לאדם לעזוב את מדינת מגוריו כדי לעסוק בזנות, בה הורשע המערער, יש בה משום ביזוי נשים. בית המשפט קבע כי חומרת הדברים אינה מתגמדת גם אם הנשים הגיעו ארצה מרצונן כדי לעבוד בזנות ודחה את טענת הסנגור כי המערער נמנה על המדרג הנמוך ביותר של סולם הפשיעה בתחום הסחר בנשים, שכן המערער היה חוליה מרכזית וחשובה ביצירת הקשר עם הנשים ובמימון הבאתן ארצה, ואף היה אמור להפיק רווח נכבד ממעשיו אלה, מתוך האתנן שהיו אמורות לקבל. בית המשפט קבע עוד כי מעורבותו של המערער בעבירה של סרסרות למעשה זנות מלמדת על עומק מעורבותו. בית המשפט עמד על הצורך בענישה מרתיעה וחמורה נגד כל המעורבים בשרשרת הסחר בנשים אך הביא בחשבון מנגד גם את הודאת המערער, את עברו הנקי, את נסיבות התיק ומיקומו של המערער בהיררכיית שרשרת הבאת הנשים לארץ וכן את העובדה שהאישום הראשון עוסק במקרה אחד בלבד ועל כן לא ראה למצות עמו את הדין וגזר עליו את העונש שגזר. 3. הסנגור טוען למרשו כי העונש מפליג לחומרא נוכח נסיבות ביצוע העבירות ונסיבותיו האישיות של המערער. לדבריו, המעשים הם ברף התחתון של החומרה ביחס לעבירת הסחר בנשים, שכן המערער הורשע בעבירה לפי סעיף 203א(ב) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 שעונשה קל יותר מהעונש הקבוע בגין סעיף 203א(א) לחוק זה, ומדגיש כי לעבירה לא נלוותה עבירה נלווית של מכירה או קניה של המתלוננות שפנו מיזמתן ללריסה ולא למערער. עוד הוא מציין כי המערער לא היה מהמעורבים המרכזיים בפרשה וסבור כי לא ניתן די משקל לכך שהמתלוננות לא נכנסו לארץ ועל כן לא עסקו כלל בזנות, מה גם שהן יזמו את הגעתן ארצה למטרות זנות. לדבריו, מדובר באירוע חד פעמי שחלקו של המערער בו מצטמצם למימון הוצאות הנסיעה של המתלוננות, ועל כן המערער אינו אלא חוליה בלתי מהותית בשרשרת. אשר לנסיבות האישום השני הוא מדגיש כי חלקו של המערער התמצה בכך ששימש כנהג, משך פחות מחודש, וטוען כי למעשה המערער החליף כנהג חבר שנסע לחו"ל, ונמנע מלנקוט כל אמצעי של ניצול או אלימות נגד המתלוננת. טעם נוסף להקלה בעונש אליבא דסנגור הוא נסיבותיו האישיות של המערער להן לא ניתן לטענתו המשקל ההולם: מדובר במערער מבוגר, איש משפחה ואיש עבודה שעלה ארצה בשנת 1991. כל חייו ניהל חיים נורמטיביים ועברו נקי. הודאתו חסכה זמן שיפוטי ואת הצורך בהעדת המתלוננות והוא נטל אחריות מלאה על מעשיו. כן ביקש ליתן משקל גם לעובדה שהמערער שהה כעשרה חודשים במעצר בתנאים קשים. 4. באת כוח המדינה מצביעה על כך שכתב האישום מתאר מארג שלם שהמערער היה אחת מחוליותיו. היא מזכירה את חומרת העבירות ואת קביעותיו של בית משפט זה כי יש להחמיר בענישה בגין עבירות אלה ומזכירה שבית המשפט קמא הבהיר כי אינו ממצה את הדין עם המערער. 5. החלטנו לדחות את הערעור. הנגע המכוער של הסחר בנשים למטרות זנות שלח זרועותיו אל כל רחבי העולם, וגם למדינת ישראל. המחוקק, מערכות האכיפה ובתי המשפט כולם הטו שכם למאבק בתופעה זו המבטאת התבהמות, השפלה קשה וביזוי כבודן וחירותן של נשים. פגיעתה של תופעת הסחר בנשים לעיסוק בזנות אינה רק באותן נשים שהן קורבנות הסחר אלא בכלל הציבור ובפרט בציבור הנשים. בית משפט זה צעד בדרך שהתווה המחוקק להחמיר עם המעורבים בעבירות מתחום זה ועמד על כך שהיחס המחמיר ראוי לא רק למי שהורשעו ב"רכישת" או ב"מכירת" נשים לעיסוק בזנות אלא גם לכל המעורבים בשרשרת הסחר. אכן, גם אם העונש נמוד לכל מורשע על פי מידותיו וכפי חלקו, עדיין עצם היותו של אדם חוליה מחוליות הסחר חמורה היא ויש לראות כל אחת מהחוליות כחוליה שתרמה בהנעת גלגלי הסחר בנשים. בענייננו, מקובלת עלינו קביעתו של בית המשפט המחוזי כי אין לומר שחלקו של המערער בפרשה הוא שולי או זניח. גם אם המערער לא היה יוזם המעשים וגם אם היו בפרשה אחרים שמעורבותם בפרשה עמוקה יותר, עדיין חלקו משמעותי ולא ניתן גם להתעלם מכך שהוא ציפה לרווח כספי משמעותי מפעולותיו. כן אנו סבורים כי יש לייחס משקל מועט, אם בכלל לעובדה שהתכנית להעסיק את המתלוננות בזנות בישראל לא צלחה לבסוף כיוון שהן נתפשו כאשר חצו את הגבול. נוסיף, כי האישום השני שופך לטעמנו דווקא נופך של חומרה על מעשיו של המערער, באשר הוא מלמד כי המערער לא בחל מלשוב ולטמון ידו בעיסוקים הקשורים בתחום זה וכי הוא היה קשור למערך משומן שפעולתו סדורה, כך שכאשר אחת מחוליותיו – אותו חבר – נעדרת, ממלא את מקומו אחר - המערער. בסיכומו של דבר סברנו כי בית המשפט המחוזי שיקלל נכונה בין שיקולי הענישה השונים, הביא בחשבון את השיקולים לקולא שפורטו לעיל ונתן להם את המשקל הנכון. עוד יש לציין כי אכן בית המשפט לא מיצה את הדין עם המערער. נסיבות אלה כולן מוליכות לדחיית הערעור. ניתן היום, ‏כ"ג ניסן, תשס"ז (11.4.07). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06038130_B01.doc עכ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il