גלאון יובל,עו"ד נ. המפקחת על הבנקים - בנק ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3807/19 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ העותרים: 1. עו"ד יובל גלאון 2. עו"ד ליטל ברששת נ ג ד המשיבה: המפקחת על הבנקים - בנק ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: בעצמם בשם המשיבה: עו"ד ערין ספדי-עטילה פסק-דין השופט י' עמית: 1. בעתירה זו נתבקשנו להורות למשיבים לעדכן את חוזרי המפקח על הבנקים מס' ח-1059-06 (25.1.1983) ומס' ח-1925-06 (1.6.1988) (להלן יחדיו: החוזרים), ולהטיל על תאגידים בנקאיים "חובת איתור מוגברת וספציפית" לאיתור בעליהם של פקדונות ללא תנועה. 2. "פקדון ללא תנועה" מוגדר בסעיף 2 לפקודת הבנקאות, 1941, כפקדון "שלגביו עברו עשרה חדשים מהיום שנתקבלה ההוראה האחרונה מבעל הפקדון" (וראו גם סעיף 13ב לפקודה זו). העותרים, הם "עו"ד במקצועם בכובעם כמסייעים לעשיית משפט ולעשיית צדק", טענו כי היקפה של החובה לפעול לאיתור בעלי פקדונות ללא תנועה מצומצם מדי, באופן המאפשר לתאגידים להתעשר על חשבונם של בעלי הפקדונות הללו. נטען כי התעשרות זו נעשית "בחסות המשיבה", וזאת לאור הימנעותה מעדכון החוזרים (שפורסמו כאמור בין השנים 1988-1983) כך שייקחו בחשבון את היכולת לפעול לאיתור בעלי פקדונות באמצעים טכנולוגיים, כגון דוא"ל או הודעת SMS. צוין כי אמנם נוסחו לאורך השנים טיוטות לתיקוני חקיקה ולחוזר חדש, אך אלו לא הבשילו לכדי נהלים מחייבים. המשיבה טענה בתגובתה המקדמית כי העתירה לוקה באי מיצוי הליכים, מכיוון שהעותרים לא פנו למשיבה טרם הגשת עתירתם. בכך, נטען, נמנעה מהמשיבה ההזדמנות להידרש לטענות העותרים באופן שעשוי היה לייתר את הגשת העתירה. 3. דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים. בעתירה ובנספחיה לא מצוינת פנייה כלשהי למשיבה שקדמה להגשת העתירה, ומתגובת המשיבה עולה כי פנייה שכזו אכן לא נעשתה. הפנייה לבית משפט זה אינה אמורה להיות הצעד הראשון, נהפוך הוא. הדרישה למיצוי הליכים איננה טכנית-פורמלית גרידא, ובית משפט זה לא ימהר להידרש לעתירה לפני שניתנה לרשות המוסמכת ההזדמנות לבחון את טענות העותרים ולהגיב להן (ראו, אך לאחרונה: בג"ץ 3861/19 מלון מגדלות תל אביב נ' מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, בפסקה 3 (‏5.8.2019); וראו גם בג"ץ 6200/18 ברקוביץ נ' משרד החקלאות ופיתוח הכפר, בפסקה 4 (‏16.9.2018); בג"ץ 7182/07 רוטנברג נ' שר האוצר, בפסקה 3 (2.9.2007)). כמובן, לכשימצו העותרים את ההליכים הפתוחים בפניהם, וככל שתיוותרנה להם השגות בנוגע לחוזרים, ביכולתם לשוב ולפנות לבית משפט זה וטענותיהם שמורות להם. 4. לאחר כתיבת שורות אלה, הוגשה ביום 11.8.2019 בקשה מטעם העותרים להגשת תשובה לתגובת המשיבים. לאחר עיון בבקשה המפורטת ובנימוקי העותרים, לא נמצא מקום לשנות מהמסקנה בסעיף 3 לעיל. אין מדובר ב"שימוש ציני בטענה מקדמית של אי מיצוי הליכים", כטענת העותרים, אלא במושכלות יסוד של הדין המנהלי. 5. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ב באב התשע"ט (‏13.8.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19038070_E03.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il