יוסף אבו בלאל נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3800/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3800/05 בפני: כבוד המישנה לנשיא מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' רובינשטיין המערער: יוסף אבו בלאל נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בת"פ 8008/03 שניתן ביום 29.3.05 מפי כבוד השופט י' אלון תאריך הישיבה: ל' בסיון תשס"ה (07.07.05) בשם המערער: עו"ד מוחסין אלסאנע בשם המשיבה: עו"ד מאיה חדאד בשם שירות המבחן: גב' אדוה פרויד פסק-דין המישנה לנשיא מ' חשין: המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, על-פי הודאתו ולאחר הסדר, בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות וניסיון חטיפה. משהורשע כך בדינו גזר עליו בית-המשפט עונש מאסר בפועל בן תשעה חודשים ומאסר על-תנאי בן תשעה חודשים אף הוא. הערעור שלפנינו ערעור הוא על חומרת העונש. ואלה הם עיקרי הדברים כמתואר בכתב האישום: היה זה בחודש ספטמבר 2002 שהמערער נדבר עם אדם נוסף לכפות על בתו לעבור לעיר עזה, מקום מגוריה של אימהּ. בעקבות זאת הורה המערער לאחר להכניס את הבת בכוח ובאיומים לבית-המשפחה בשגב שלום, ושם היכו השניים אותה תוך גרימת חבלות לגופה. לאחר מכן הכניסו השניים את הבת למכונית ונסעו לכיוון מחסום ארז מתוך כוונה, כאמור, להעבירה לעזה, אלא שכוונתם סוכלה ולא עלה בידיהם לבצע את זממם. הרקע לכל מעשים אלה שביצע המערער היה נעוץ ב"חשדות" כי הבת, המתלוננת, פגעה בכבוד המשפחה. המערער הוא כבן שבעים, הבת היא כבת שלושים ושתיים, ולאחר כל המעשים שתיארנו נישאה לאיש והיא חיה עם משפחתה החדשה בריחוק מאביה אשר חי כיום עם אשתו השנייה. מעשהו של המערער מעשה חמור הוא והעונש אשר הושת עליו בידי בית-משפט קמא עונש ראוי הוא. ואולם לאחר ששקלנו בדעתנו, ולא בלי היסוסים, החלטנו כי בנסיבות העניין המיוחדות אפשר ראוי ליתן לו למערער הזדמנות לתקן מדרכיו. בהקשר זה נוסיף כי הבת התייצבה היום לפנינו ותמכה בערעורו של המערער. וכדי להסיר ספק מלב - ולו ספק-ספיקא - נמהר ונוסיף, כי אין לפרש את דברינו כמו אמרנו כי יש וראוי להקל עם העושים מעשי-עבירה על רקע "כבוד המשפחה", או כי יש לדון בעבירות שנעברו על רקע "כבוד המשפחה" בגישה סלחנית. כלל וכלל לא. בענייננו-שלנו נתקיימו נסיבות מיוחדת - נסיבות שגם לולא "כבוד המשפחה" היה בהן כדי להשפיע על העונש - ואך מטעם זה בלבד ראינו להקל עם המערער. אנחנו מחליטים אפוא לקבל את הערעור על גזר-הדין ולהמיר את עונש המאסר בפועל שנגזר על המערער לתקופה של תשעה חודשים בעונש מאסר בפועל לתקופה של שישה חודשים. המאסר על-תנאי יישאר כהכרעתו של בית-משפט קמא. אנו שוקלים אפשרות להחליט כי המערער ירצה את עונש המאסר בפועל, בהסכמתו, בעבודת שירות, ולעניין זה נבקש את חוות-דעתו של הממונה על עבודות שירות. הממונה על עבודות שירות יודיענו, תוך 30 ימים, את חוות-דעתו בעניינו של המערער. אם תהיה חוות-הדעת בחיוב כי אז נחליט על עבודות השירות בלא צורך לזמן את בעלי-הדין שנית לבית-המשפט. ואילו אם חוות-הדעת תהיה בשלילה כי אז נחליט על דבר המשך ההליכים. היום, ל' בסיון תשס"ה (7.7.2005). המישנה לנשיא ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05038000_G04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il