פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 381/24
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט ע' גרוסקופף
כבוד השופט ח' כבוב
העותרת:
פאר פארם בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. ממשלת ישראל
2. משרד הפנים
3. משרד הכלכלה
4. משרד האוצר
5. משרד העבודה
6. התאחדות התעשיינים בישראל
עתירה למתן צו על-תנאי; בקשה למתן צו ביניים; בקשה לקיום דיון דחוף
בשם העותרת:
עו"ד נורי קונפורטי
פסק-דין
השופט ח' כבוב:
עניינה של העתירה, כך נטען, "בצורך המיידי שיש לענף התעשייה בישראל, אשר העותרת מהווה חלק ממנו בהבאת עובדים זרים, לעבוד במפעלי התעשייה בישראל, בימים כתיקונם בכלל, ובימים של מלחמה קיומית של מדינת ישראל, המתמשכת כבר שבועות רבים, וככל הנראה עומדת לשנות סדרי עולם בישראל לעתיד הקרוב, בפרט". במסגרת העתירה התבקשו צווים על-תנאי, וכן צו ביניים, כדלהלן:
"1. מדוע לא תוגדל מכסת העובדים הזרים המיועדים לענף התעשייה.
2. מדוע לא תורחב רשימת המדינות מהן רשאים תעשיינים להביא עובדים זרים לתעשייה מעבר לרשימת המדינות המפורטות בנוהל לטיפול בבקשות למתן היתר ורישיון שהייה ועבודה לעובדים זרים בענף התעשייה מספר 9.5.0001 (להלן: הנוהל).
3. מדוע לא יושווה השכר המינימלי לתשלום לעובדים הזרים, לשכר המינימום הקבוע במשק בישראל, על מנת למנוע מצב בו העובד הזר יהיה זכאי לקבל שכר גבוה יותר מהעובד הישראלי באותו תפקיד".
דין העתירה להידחות על הסף. עיון בעתירה ובנספחיה מעלה כי העותרת לא ביצעה כל פנייה מקדימה למשיבים בטרם הגישה עתירתה, לא כל שכן מיצוי הליכים כדבעי. כידוע, "לא בדקדוקי-עניות של פרוצדורה עסקינן, אלא במהות: הסדר הטוב; היעילות; החסכון במשאבים; מיקוד המחלוקת וציוני-דרך לפתרונה; הפעלת שיקול דעת מקצועי; הפריית השיח שבין האזרח לבין הרשות; כיבוד הדדי בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת; כל אלה מחייבים מיצוי הליכים תחילה, וביקורת שיפוטית אחר כך" (בג"ץ 112/12 אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' ממשלת ישראל, פסקה 8 (24.05.2012)); וכפי שיצא לי להעיר בנדון אך לאחרונה:
"'במהלך השנים התגבשה בפסיקתו של בית המשפט הגבוה לצדק מערכת של כללים, הקובעת שורה של מקרים ונסיבות אשר בהתקיימם לא יוענק סעד לעותר' [...] כללים 'פרוצדורליים' אלו הם הלכה למעשה 'מבחני סף', אשר בעטיים ידחה בית משפט זה עתירה המונחת מלפניו, אף מבלי להידרש לגופם של דברים [...] הפרוצדורה והמהות, בהקשר זה כמו גם בהקשרן הכללי, קשורות בקשר בל יינתק [...] כך, לא אחת עמדנו בפסיקתנו על הטעמים המהותיים שישנם בעילות הסף שבמשפט המינהלי [...]" (בג"ץ 7753/23 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' השר לביטחון לאומי, פסקאות 22-21 (23.11.2023); ההפניות הושמטו).
ודוק. העותרת אומנם טוענת כי יש בעתירתה דחיפות יתרה, בשל מצב המלחמה השורר בישראל כעת. ברם, לא די בטענה זו כדי להצדיק דילוג מוחלט על חובת מיצוי ההליכים בטרם פנייה לבית משפט זה. הליכה בדרך זו עלולה לגרום לכך שהדרך הקצרה למראית עין תהפוך, בסופו של יום, לדרך ארוכה. זאת ועוד, הנוהל המעודכן (נספח יא' לכתב העתירה) שעליו מלינה העותרת, פורסם ביום 09.11.2023 ועל פני הדברים, דבר לא מנע מהעותרת לפנות אל המשיבים במטרה למצות הליכים בתקופה שחלפה מאז.
ואם בכך לא די, הרי שכמפורט לעיל, העותרת כרכה בעתירתה הן עניינים שבשגרה הן עניינים של עתות מלחמה; באופן שמעמעם עוד יותר את הגוון הדחוף אותו היא מבקשת לשוות לעתירתה.
בנתון לאמור, העתירה נדחית בזאת ללא צו להוצאות. טענות העותרת לגופו של עניין שמורות לה.
ניתן היום, ד' בשבט התשפ"ד (14.1.2024).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
24003810_C01.docx אל
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il