אמג'ד נעאמנה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3804/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3804/10 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופטת א' חיות המערער: אמג'ד נעאמנה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 10.12.08 בת"פ 18385-11-09 שניתן על-ידי השופט גלעד תאריך הישיבה: ט"ו בטבת התשע"א (22.12.10) בשם המערער: עו"ד כנעאנה איברהים בשם המשיבה: אין התייצבות בשל שביתה בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט גלעד) מיום 10.12.08 בת"פ 18385-11-09, בגדרו הושתו על המערער, בעבירות של החזקת נשק שלא כדין וסחר בנשק כפי שיפורט, 3 שנות מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו), ו-18 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה לפי סעיף 144 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. צוין, כי נוכח מצבו הסוציו-אקונומי של המערער ועונש המאסר המשמעותי שנגזר עליו, לא יושת עליו גם קנס כספי. רקע והליכים קודמים ב. המערער (יליד 1990) הורשע, על פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן (שלא צורף ולמדנוהו מהכרעת הדין ומגזר הדין) בהחזקת נשק שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144א לחוק העונשין ובסחר בנשק, עבירה לפי סעיף 144(ב2) לחוק. ג. כעולה מגזר דינו של בית המשפט קמא, בין התאריכים 3.11.09-19.9.09 ערך המערער מספר עסקאות של מכירת נשק שלא כדין, שבוטאו בשלושה אישומים: ביום 19.9.09 מכר אקדח דמוי עט, בו החזיק שלא כדין, תמורת 1,500 ₪; ביום 20.10.09 מכר המערער לסוכני משטרה סמויים אקדח דמויי עט וכדורים תמורת 1,700 ₪. במעמד המכירה סיכם המערער עם אחד מסוכני המשטרה הסמויים, למכור לו אקדחים וכלי נשק נוספים; ביום 3.11.10 סיכם המערער עם אותו סוכן משטרתי למכור לו אקדחים דמויי עט וכן שני רימונים ובהמשך היום נפגשו השניים והמערער הציג בפניו אקדחים ורימון שהיו ברשותו, וביקש בעבורם תמורה בסך 8,200 ₪. ד. בתסקיר שירות המבחן למבוגרים בעניינו של המערער, שהיה כבן 19 בעת ביצוע העבירות, נאמר כי הוא סובל מעיוורון בעין ימין ומחבלה בזרועו, שבעטיין נשר מלימודיו התיכוניים. צוין, כי המערער אמנם מודה במיוחס לו, אך נוטה להשליך את האחריות על קרובו (המופיע באישום השלישי), אשר לטענתו, בעת שהציע לו לעבוד עמו, לא הסגיר בפניו שהעטים הם כלי נשק, ומשגילה זאת בעצמו, איים עליו לבל יפסיק לעבוד עמו. נאמר, כי נוכח פציעותיו ונשירתו מהלימודים סיגל לעצמו המערער גישה קרבנית, המתבטאת בחוסר לקיחת אחריות על מצבו. נוכח גישתו הפסימית ונטייתו להשתמש במנגנוני הגנה נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית. עם זאת, נוכח גילו הצעיר של המערער ועברו הנקי הומלץ, כי ככל שיושת עליו עונש מאסר, ישולב בתכנית טיפולית מתאימה. ה. ביום 11.4.10 נגזר דינו של המערער. בית המשפט ציין, כי חרף גילו הצעיר ועברו הנורמטיבי עלה בידי המערער לנהל עסק לא חוקי לממכר נשק. בית המשפט חזר על הסכנות הנשקפות לציבור מהפצתו של נשק לגורמים עברייניים ועוינים. נקבע, כי לא עלה בידי המערער להוכיח שפעל תחת איומי קרובו, וכי אף אם נכון הדבר, היה עליו לפנות למשטרה ולא לבחור בדרך פעולה המסכנת את הציבור. בית המשפט מנה גם את השיקולים לקולה, וביניהם השתייכותו למשפחה מכובדת ונורמטיבית, עברו הנקי, הודאתו המיידית תוך הפללת שותפיו, ונסיבותיו האישיות. בית המשפט ציין, כי אילולא העונש (כפי שיוזכר) שהוטל על קרובו של המערער, היה מחמיר עמו יותר. הערעור ו. בערעור נטען, כי העונש שהושת על המערער חורג מרמת הענישה המקובלת בעבירות בהן הורשע, ובפרט בהתחשב בכך שזוהי הרשעתו הראשונה. עוד נטען, כי בית המשפט קמא לא ייחס את המשקל הראוי לנסיבותיו האישיות של המערער, וביניהן גילו הצעיר, מצבו הכלכלי הקשה ומצבו הבריאותי. לבסוף נטען, כי בית המשפט לא נתן דעתו לכך שהעונש שנגזר על המערער עלול לפגוע בסיכויי שיקומו. ז. בתסקיר מבחן עדכני מיום 13.12.10 נאמר, כי המערער נקלט בבית הסוהר והוא לומד במסגרת קורס בחינוך. צוין, כי על אף נכונות מילולית שהביע להשתלב בקבוצות טיפוליות ("שליטה בכעסים" או "לראשונה במאסר"), נמצא המערער לא מתאים נוכח הימנעותו מנטילת אחריות והשלכת האחריות למעשיו על גורמים אחרים. לעת עתה, נפגש המערער עם עובדת סוציאלית ומפגישותיהם עולה בכל זאת, כי חל שינוי מסוים בעמדותיו והוא מודה במיוחס לו, ומזהה בעצמו דפוסים אלימים בהם הוא מעוניין לטפל. צוין, כי במהלך מאסרו נשפט בגין קטטה עם אסיר אחר, אך כיום אינו מעלה בעיות מיוחדות. לבסוף צוין, כי הוא מצוי בקשר עם בני משפחתו המבקרים אותו ומסייעים לו כלכלית, אך טרם שובץ בסבב חופשות. הדיון בפנינו ח. בדיון לפנינו - בהיעדר הפרקליטות נוכח השביתה - חזר בא כוח המערער (עו"ד כנאענה) כי העונש שהושת על המערער חריג בחומרתו בנסיבות העניין ובהשוואה למקרים דומים אחרים. עוד נטען, כי שגה בית המשפט קמא בכך ששלל את טענות המערער בדבר השפעתו של קרוב המשפחה. הסניגור המלומד טען גם נגד פעילות המשטרה, אשר במקום לעצרו בעסקה הראשונה שביצע עם סוכן משטרתי, המשיכה עמו לעסקה נוספת, וזאת כדי להעצים - כנאמר - את כתב האישום נגדו. לבסוף, חזר הסניגור על הטענה לפיה זוהי הרשעתו הראשונה של המערער, ובנסיבות אלה היה ראוי להטיל מעין "עונש אזהרה" ולא עונש חמור כפי שהושת עליו. הכרעה ט. לאחר העיון לא ראינו מקום להיעתר לערעור. גזר דינו של בית המשפט קמא מעלה את כל השיקולים הרלבנטיים, ולא מצאנו בו פגם. שני שיקולים מרכזיים לחומרה עומדים כנגד התערבות בעונש. האחד הוא מהות המעשים: עבירות בנשק אינן עניין של מה בכך; בהימצא נשק שלא כדין בידיים הלא נכונות, מי ישור אחריתו – עד לנטילת חיי אדם, אם בידי עבריינים פליליים ואם בידי גורמי טרור, ורוב דברים אך למותר. אקדחים דמויי עט גם מקלים על הסוואתם בידי. אלה המבקשים להערים ולהקשות על האכיפה, כעולה גם מגזר הדין קמא. השיקול השני לחומרה הוא ריבוי המעשים המתוארים בשלושה אישומים לאורך כחודש ומחצה, ולא בעסקה אקראית אלא ב"פעילות מסחרית", בעלת היבט כלכלי-עסקי של רווח קל, אך בנוסף לו סיכון לציבור. אכן, עמדו לזכות המערער נסיבות לקולה, כמו בעיותיו הרפואיות ועברו הנקי, והודייתו בגישור. אך גם אם עסקינן במערער צעיר לימים, אין מדובר חלילה באדם הלוקה בשכלו, שהשפעת אחרים, כגון קרוב המשפחה, הפכה אותו ל"בובה" בידיהם; אדרבה, ריבוי האישומים והאינטנסיביות שלהם מוכיחים את היות המערער, כדברי בית המשפט קמא, השותף המרכזי בפרשה. על כן, חרף עברו הפלילי של קרוב המשפחה, שנדון בתיק זה לשתי שנות מאסר והוספו שישה חודשי מאסר מותנה (בהסדר טיעון "סגור") – גזר דין של שלוש שנות מאסר למערער אין מצדיק התערבות. בכגון דא, עם כל ההתחשבות בנסיבות אישיות, יש חשיבות מיוחדות להרתעה. י. ואחר כל אלה, יש לברך על ראשיות תובנה העולות מן התסקיר המעדכן של שירות המבחן, ולעודד את המערער להליכים טיפוליים, דבר העשוי לעמוד לזכותו בהמשך, בלא שניטע מסמרות. י"א. איננו נעתרים איפוא לערעור. ניתן היום י"ט בטבת תשע"א (26.12.10). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10038040_T01.doc רח מרכז מידע, טל' 02-6593333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il