עליזה בן אבו נ. בית הדין הארצי לעבודה

פסק-דין בתיק בג"ץ 3781/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3781/17 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שהם העותרים: 1. עליזה בן אבו 2. אילה אדרי 3. גילה סולימני 4. רחל דיין 5. רותי מצרי 6. מרלן בוריס 7. עליזה גרינברג 8. ניצה אוזן 9. אביבה בר 10. יהודית אמר 11. דינה קקון 12. סימה כרדי 13. רוחמה לוי 14. עליזה משאווי נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הארצי לעבודה 2. מדינת ישראל- משרד הרווחה 3. עיריית באר שבע עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד גל גורודיסקי פסק-דין השופט י' עמית: 1. העותרות, מפעילות מועדוניות, הגישו בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע תביעה נגד המדינה ועירית באר שבע (המשיבות 3-2, להלן: המשיבות) בטענה לקיומם של יחסי עובד-מעסיק בין כל אחת מהן לבין המשיבות יחד ולחוד, ולתשלום סכום של כ-3.4 מליון ₪ בגין זכויות סוציאליות שלא שולמו כמתחייב מיחסי עובד-מעביד (כמו דמי הבראה, הפקדות לפנסיה ולקרן השתלמות, שי לחג דמי מחלה, קצבת ביגוד ועוד). לאחר שהוגשו תצהירי עדות ראשית ובפתח שמיעת ההוכחות, ביקשו המשיבות לסלק התביעה על הסף בטענה כי התביעה אינה נתמכת בתחשיב לכימות הסכום שנתבע. בהחלטתו מיום 2.11.2014 הורה בית הדין לעותרות להגיש תוך 21 יום חוות דעת מפורטת לגבי אופן חישוב הזכויות הנתבעות על ידן, שאילולא כן "לא ניתן לקיים דיון ענייני בזכויות הנתבעות בכתב התביעה". כשבוע לאחר מכן הודיעו העותרות לבית הדין כי אין בכוונתן להגיש חוות דעת חישובית, מאחר שלטעמן חוות דעת זו אינה נחוצה להוכחת תביעתן. משכך, שבו המשיבות והגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף. בפסק דינו מיום 2.10.2015 נעתר בית הדין לבקשה והורה על מחיקת התביעה, בציינו כי במחדלן למלא אחר החלטתו מיום 2.11.2014 "עשו התובעות דין לעצמן תוך התעלמות מוחלטת מהחלטה שיפוטית". 2. ערעור שהגישו העותרות לבית הדין הארצי לעבודה נדחה. בית הדין הארצי הדגיש בפסק דינו מיום 15.2.2017 כי "מדובר בהחלטה דיונית שערכאת ערעור לא תמהר להתערב בה, אלא במקרים חריגים.... משעמד בית הדין האזורי על כך שיוגש לו תחשיב מסודר של הזכויות הנתבעות באופן שיאפשר לו את מיצוי בירור הסעדים הנתבעים, הרי שהוא פעל במסגרת שיקול הדעת הנתונה לו לניהול ההליך". על פסק דינו של בית הדין הארצי נסבה העתירה שבפנינו. 3. אקדים ואזכיר את נקודת המוצא לפיה בית משפט זה אינו משמש כערכאת ערעור על בית הדין הארצי לעבודה, והתערבותו תיעשה במשורה, במקרים חריגים בהם נפלה טעות משפטית מהותית בפסק דינו של בית הדין הארצי, בסוגיה עקרונית וכללית הנושאת השלכות רוחב, ובהתקיים נסיבות שבהן שורת הצדק מחייבת התערבות שיפוטית (ראו, לדוגמה, בג"ץ 3980/16 פלוני נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 7 והאסמכתאות שם (2.11.2016)). 4. העותרות ניסו לשוות לעתירתן איצטלא עקרונית וכלשונן "מהי הדרך שעל תובע בבית הדין לעבודה להוכיח את תביעתו". לטענת העותרות משמעות פסק הדין היא שכל תובע זכויות יסוד במשפט העבודה יידרש להגיש חוות דעת לצורך הוכחת זכויותיו או לדעת לחשב את זכויותיו בעצמו. 5. דומני כי העותרות קוראות בפסק דינו הקצר של בית הדין הארצי את מה שאין בו. ענייננו בתביעה פרטנית על רקע נסיבותיה וההשתלשלות הדיונית שבגדרה, והסוגיה הדיונית שהעותרות מעלות אינה חורגת מעניינן הפרטני. ייתכן כי יש ממש בטענת העותרות כי ניתן היה להסתפק ב"נספח החישובי" שצורף לכתב התביעה והתייחס פרטנית לכל אחת מהעותרות, אך מדובר בעניין שבמומחיותו של בית הדין לעבודה אשר קבע כי "עיון בתצהירים מלמד כי לא רק שלא מופיע בו תחשיב הזכויות הנתבעות, אלא שאף לא כלולים בו נתוני הבסיס לחישוב הסעדים הנתבעים או הסבר לסעדים הנתבעים". לכך יש להוסיף כי בית הדין האזורי הורה על מחיקת התביעה, כך שאין בפסק הדין כדי לחסום את העותרות מלהגיש תביעה חדשה. 6. אשר על כן, העתירה נדחית על הסף, ומשלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ד באייר התשע"ז (‏10.5.2017). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17037810_E02.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il