יונייטד איירליינס אינק נ. פלוני

6 1 בבית המשפט העליון רע"א 3781/22 לפני: כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ המבקשת: יונייטד איירליינס אינק נ ג ד המשיב: פלוני בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 12.5.2022 בת"א 54472-10-17 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ס' רסלר-זכאי בשם המבקשת: עו"ד אסף רזיאל בשם המשיב: עו"ד אשר רוטבאום פסק דין 1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופטת ס' רסלר-זכאי) מיום 12.5.2022 בת"א 54472-10-17, בגדרה נדחתה בקשת המבקשת להשלמת ראיותיה בסוגיית הנזק. הרקע לבקשה 2. ביום 29.10.2017 הגיש המשיב תביעה נזיקית נגד המבקשת, יונייטד איירליינס אינק, חברת תעופה שמקום מושבה בארה"ב אשר רשומה כחברת חוץ בישראל. בכתב התביעה נטען כי נגרמו למשיב נזקי גוף שונים כתוצאה מנפילת מזוודה על ראשו במהלך טיסה של המבקשת מסן פרנסיסקו לפורטלנד. לכתב תביעתו צירף המשיב חוות דעת של מומחים בתחומים שונים – נוירולוגיה, רפואת עיניים, אף אוזן גרון, אורולוגיה, פסיכיאטריה ונוירופסיכולוגיה. המבקשת מצדה הכחישה בכתב הגנתה את התרחשות האירוע וטענה כי על פי רישומיה לא אירעו בטיסה הנדונה כל אירועים חריגים. 3. ביום 20.6.2018, לאחר שהושלמה הגשת כתבי הטענות, הורה בית המשפט המחוזי (השופטת א' לוי) על הגשת חוות דעת מומחים מטעם המבקשת בתוך 90 יום. לאחר שניתנו למבקשת ארכות חוזרות ונשנות לצורך כך, הגישה המבקשת, בסופו של דבר, ביום 10.6.2019, חוות דעת מומחה מטעמה בתחום הנוירוכירורגיה בלבד. ביום 28.11.2019, קיים בית המשפט המחוזי דיון במעמד הצדדים, בסיומו הורה למבקשת לעדכנו האם היא מבקשת "להגיש חוות דעת נוספות או שיש מקום לפצל את הדיון בתיק לשאלת חבות ונזק ולמנות מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הנוירולוגי". בהמשך לכך, הודיעה המבקשת לבית המשפט המחוזי ביום 20.1.2020 כי היא מקבלת את הצעתו "לפיצול הדיון בתיק לשאלת חבות ונזק ומינוי מומחה מטעם בית משפט בתחום הנוירולוגי". עוד באותו היום הורה בית המשפט המחוזי על מינויו של מומחה מטעמו בתחום הנוירולוגיה, הן בשאלת נכותו הרפואית של המשיב בתחום זה, ככל שקיימת, והן בשאלת הקשר הסיבתי בין מצבו הרפואי האמור לבין האירוע הנטען. 4. ביום 10.2.2021, לאחר שהוגשה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ולאחר שהליך גישור בין הצדדים לא צלח, הורה בית המשפט המחוזי על הגשת תצהירי עדות ראשית. בהתאם לכך, ביום 10.5.2021 הוגש תצהיר עדות ראשית מטעם המשיב. ושוב, רק ביום 30.1.2022, ולאחר מספר ארכות שניתנו לה, הגישה המבקשת תצהירי עדות ראשית מטעמה. 5. ביום 10.3.2022, לאחר שערך דיון במעמד הצדדים, הורה בית המשפט המחוזי על הגשת תחשיבי נזק וקבע את התיק לשמיעת הוכחות. למחרת היום הגישה המבקשת בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון. בבקשתה זו עתרה לתיקונו בהתייחס לחילופי הדברים שנערכו בבית המשפט בנוגע לפיצול הדיון בין שאלת האחריות והנזק. בהחלטתו מיום 17.3.2022 ציין בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי החלטתו מיום 10.2.2021 אשר הורתה על הגשת ראיות בתיק "מתייחסת באופן ברור להגשת הראיות כולן, ללא פיצול בנושא החבות והנזק, לרבות חוות דעת שבמומחיות". בבקשה נוספת מיום 28.3.2022 טענה המבקשת כי הראיות שהגישה "התרכזו רובן ככולן בסוגיית החבות" וכי התיק עדיין אינו "בשל" להגשת תחשיבי נזק. בהחלטתו מיום 29.3.2022 חזר בית המשפט המחוזי והבהיר כי "לא קיים פיצול הדיון בין שאלת החבות ובין הנזק" אך הוסיף כי "ככל ש[המבקשת] לא הבינה את החלטת בית המשפט מיום 10.2.21 וסברה כי עליה להגיש ראיותיה וחוות דעת מטעמה רק בנושא החבות והיא מעוניינת להגיש ראיות בנושא הנזק – הרי שהיא רשאית להגיש בתוך 14 ימים בקשה להשלים ראיותיה גם בנושא הנזק". בהתאם לכך, הגישה המבקשת ביום 12.4.2022 בקשה תמציתית להשלמת ראיותיה גם בנושא הנזק בתוך 90 יום. בהחלטתו מיום 13.4.2022 הורה בית המשפט המחוזי למבקשת להבהיר "אם הבקשה היא להגיש גם חוות דעת רפואיות, שאז יש להגיש בקשה לתיקון כתב הגנה". בתגובתה מיום 28.4.2022 טענה המבקשת כי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 28.11.2019 נקבע באופן מפורש כי המבקשת תעדכן האם יש בכוונתה להגיש חוות דעת נוספת, מבלי שהדבר הותנה בתיקון כתב הגנתה וחזרה על בקשתה להשלים ראיותיה לענין הנזק. המשיב התנגד להגשת חוות דעת נוספת מטעם המבקשת, וטען כי יש לראות בה כמי שוויתרה על זכותה בעניין זה. להשלמת התמונה יצוין כי לאחר הגשת בקשתה האחרונה של המבקשת הועבר הדיון למותב אחר. החלטת בית המשפט המחוזי 6. בהחלטתו מיום 12.5.2022 דחה בית המשפט המחוזי (השופטת ס' רסלר-זכאי) את בקשת המבקשת להשלמת ראיותיה בנושא הנזק, לרבות בדרך של הגשת חוות דעת מומחה נוספת. בית המשפט המחוזי קבע כי "עולה באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי חלפו המועדים להגשת חוו"ד מטעם הצדדים וכן להגשת ראיות הצדדים". כן קבע בהחלטתו כי "מדובר בהליך משנת 2017 והגיעה העת להכריע בו ולסיימו". בהמשך לכך, זומנו הצדדים לדיון מקדמי בו יתואמו מועדים לשמיעת ההוכחות. בקשת רשות הערעור 7. בבקשת רשות הערעור שלפניי טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט המחוזי משדחה את בקשתה להגשת ראיות נוספות בנושא הנזק, ובכלל זה חוות דעת מומחה נוספת מטעמה, וכי החלטתו זו פוגעת ביכולתה להתגונן מפני תביעתו של המשיב. עוד היא טוענת כי בית המשפט המחוזי ביטל, ללא הנמקה, את זכותה לחקור את המומחה מטעם בית המשפט וכי יש לאפשר לה לזמנו לחקירה נגדית. המבקשת מוסיפה וטוענת כי יש להורות על ביטול החלטתו של בית המשפט המחוזי, כך שראשית תוכרע שאלת החבות, וזאת על יסוד הראיות שכבר הוגשו, ורק לאחר מכן תתברר סוגיית הנזק, אשר בעניינה יש לאפשר לה להגיש ראיות נוספות. לחלופין טוענת המבקשת, כי יש להעניק לה פרק זמן של 90 ימים נוספים לצורך השלמת ראיותיה גם בנושא הנזק, לרבות הגשת חוות דעת מומחים נוספות, ככל שתמצא לנכון. לסיום מלינה המבקשת על מועדי דיוני ההוכחות שנתבקשו הצדדים לתאם, על פי החלטת בית המשפט המחוזי, לחודשים יוני-יולי 2022 (שבינתיים חלפו), בשים לב לכך שעדי המבקשת אינם תושבי ישראל. 8. בהחלטתי מיום 15.8.2022 הוריתי למשיב להגיש תשובתו לבקשה, וזאת רק בהתייחס לטענות המבקשת באשר לדחיית בקשתה להשלמת ראיותיה בנושא הנזק. בתגובתו טוען המשיב כי יש לדחות את הבקשה. המשיב מציין כי החלטתו של בית המשפט המחוזי היא החלטה דיונית בה תמעט ערכאת הערעור להתערב. כן טוען המשיב כי לפי תקנה 66 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ברירת המחדל היא שעל הצדדים להגיש ראיותיהם "בחבילה אחת". המשיב טוען כי בצדק קבע בית המשפט המחוזי כי חלף המועד להגשת ראיות מטעם הצדדים, זאת בשים לב לכך שחלפו כ-5 שנים מפתיחת ההליך; שניתנו למבקשת מספר הזדמנויות להגיש את ראיותיה וחרף זאת היא בחרה להגיש אך חוות דעת נוירולוגית מטעמה; וכן בשל כך שהמבקשת לא פירטה בבקשתה מהן הראיות שברצונה להגיש, ועל כן כלל לא ברור איזו תועלת תצמח לה מהגשתן. עוד טוען המשיב כי מהבקשה להוספת ראיות עולה באופן ברור שאין בידיה של המבקשת "ראיית זהב" שתשפיע על תוצאותיו של ההליך, וכל בקשתה היא לגרום לסרבול ההליך ועיכובו. דיון והכרעה 9. לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובה לה, החלטתי כי דין הבקשה להידחות בעיקרה. באשר להשגות המבקשת על דחיית בקשתה להשלמת ראיותיה בסוגיית הנזק, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. דין הערעור להתקבל בענין זה בחלקו, כפי שיפורט להלן. 10. המבקשת משיגה בבקשתה על החלטת בית המשפט המחוזי שלא להורות על פיצול הדיון לשאלת חבות ונזק. דינן של טענותיה אלה להידחות. ראשית יצוין, כי החלטת בית המשפט בסוגיה זו ניתנה, לכל המאוחר, ביום 17.3.2022 בעת שבית המשפט המחוזי קבע באופן ברור כי החלטתו מיום 10.2.2022 מתייחסת להגשת הראיות כולן "ללא פיצול בנושא החבות והנזק". ולפיכך המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטה זו חלף זה מכבר. יתר על כן, החלטת בית המשפט המחוזי מיום 12.5.2022, אשר בעניינה הוגשה הבקשה שלפניי, אינה עוסקת כלל בסוגיה זו. בבחינת למעלה מן הצורך אוסיף, כי החלטה שעניינה בפיצול הדיון היא החלטה דיונית מובהקת המסורה ככלל לשיקול דעת רחב של הערכאה הדיונית ואין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בה (ראו: רע"א 4213/12 רשות שדות התעופה נ' עמילות מכס ותחבורה עמית, פסקה 6 (14.6.2012); רע"א 3177/20 יצחקי נ' יצחקי, פסקה 18 (28.6.2020)). 11. יש לדחות גם את טענת המבקשת ולפיה נשללה זכותה לחקירת המומחה מטעם בית המשפט. בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מושא הבקשה, לא נדרש לשאלה זו וממילא אין להידרש גם להשגות המבקשת בעניין זה. אוסיף כי בכל המתייחס לחקירת המומחה מטעם בית המשפט ניתנו הנחיות בית המשפט בהחלטתו מיום 10.3.2022 (סעיף 3 להחלטה). המבקשת לא פעלה בהתאם להנחיות אלה, ועתה היא מבקשת את התערבותה של ערכאת הערעור מבלי שפעלה למימוש זכותה הנטענת. דומים פני הדברים גם בהתייחס לטענותיה של המבקשת באשר למועדי שמיעת הראיות, שהועלו לפני ערכאה זו עוד בטרם נקבעו מועדי ההוכחות. אוסיף כי החלטה הנוגעת לקביעת מועדי דיון נמנית עם סוגי ההחלטות שעליהן לא תינתן רשות ערעור לפי סעיף 1(1) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009. 12. אשר להשגות המבקשת על דחיית בקשתה להשלמת ראיותיה בנושא הנזק. בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מושא הבקשה, דחה את הבקשה להגשת ראיות נוספות באופן גורף בשל חלוף המועד להגשתן. דומה כי החלטה זו אינה מתיישבת עם החלטתו של בית המשפט המחוזי (השופטת א' לוי) מיום 29.3.2022. בהחלטה האמורה קבע בית המשפט כי "ככל שהנתבעת לא הבינה את החלטת בית המשפט מיום 10.2.21 וסברה כי עליה להגיש ראיותיה וחוות דעת מטעמה רק בנושא החבות והיא מעוניינת להגיש ראיות בנושא הנזק – הרי שהיא רשאית להגיש בתוך 14 ימים בקשה להשלים ראיותיה גם בנושא הנזק". כזכור, החלטה זו ניתנה בעקבות טענות המבקשת כי סברה שהדיון פוצל לחבות ולנזק, ולפיכך ראיותיה "התרכזו רובן ככולן בסוגיית החבות". מכאן, שבית המשפט המחוזי פתח למבקשת פתח להגשת בקשה להשלמת ראיותיה חרף חלוף המועד להגשתן. אמת, טענת המבקשת, שלפיה סברה שעליה להגיש ראיותיה רק בשאלת החבות, אינה נקיה מספקות, זאת בפרט עת ראיות המשיב (התובע) הוגשו גם בסוגיית הנזק. ואולם, לנוכח אי הבהירות שנוצרה בסוגיה זו, נכון עשה בית המשפט המחוזי משאפשר למבקשת להגיש את הבקשה האמורה. מובן שלא היה במתן האפשרות להגשת הבקשה משום מתן היתר מראש להגשת כל ראיה, לא כל שכן חוות דעת רפואיות, אולם לא היה מקום לדחות באופן גורף את הבקשה אך בשל מועד הגשתה. אוסיף כי המבקשת תרמה תרומה של ממש לדחיית בקשתה. מהחלטת בית המשפט מיום 29.3.2022 והמועד שנקצב להגשתה, נראה כי מצופה היה מן המבקשת להגיש בקשה קונקרטית המפרטת מהן הראיות שברצונה להגיש, על מנת שניתן יהיה לשקול את בקשתה לגופה. חלף זאת, הגישה המבקשת בקשה כללית ובלתי מפורטת למתן ארכה בת 90 יום להגשת ראיות משלימות שטיבן לא פורט. עם זאת, לנוכח אי הבהירות שתוארה ולמניעת תקלה דיונית, סברתי כי יש מקום לדון בבקשת המבקשת חרף מחדלה האמור. 13. אני מורה, אפוא, על ביטול החלטת בית המשפט המחוזי מיום 12.5.2022. המבקשת תגיש עד ליום 8.9.2022 בקשה מפורטת להשלמת ראיותיה בנושא הנזק, בה תציין אלו ראיות ברצונה להגיש, וזו תובא לפני בית המשפט המחוזי על מנת שידון בה לגופה, ויכריע בה כחוכמתו. יובהר כי איני נוקטת כל עמדה בבקשה. 14. בשולי הדברים אוסיף, כי ניתן להבין את התרעומת שמביע בא כוח המשיב על התנהלות המבקשת, הפועלת מתחילת ההליך בדרך של "גרירת רגליים", ודומה שתרעומת זו מצאה ביטויה גם בהחלטת בית המשפט המחוזי מושא הדיון. יחד עם זאת, בנסיבות שתוארו לא ניתן לתלות את האחריות למצב שנוצר רק במבקשת, ואין מנוס מהכרעה בבקשת המבקשת חרף שלבו המתקדם של הדיון והתארכות ההליך בשל כך. בנסיבות דנן, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ג' באלול התשפ"ב (‏30.8.2022). ש ו פ ט ת _________________________ 22037810_X02.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1