פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3807/19

גלאון יובל,עו"ד נ. המפקחת על הבנקים - בנק ישראל

העותרים ביקשו להורות למפקחת על הבנקים לעדכן חוזרים ישנים ולהטיל חובת איתור מוגברת על בנקים לאיתור בעלי פקדונות ללא תנועה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 13/08/2019 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3807/19 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה איתור בעלי פקדונות ללא תנועה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו להורות למפקחת על הבנקים לעדכן חוזרים ישנים ולהטיל חובת איתור מוגברת על בנקים לאיתור בעלי פקדונות ללא תנועה.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3807/19

גלאון יובל,עו"ד נ. המפקחת על הבנקים - בנק ישראל

העותרים ביקשו להורות למפקחת על הבנקים לעדכן חוזרים ישנים ולהטיל חובת איתור מוגברת על בנקים לאיתור בעלי פקדונות ללא תנועה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, שני עורכי דין, הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את המפקחת על הבנקים לעדכן נהלים ישנים משנות ה-80 בנוגע לאיתור בעלי פקדונות בנקאיים ללא תנועה. לטענתם, הנהלים מיושנים ואינם מחייבים את הבנקים להשתמש באמצעים טכנולוגיים מודרניים, מה שמוביל להתעשרות הבנקים על חשבון הציבור. המשיבה טענה כי העתירה הוגשה בטרם פנו העותרים אליה באופן ישיר, ובכך לא מוצו ההליכים המקובלים. בית המשפט העליון קיבל את טענת המשיבה וקבע כי העתירה לוקה באי מיצוי הליכים, שכן פנייה לבית המשפט אינה יכולה להיות הצעד הראשון. העתירה נדחתה על הסף, תוך הבהרה כי העותרים רשאים לפנות למשיבה בדרכים המקובלות, וטענותיהם שמורות להם אם יחליטו לשוב לבית המשפט לאחר מכן.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים נ' הנדל, י' עמית, ד' מינץ
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עו"ד יובל גלאון
  • עו"ד ליטל ברששת

נתבעים

  • המפקחת על הבנקים - בנק ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החובה הקיימת לאיתור בעלי פקדונות ללא תנועה מצומצמת מדי
  • הימנעות מעדכון החוזרים מאפשרת לבנקים להתעשר על חשבון בעלי הפקדונות
  • יש לעדכן את החוזרים כך שיכללו שימוש באמצעים טכנולוגיים מודרניים כגון דוא"ל ו-SMS
טיעוני ההגנה
  • העתירה לוקה באי מיצוי הליכים שכן העותרים לא פנו למשיבה טרם הגשת העתירה
מחלוקות עובדתיות
  • האם העותרים מיצו הליכים מול הרשות המוסמכת

הדגשים פרוצדורליים

  • העתירה נדחתה על הסף בשל אי מיצוי הליכים
  • העותרים הגישו בקשה להגשת תשובה לתגובת המשיבים לאחר כתיבת פסק הדין, אך הבקשה נדחתה

תגיות נושא

  • בנקאות
  • מיצוי הליכים
  • פקדונות ללא תנועה
  • משפט מנהלי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3807/19 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. עו"ד יובל גלאון 2. עו"ד ליטל ברששת נ ג ד המשיבה: המפקחת על הבנקים - בנק ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: בעצמם בשם המשיבה: עו"ד ערין ספדי-עטילה פסק-דין השופט י' עמית: 1. בעתירה זו נתבקשנו להורות למשיבים לעדכן את חוזרי המפקח על הבנקים מס' ח-1059-06 (25.1.1983) ומס' ח-1925-06 (1.6.1988) (להלן יחדיו: החוזרים), ולהטיל על תאגידים בנקאיים "חובת איתור מוגברת וספציפית" לאיתור בעליהם של פקדונות ללא תנועה. 2. "פקדון ללא תנועה" מוגדר בסעיף 2 לפקודת הבנקאות, 1941, כפקדון "שלגביו עברו עשרה חדשים מהיום שנתקבלה ההוראה האחרונה מבעל הפקדון" (וראו גם סעיף 13ב לפקודה זו). העותרים, הם "עו"ד במקצועם בכובעם כמסייעים לעשיית משפט ולעשיית צדק", טענו כי היקפה של החובה לפעול לאיתור בעלי פקדונות ללא תנועה מצומצם מדי, באופן המאפשר לתאגידים להתעשר על חשבונם של בעלי הפקדונות הללו. נטען כי התעשרות זו נעשית "בחסות המשיבה", וזאת לאור הימנעותה מעדכון החוזרים (שפורסמו כאמור בין השנים 1988-1983) כך שייקחו בחשבון את היכולת לפעול לאיתור בעלי פקדונות באמצעים טכנולוגיים, כגון דוא"ל או הודעת SMS. צוין כי אמנם נוסחו לאורך השנים טיוטות לתיקוני חקיקה ולחוזר חדש, אך אלו לא הבשילו לכדי נהלים מחייבים. המשיבה טענה בתגובתה המקדמית כי העתירה לוקה באי מיצוי הליכים, מכיוון שהעותרים לא פנו למשיבה טרם הגשת עתירתם. בכך, נטען, נמנעה מהמשיבה ההזדמנות להידרש לטענות העותרים באופן שעשוי היה לייתר את הגשת העתירה. 3. דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים. בעתירה ובנספחיה לא מצוינת פנייה כלשהי למשיבה שקדמה להגשת העתירה, ומתגובת המשיבה עולה כי פנייה שכזו אכן לא נעשתה. הפנייה לבית משפט זה אינה אמורה להיות הצעד הראשון, נהפוך הוא. הדרישה למיצוי הליכים איננה טכנית-פורמלית גרידא, ובית משפט זה לא ימהר להידרש לעתירה לפני שניתנה לרשות המוסמכת ההזדמנות לבחון את טענות העותרים ולהגיב להן (ראו, אך לאחרונה: בג"ץ 3861/19 מלון מגדלות תל אביב נ' מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, בפסקה 3 (‏5.8.2019); וראו גם בג"ץ 6200/18 ברקוביץ נ' משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בפסקה 4 (‏16.9.2018); בג"ץ 7182/07 רוטנברג נ' שר האוצר, בפסקה 3 (2.9.2007)). כמובן, לכשימצו העותרים את ההליכים הפתוחים בפניהם, וככל שתיוותרנה להם השגות בנוגע לחוזרים, ביכולתם לשוב ולפנות לבית משפט זה וטענותיהם שמורות להם. 4. לאחר כתיבת שורות אלה, הוגשה ביום 11.8.2019 בקשה מטעם העותרים להגשת תשובה לתגובת המשיבים. לאחר עיון בבקשה המפורטת ובנימוקי העותרים, לא נמצא מקום לשנות מהמסקנה בסעיף 3 לעיל. אין מדובר ב"שימוש ציני בטענה מקדמית של אי מיצוי הליכים", כטענת העותרים, אלא במושכלות יסוד של הדין המנהלי. 5. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב באב התשע"ט (‏13.8.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19038070_E03.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il