פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 3800/14

אילן שטרק נ. GELLER DAVID

המשיב תבע החזר הלוואות אישיות שנתן למערערים, בעוד המערערים טענו כי מדובר בהלוואות שטרם הגיע מועד פירעונן או בתמורה למניות.

הוחזר לערכאה הקודמת / הערכאה הדיונית ?
תאריך פרסום 10/06/2015 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 3800/14 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה דיני חוזים והלוואות — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המשיב תבע החזר הלוואות אישיות שנתן למערערים, בעוד המערערים טענו כי מדובר בהלוואות שטרם הגיע מועד פירעונן או בתמורה למניות.
החלטת בית המשפט הוחזר לערכאה הקודמת / הערכאה הדיונית — בית המשפט החזיר את התיק לדיון נוסף בערכאה שמתחתיו.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 3800/14

אילן שטרק נ. GELLER DAVID

המשיב תבע החזר הלוואות אישיות שנתן למערערים, בעוד המערערים טענו כי מדובר בהלוואות שטרם הגיע מועד פירעונן או בתמורה למניות.

הוחזר לערכאה הקודמת / הערכאה הדיונית ?

סיכום פסק הדין

המשיב הגיש תביעה להחזר הלוואות אישיות בסך 434,000 דולר שנתן למערערים. המערערים טענו כי מדובר בהלוואות שטרם הגיע מועד פירעונן, כאשר אחד המערערים טען כי מדובר בתמורה למניות. בית המשפט המחוזי דחה את גרסת המערערים וקבע כי לא הוכיחו את טענותיהם. בערעור לבית המשפט העליון, נקבע כי בית המשפט המחוזי לא התייחס למכלול הראיות שהוצגו בפניו. לפיכך, הורה בית המשפט העליון על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי כדי שיבחן את הראיות מחדש וייתן נימוקים מפורטים להכרעתו, מבלי להיות כבול להחלטתו הקודמת.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים י' דנציגר, ע' פוגלמן, מ' מזוז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אילן שטרק
  • יצחק עומר

נתבעים

  • David Geller

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המערערים קיבלו הלוואות אישיות בסך כולל של 434,000 דולר ארה"ב.
טיעוני ההגנה
  • הסכומים אינם נוגעים לענייני החברה וניתנו כהלוואות שטרם הגיע מועד פירעונן.
  • מועד הפירעון המוסכם היה אמור להיות מועד גיוס הון לחברה.
  • המערער 1 טען כי לא קיבל הלוואה אלא תמורה בגין מכירת מניות.
מחלוקות עובדתיות
  • האם מדובר בהלוואה אישית או בתמורה למכירת מניות.
  • האם הוכחה גרסת המערערים במסגרת כלל 'הודאה והדחה'.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שנדחו
  • גרסת המערער 1 לפיה קיבל תמורה בגין מכירת מניות (נדחתה על ידי הערכאה הדיונית בשל חוסר תשתית ראייתית).

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"א 1074/08
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"א 3800/14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3800/14 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט מ' מזוז המערערים: 1. אילן שטרק 2. יצחק עומר נ ג ד המשיב: David Geller ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 08.04.2014 בת"א 1074/08, שניתן על-ידי כבוד סגנית הנשיאה, השופטת ד' פלפל תאריך הישיבה: כ"ג בסיון תשע"ה (10.6.15) בשם המערערים: עו"ד נועה הבדלה; עו"ד גל ליפשיץ בשם המשיב: עו"ד דוד אורן; עו"ד רועי אקרמן פסק-דין בתביעתו לפני הערכאה הדיונית טען המשיב כי במהלך חודש יוני 2006 קיבלו ממנו המערערים הלוואות אישיות בסכום כולל של 434,000 דולר ארה"ב – 384,000 דולר ארה"ב למערער 2 ו-50,000 דולר ארה"ב למערער 1. בסעיף 88 לכתב הגנתם טענו המערערים שהסכומים דנן שהועברו אליהם אינם נוגעים לענייני החברה וכי הם ניתנו להם כהלוואות שטרם הגיע מועד פרעונן. עוד טענו המערערים כי מועד הפרעון המוסכם אמור היה להיות מועד גיוס הון לחברה בדרך של הנפקה. המערער 2 אישר בעדותו שמדובר בהלוואה פרטית, הגם שהוסיף שלא נערך הסכם הלוואה בינו לבין המשיב. לעומתו, המערער 1 טען בעדותו שלא קיבל הלוואה פרטית מהמשיב, אלא תמורה בגין מכירת מניות. בית המשפט המחוזי לא קיבל את גרסתו של המערער 1 בקובעו כי לא הונחה לגרסה זו תשתית ראייתית כלשהי, וכן בהסתמך על הסתירה שנפלה בין גרסאותיהם של המערערים והסתירה שנפלה בין גרסת המערער 2 לבין האמור בכתב ההגנה. מכאן הסיק בית המשפט המחוזי כי צריך שיחול במקרה זה הכלל המשפטי של הודאה והדחה, שלפיו על הנתבעים (המערערים דכאן) להוכיח את גרסתם במקרה דנן, דבר שלא עלה בידם (פסקה ט' לפסק הדין קמא). דא עקא, שבית המשפט המחוזי נמנע מלהתייחס למכלול הראייתי, שלחלקו הוא עצמו מפנה בהחלטתו מיום 23.11.2010 (פסקה ה' להחלטה) בנושא שבנדון. אשר על כן, אנו מורים כי השאלה נשוא ערעור זה תחזור לערכאה הדיונית על מנת שזו תבחן את המכלול הראייתי שהונח לפניה ותנמק הכרעתה כדבעי. אין אנו קובעים את סדר הדיון והיקפו, ומשאירים סוגיות אלה להכרעת בית המשפט המחוזי, שלא יהיה כבול להכרעה הקודמת, שבשלב זה אנו מתלים את תוקפה. בית המשפט המחוזי יתן דעתו לחיוב המערערים דכאן בהוצאות המשיב, כאמור בפסקה י' לפסק הדין קמא, ויכריע בשאלת ההוצאות על-פי שיקול דעתו, כנגזר מהכרעתו במחלוקת לגופה. ניתן היום, ‏כ"ג בסיון התשע"ה (‏10.6.2015). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14038000_W06.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il