מדינת ישראל נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"פ 3811/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3811/13 לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופט א' שהם המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 5011/12 שניתן ביום 22.04.2013 על-ידי כבוד השופט רון שפירא תאריך הישיבה: כ"ד באב התשע"ג (31.07.13) בשם המערערת: עו"ד דפנה פינקלשטיין בשם המשיב: עו"ד משה מרוז בשם שירות המבחן למבוגרים : גב' ברכה וייס פסק-דין השופט צ' זילברטל: 1. המשיב הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של מעשה מגונה בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים שלא בהסכמתה, סחיטה באיומים שהביאה לביצוע מעשה, סחיטה באיומים, איומים והטרדה באמצעות מתן בזק. בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' שפירא) גזר על המשיב את העונשים הבאים: 24 חודשי מאסר, מהם 6 חודשים לריצוי בפועל בדרך של ביצוע עבודות שירות ו- 18 חודשי מאסר על תנאי שהמשיב לא יעבור עבירת מין בה הורשע או עבירה של סחיטה באיומים או בכוח; 6 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה של איומים או עבירה של הטרדה באמצעות מתן "בזק". עוד הורה בית משפט קמא, כי המשיב יעמוד בפיקוח שירות המבחן לתקופה של 3 שנים וכי ישלם למתלוננת פיצוי בסך 60,000 ש"ח (שהמשיב שילם בינתיים). 2. בית המשפט המחוזי מיקד את שיקולי הענישה במקרה דנא בשיקולי שיקום. בכך הסתמך בית המשפט על התסקיר שהוגש על-ידי שירות המבחן ועל הערכת מסוכנות מינית, מהם הסיק כי לאפיק השיקומי והטיפולי סיכוי ממשי להצליח, בהתחשב בנתוני המשיב, שפרט למעידתו בפרשה הנדונה ניהל אורח חיים תקין. בעשותו כן, ראה בית משפט קמא לחרוג חריגה ממשית ממתחם הענישה שאותו מצא ראוי, ולנקוט באמצעים של "שפיטה טיפולית" שנמצאו על-ידו הולמים את נסיבות המקרה. לכך הוסיף בית המשפט המחוזי חיוב בפיצוי המתלוננת בסכום משמעותי והשמת המשיב בפיקוח שירות המבחן לתקופה ממושכת, המירבית האפשרית. 3. לפנינו ערעור המדינה על קולת העונש. המדינה מפנה לעובדות המקרה ושמה דגש על האופי האלים של המעשים שביצע המשיב, יליד 1960, כלפי נערה מבית חרדי ושראשיתם בקשר שנוצר באמצעות האינטרנט כשהמשיב מזדהה בזהות בדויה, מעשים שכללו הטרדות ואיומים בגדרם שכנע המשיב את המתלוננת לפשוט את חולצתה ובהמשך להיפגש עימו לצורך קיום קשר מיני. באת כוח המדינה טענה כי אין להשלים עם הפער הניכר בין מתחם הענישה ההולם, שהיה מקובל גם על בית המשפט המחוזי, לבין עונש המאסר שנגזר על המשיב ועם מתן משקל מכריע לשיקולי השיקום, תוך התעלמות מאופיים החמור והמכוער של המעשים. 4. בא-כוח המשיב ציין בטיעוניו, בין היתר, כי הוא חולק על מתחם הענישה שנקבע בגזר הדין, לטענתו ללא ביסוס ראוי, כך שאין מדובר בעונש החורג באופן ממשי מהמתחם הראוי. בכפוף לכך תומך המשיב בשיקולי בית משפט קמא, בהפנותו גם לתסקיר המשלים שהוגש לבית משפט זה, כמו גם להערכת המסוכנות המעודכנת, המצביעים על הצלחה ברורה של ההליך הטיפולי שהמשיב השתלב בו במלוא המרץ, בהתמדה ובמטרה להפיק ממנו כל שניתן. 5. הגב' ברכה וייס, מטעם שירות המבחן, הדגישה אף היא בפנינו את הפרוגנוזה החיובית לגבי המשיב ופירטה את המסלול הטיפולי הממושך שעדיין לפניו. שירות המבחן ממליץ בכל פה שלא להחמיר עם המשיב, ובפרט לא להורות על מאסרו בין כתלי הכלא, מהלך שעלול לקטוע את התהליך החיובי בו נתון המשיב. 6. לאחר עיון במכלול החומר ושקילת טענות הצדדים, ולא בלי התלבטות, לא מצאתי כי עלינו להתערב בגזר הדין. יצויין, כי אכן יש אפשרות שמתחם הענישה שנקבע על-ידי בית המשפט המחוזי (בין שלוש לשש שנות מאסר) אינו מבטא את הטווח הראוי ונוטה לחומרה; אלא שאינני רואה צורך לפרט עניין זה נוכח מסקנתנו. אכן, מעשי המשיב מכוערים. הם פגעו במתלוננת וילוו אותה כל חייה. מעשים אלה אינם קלים לא רק בהיבט המיני כשלעצמו, אלא גם מבחינת האלימות שהופעלה כלפי המתלוננת ושהתבטאה בסחיטה ובאיומים, כמו גם מבחינת הולכתה שולל. בפנינו עוד מקרה המדגיש את הסכנות האורבות לגולשים ברשת האינטרנט, במיוחד לקטינים. עם זאת, יש ממש בשיקולי בית המשפט המחוזי לענין הנתיב הטיפולי-שיקומי שהמשיב עלה עליו בהצלחה רבה, שאך העמיקה והתחזקה מאז מתן גזר הדין. כיוון שנראה כי שורש הבעיה נעוץ בנורמות מעוותות בכל הנוגע ליחסים עם אחרים במישור המיני, אכן טיפול זה עשוי להפיג את הסיכון שהמשיב יחזור על מעשים דומים בעתיד. אמנם נראה כי בית משפט קמא הקל בעונשו של המשיב ביחס לחומרת מעשיו, אלא שנוכח ההליך הטיפולי הבולט בהצלחתו ובהתאמתו למשיב, ובהתחשב בנתוניו האישיים של המשיב, לרבות השבר הקשה במשפחתו שהעמיק נוכח מעשיו, מצאנו להותיר את התוצאה העונשית על כנה. עוד יצויין, כי המשיב היה עצור בגין הפרשה כחודש ימים, ופרק זמן זה לא נוכה מתקופת המאסר אותה עליו לרצות בעבודות שירות. 7. כאמור, לא ראינו לקבל את ערעור המדינה. ככל שהממונה על עבודות השירות לא יקבע מועד אחר להתייצבות, המשיב יתייצב לביצוע עבודות השירות, על-פי חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות שהוגשה לבית המשפט המחוזי, ביום 25.8.2013, שאז עליו להגיע בשעה 08:00 למשרד הממונה על עבודות השירות שבמפקדת מחוז הצפון של יחידת עבודות השירות של שב"ס, במתחם כלא חרמון. ניתן היום, ‏כ"ה באב התשע"ג (‏1.8.2013). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13038110_L02.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il