פלוני נ. פלוני

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 3780/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלונית 3. פלוני 4. פלונית 5. פלוני 6. פלונית 7. פלונית ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 24.5.2020 בתמ"ש 38463-03-13 ובתמ"ש 29957-10-19 אשר ניתנה על ידי כבוד השופט א' שני בשם המערערת: בעצמה בשם המשיבים 6-1: עו"ד שוקי מורג בשם המשיבה 7: בעצמה פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופט א' שני) מיום 24.5.2020 בתמ"ש 38463-03-13 ובתמ"ש 29957-10-19, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. המערערת והמשיבים 6-1 הם בני משפחה אשר מנהלים מזה מספר שנים הליכים בפני בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו בעניין עיזבונו של אביהם המנוח שהלך לעולמו בשנת 2012 (להלן: המנוח). בהליכים התקיימו דיונים רבים וניתנו מאות החלטות שיפוטיות. בשנת 2013 ניתן צו לקיום צוואתו של המנוח ומאוחר יותר, בהתאם לאמור בצוואה, הורה בית המשפט על מינוי המשיב 3 למנהל העיזבון (להלן: מנהל העיזבון). בשנת 2016 הגישה המערערת תביעה להעברת מנהל העיזבון מתפקידו בטענה לליקויים שנפלו בפעולותיו. תביעה זו נדחתה ביום 26.9.2016, ובהמשך אף נדחתה התנגדותה של המערערת להארכת מינויו. ערעורים שהגישה המערערת על החלטות אלה נדחו על ידי בית המשפט המחוזי. בשנת 2018 מינה בית המשפט את המשיבה 7 לנאמנת (להלן: הנאמנת) וזאת לצורך טיפול בנכסים מסוימים שנכללו בצוואת המנוח ואשר הושכרו לצדדים שלישיים באופן שדמי השכירות שהתקבלו עבורם הועברו לאלמנה ולבנו החסוי של המנוח (הוא המשיב 5 בערעור דנן). בהליכים שהתנהלו העלתה המערערת, במספר הזדמנויות, דרישות לקבלת חלק מדמי השכירות כמו גם טענות שונות כלפי מנהל העיזבון והנאמנת. בהקשר אחרון זה התנגדה המערערת להחלטות שקיבלה הנאמנת בנוגע לזהות שוכרי הנכסים, ואולם התנגדויותיה נדחו על ידי בית המשפט. זאת ועוד, ביום 8.3.2018 דחה בית המשפט את טענות המערערת בדבר גובה הסכומים ששולמו על ידי מנהל העיזבון לבא כוחו וציין "אכן יכול ו[המערערת] מתעקשת לבדוק כאן ועכשיו כספים שנלקחו לייעוץ משפטי בין השנים 2016-2017 [...] אם רוצה היא לעשות כך, תואיל ותגיש תובענה מתאימה". בהתאם לכך הגישה המערערת ביום 22.10.2019 תובענה כספית נגד מנהל העיזבון בגין נזק נטען שנגרם לה בפעולותיו ובשל מעילה נטענת בכספי העיזבון. 2. ביום 24.5.2020 הגישה המערערת, שלא באמצעות באת כוחה, בקשה לפסילת המותב מלהמשיך לדון בשני ההליכים. הבקשה, אשר החזיקה 27 עמודים, כללה טענות רבות כלפי האופן שבו ניהל המותב את ההליכים עד כה וכנגד החלטות רבות שניתנו בהם לאורך השנים אשר לשיטת המערערת היו "חד צדדיות" לטובת המשיבים. בין היתר הלינה המערערת על החלטות שניתנו בבקשותיה להעברת מנהל העיזבון מתפקידו ובהתנגדויות שהעלתה ביחס לפעולות שביצעה הנאמנת, כמו גם על כך שנפסקו לחובתה הוצאות – הן לזכות המשיבים והן לטובת אוצר המדינה. המערערת הוסיפה וטענה כי המותב תקף אותה לא אחת במהלך הדיונים ואולם לטענתה אמירות אלה לא נרשמו בפרוטוקול. בהינתן נסיבות אלה סברה המערערת כי יש להורות על פסילת המותב, ולוּ מטעמים של מראית פני הצדק. בקשת המערערת נדחתה בו ביום על ידי בית המשפט קמא, אשר ציין כי "קיום החלטות שאינן מסכימות עם [המערערת] אינן עילה לפסלות שופט או לפטרו מן התיק. תחושות סובייקטיביות של צד אינן עילת פסלות גם לא מטעמי מראית פני הצדק". בקשה לעיכוב המשך הדיון בהליכים לשם הגשת ערעור לבית המשפט העליון נדחתה על ידי בית המשפט ביום 9.6.2020. 3. מכאן הערעור בו שבה המערערת, על פני 14 עמודים, על טענותיה בפני בית המשפט קמא בכל הנוגע להחלטות המותב ולאופן ניהול ההליכים על ידו בציינה כי "יש לבדוק באם החלטות המותב [...] לא גלשו לכיוונים שהינם מעבר למשוא פנים". המערערת סבורה כי מן ההחלטות שניתנו עד כה ניתן ללמוד כי דעתו של המותב מגובשת בכל הנוגע לתביעה שהגישה כנגד מנהל העיזבון ועל כן, לטענתה, אין מקום לאפשר לו לדון בה בבחינת "מעין [...] ערעור בפני אותו מותב". עוד נטען, כי ההחלטה בבקשת הפסלות כמו גם ההחלטה מיום 9.6.2020 הן "לקוניות" ואינן מנומקות כדבעי. בד בבד עם הגשת הערעור, הגישה המערערת בקשה להפסקת הדיון בהליכים עד להכרעה בערעור, וזאת נדחתה ביום 10.6.2020. 4. המשיבים 6-1 והמשיבה 7, שהגישו תגובות בהתאם לתקנה 471ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מתנגדים לקבלת הערעור. לשיטתם, טענותיה של המערערת נגועות בשיהוי מופלג ואין בהן ממש אף לגופו של עניין. עוד נטען, כי מדובר בטענות ערעוריות שאין מקום להעלותן במסגרת הליכי פסלות שופט. 5. דין הערעור להידחות. טענותיה של המערערת הן אכן טענות ערעוריות מובהקות המופנות כלפי שורה של החלטות שהתקבלו בהליך, חלקן לפני זמן רב, וכן כנגד האופן שבו ניהל המותב את ההליכים. החלטות מסוג זה אינן מקימות עילת פסלות והדרך להשיג עליהן היא במסלול הערעורי המתאים (ע"א 3041/19 פלונית נ' פלוני, פסקה 5 (18.6.2019)). כך אף נהגה המערערת לא אחת במסגרת ההליכים המתנהלים בין הצדדים, וזאת ביחס לחלק מן ההחלטות שעליהן היא מלינה כעת, וחלק מערעוריה אף התקבלו. מכל מקום, עיון בהחלטות שעליהן מלינה המערערת מעלה כי הן אינן מגלות אינדיקציה כלשהי לכך שהמותב מוטה לטובת מי מהמשיבים או לכך שדעתו "נעולה" ביחס לסעד המבוקש בתובענה שהגישה נגד מנהל העיזבון. די לציין בהקשר זה כי המותב הוא שהפנה את המערערת, בגדר החלטתו מיום 8.3.2018, להגיש תובענה מתאימה נגד מנהל העיזבון ככל שהיא חפצה בכך. יתר הטענות שהעלתה המערערת אף הן אינן מגבשות עילת פסלות, ובאשר להתבטאויות שהיא מייחסת למותב אציין כי כבר נפסק לא אחת שבקשת פסלות אינה מהווה תחליף לבקשה לתיקון פרוטוקול (ע"א 1751/20 חאג' נ' אגף המכס והמע"מ - היחידה לפשיעה חמורה, פסקה 6 (2.6.2020)). לבסוף, השיהוי המתואר בהגשת בקשת הפסלות ביחס לחלק מן ההחלטות תומך אף הוא בדחיית הערעור. כאמור לעיל, המערערת הגישה את בקשת הפסלות וכן את הערעור דנן בעצמה, חרף העובדה שהיא מיוצגת על ידי עורכת דין במסגרת ההליכים המתנהלים בפני בית המשפט קמא ולטעמי קיים, על פני הדברים, טעם לפגם בהתנהלות זו. הערעור נדחה, אפוא. המערערת תישא בהוצאות המשיבים 6-1 בסך של 5,000 ש"ח ובהוצאות המשיבה 7 בסך של 5,000 ש"ח נוספים (סך כולל של 10,000 ש"ח). ניתן היום, ‏ט"ו באב התש"ף (‏5.8.2020). ה נ ש י א ה _________________________ 20037800_V06.docx מב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1