ישיבת אורחות תורה נ. הועדה המקומית לתכנון ולבנייה כרמיאל

7 1 בבית המשפט העליון ע"פ 3779/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. ישיבת אורחות תורה 2. יצחק אייזיק ליפשיץ 3. יעקב וירז'בינסקי 4. משה יהודה שניידר נ ג ד המשיבה: הועדה המקומית לתכנון ולבנייה כרמיאל ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריות מיום 24.5.2021 בתו"ב 54160-10-18 אשר ניתנה על ידי כבוד השופטת א' ה' ביטון פרלה בשם המערערים: עו"ד גיא נוף; עו"ד איריס סנטיקוב פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בקריות (השופטת א' ה' ביטון פרלה) מיום 24.5.2021 בתו"ב 54160-10-18 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינם של המערערים. ביום 23.10.2018 הוגש נגד המערערים – עמותה ובעלי תפקידים בה – כתב אישום המייחס להם, בין היתר, עבירות של בנייה ושימוש במקרקעין ללא היתר עקב בנייה שבוצעה בדירות שבבעלות העמותה. ביום 1.3.2021 התקיים דיון בהליך, ובתחילת הפרוטוקול מופיעות השורות הבאות: "הערה - לבקשת הצדדים ובהסכמתם, התקיים דיון שלא לפרוטוקול שבו כל צד העלה השגותיו באופן חופשי והתייחס לראיות שעתיד להציג כתמיכה בטענותיו וכן ההשגות המשפטיות של הצדדים ויריעת המחלוקת לבירור. ניתנו הפסקות לליבון ומשא ומתן וכן שותפתי בהצעות שעלו, כאפשרויות לסיום ההליך." בהמשך ציינה באת-כוח המשיבה כי בעקבות המלצת בית המשפט תיעשה פנייה לפרקליטות ויוצג מתווה להסדר טיעון. בא-כוח המערערים ציין בתגובה: "מאשר ורוצה להגיד שבשמי ובשם המאשימה אנו מודים לבימה"ש על אורח הרוח [כך במקור] החריג ביותר בהביאו את הצדדים להסכמה זו בשעה שבמשך כשנה וחצי לא היה בידי ב"כ הצדדים להגיע לדיון ברוח זו." ביום 31.3.2021 הודיעו המערערים כי הם אינם מאשרים את המתווה שהציע בית המשפט קמא, וכי הם "מוקירים ומעריכים את ניסיונותיו הכנים של בית המשפט הנכבד לנסות ולסייע לצדדים להביא לסיומו של תיק זה". דיון נוסף התקיים בהליך ביום 5.4.2021. כעולה מן הפרוטוקול, באת-כוח המערערים טענה כי לא עלה בידה לתאם עם המשיבה מועד לדיון הוכחות, ובית המשפט קמא קבע מועד לדיון כאמור. ביום 8.4.2021 הגישו המערערים בקשה לפסילת המותב. המערערים פירטו בבקשתם על אודות התרחשויות שאירעו, לטענתם, ביום 5.4.2021 טרם תחילת הדיון: לטענתם חל עיכוב בשמיעת הדיונים באותו היום, ובאי-כוח הצדדים והיועץ המשפטי לעיריית כרמיאל (להלן: היועמ"ש לעירייה) נכנסו בשלב מסוים לאולם, שבו נכחו "בעלי דין ובאי כוח רבים בתיקים אחרים". או-אז הורה המותב לבאת-כוח המערערים – ורק לה – לצאת מהאולם, ולאחר שיצאה היא ראתה מבעד לדלת האולם כי באת-כוח המשיבה והיועמ"ש לעירייה "התקרבו לדוכן בית המשפט הנכבד ושוחחו ביחידות מס' דקות ארוכות עם [המותב], שלא בנוכחות מי מטעם [המערערים] ובנוכחות יתר הנוכחים באולם". בתום השיחה, באת-כוח המשיבה והיועמ"ש לעירייה יצאו מהאולם; היועמ"ש לעירייה "עזב ולא שב"; ובאת-כוח המערערים לא עודכנה באשר לפרטי השיחה. לטענת המערערים שיחה זו מעלה חשש כי באת-כוח המשיבה והיועמ"ש לעירייה באו בדברים עם המותב "בקשר לניהולו של תיק זה" – שאם לא כן, באת-כוח המערערים לא הייתה מתבקשת להתפנות מהאולם. עוד ציינו המערערים כי באת-כוח המשיבה והיועמ"ש לעירייה הם "בעלי דין חוזרים" בפני המותב, אשר קִייֵם עד לאחרונה חלק מדיוניו בבית המשפט לעניינים מקומיים בכרמיאל; וכי במסגרת בקשה שהגישו המערערים לביטול כתב האישום, ואשר טרם הוכרעה, הם העלו טענות שנוגעות להתנהלותו של יועמ"ש העירייה באופן אישי. לשיטתם, עובדות אלו נותנות משנה תוקף לחובתו של המותב שלא להחליף דברים עם בעל דין במעמד צד אחד, ומחזקות את המשקל שיש לייחס בענייננו לשיקול של מראית פני הצדק. לצד זאת טענו המערערים כי משהחל הדיון ביום 5.4.2021, שאל המותב את באת-כוחם מדוע עסקת הטיעון לא הושלמה. לאחר שהוסברו לו הסיבות לכך תהה המותב בפני באת-כוח המשיבה מדוע לא ננקטו נגד המערערים הליכים אזרחיים, ואף הורה לה "להקדים ולהוציא את [ה]שומה". לטענת המערערים, מדבריו אלו של המותב עולה כי אף ששמיעת ההליך טרם החלה, הוא סבור שנעשה שימוש חורג בדירות נושא כתב האישום וכי אכן נעברה עבירה. המערערים סברו כי נוצר הרושם שהמותב "נטל על עצמו את תפקיד פרקליט [המשיבה] בהליך אזרחי נגד [המערערים]" ועודד אותה לנקוט בהליכים נוספים נגדם, מתוך הנחה ששאלת קיומה של עבירה כבר הוכרעה. המערערים הוסיפו כי בהמשך הדיון המותב שאל את באת-כוחם, בהתייחס לדיון שהתקיים ביום 1.3.2021, "מדוע [המערערים] בזבזו את זמנו של בית המשפט בדיון שנערך 4 שעות". בהקשר זה הדגישו המערערים כי "אין [להם] כמובן כל טענה" בקשר להתנהלותו של המותב בדיון מיום 1.3.2021, וכי בקשת הפסילה הוגשה על רקע ה"דעה הקדומה" שבאה לידי ביטוי בהתנהלותו בדיון מיום 5.4.2021. דעה קדומה זו עולה, לטענת המערערים, גם מאמירות שונות שאמר המותב לבאת-כוחם – ובהן כי הם "שגו" בכך שלא קיבלו את ההצעה להסדר הטיעון; כי ההצעה הועלתה "לאחר שבית המשפט הנכבד 'נחשף לראיות שבתיק' ו'שיקלל את הסיכויים והסיכונים שלכם בתיק'"; וכן כי טענות ההגנה נשמעו בדיון מיום 1.3.2021 והן ידועות ומובנות למותב. בהקשר אחרון זה טענו המערערים כי בניגוד לקביעת המותב, הם לא העלו באותו הדיון את טענות ההגנה שלהם או הציגו ראיות – ומכל מקום, בהינתן השלב המקדמי שבו מצוי ההליך, לשיטתם אין מקום לכך שהמותב יקבע כי הוא מכיר את טענות ההגנה, את הראיות או את סיכוייהם של הצדדים. לטענת המערערים, במסגרת ביקורתו על סירובם לעסקת הטיעון ייחס המותב "חוסר אמינות לחיבוטי הנפש הקשים של [המערער] 3, שהדיר שינה מעיניו משך כל הלילה שלאחר הדיון הקודם [מיום 1.3.2021]"; ובהמשך, בתגובה לטענת באת-כוח המערערים כי הם אינם מוכנים להכתמת שמה של המערערת 1 על ידי הרשעה, ציין המותב "אתם יכולים להוסיף שמות ואותיות לשמות של אנשים אבל להוסיף שם לעמותה ולפתוח עמותה חדשה אתם לא יכולים?!". המשיבה טענה כי דין הבקשה להידחות. בתגובתה הוסבר כי יועמ"ש העירייה הגיע לאולמו של המותב לאחר שדיון אחר בו לקח חלק הסתיים, וכי מטרת כניסתו לאולם הייתה "היכרות, שכן זו היתה ההזדמנות הראשונה להיכרות מאז סגירתו של ביהמ"ש לעניינים מקומיים בכרמיאל (לפני זמן קצר) ומעבר כל תיקי התביעה העירונית לטיפול בבימ"ש השלום קריות". המשיבה הוסיפה כי אין לשיטתה פסול "בהיכרות הקצרצרה (כ-2-3 דקות)" והדגישה כי ההליך דנן "לא היה נשוא שיחת ההיכרות". עוד צוין כי בקשת הפסלות מבוססת על פרשנות סובייקטיבית של המערערים לגבי התבטאויותיו של המותב, שלא בא זכרן בפרוטוקול הדיון מיום 5.4.2021, ובהקשר זה הודגש כי הדיון לא הוקלט וכי המערערים לא הגישו בקשה לתיקון הפרוטוקול. מכל מקום, כך נטען, אין בהבעת ביקורת על ידי המותב או בניסיונותיו להביא את הצדדים לפשרה כדי להקים עילת פסלות. המערערים הגישו תשובה לתגובת המשיבה וטענו, בין היתר, כי "בפני בית משפט נכבד זה אין מס' גרסאות שונות בנוגע לתוכן הדברים שנאמרו בדיון שהתקיים ביום 5.4.2021 מחוץ לפרוטוקול ונעשו באולם בית המשפט הנכבד". זאת, שכן המשיבה לא הכחישה התבטאויות נטענות אלו ולא הציגה "גרסה נגדית" בנושא. בית המשפט קמא דחה את הבקשה לפסילתו ביום 24.5.2021 במעמד הצדדים, ומסר את נימוקי החלטתו ביום שלמחרת. בהחלטתו ציין בית המשפט קמא: "בין נימוקי הבקשה והטענות שעלו בה נזרעו גם טענות המבוססות על עובדות לא מדויקות, חלקן מתארות תמונה חלקית כשהתמונה המלאה שאליה נחשפו הצדדים לא אפשרה לחלץ מסקנות כנטען בבקשה. בזהירות המתבקשת אעיר כי התקבל רושם שהאמור נועד לזרוע בקרבי חשש, ליטול מכוח התפקיד ביושבי בדין ולהעמידני בחובה לתת דין וחשבון על התנהלות שאם הייתה מתוארת כהווייתה – לא היה מקום להעלות הנטען בבקשה כנימוק פסילה. בצייני האמור, אבהיר שכוונתי לטענות שהעלתה ב"כ [המערערים] על אודות התנהלותי בזמן שב"כ הצדדים נכנסו לאולם הדיונים במהלך דיון אחר ובטרם החל הדיון בעניינם וכן הערות שצוטטו ככאלה שנאמרו מפי במעמד דיון שהתקיים בנוכחות ב"כ הצדדים בלבד [...]." באשר לאירועים שקדמו לדיון ביום 5.4.2021, הסביר המותב כי הצדדים "יזמו כניסה משותפת לאולם" על מנת לברר את סדר שמיעת הדיונים, ואליהם הצטרף יועמ"ש העירייה "בכוונה להכיר את המותב שדן בהליכי המאשימה" – וכל אותה העת השגיחו אנשי משמר בתי המשפט על מספר הנוכחים באולם "מפאת דרישות תקופת החירום". בהקשר זה הוסיף המותב ופירט: "התערבות מטעם המשמר תוך כדי הדברים, הובילה להידרשות להוציא נוכחים מהאולם, כאשר יציאת אחרים ובאת כוח [המערערים] מהאולם התרחשה רגעים ספורים לפני יציאת ב"כ המאשימה והיועץ המשפטי ותוך שנאמר בריש גליי, ולו למען הנראות, כי כניסת היועץ המשפטי לאולם לצורך הכרות נעשתה מיוזמתו ואין בכוונתי לאפשר כל שיח ישיר או עקיף החורג מיחס אנושי שניתן להפגין במחווה שכזו, שהתנהלה בהמשך להפרעת הצדדים למהלך דיון אחר מתוך רצונם לברר שעת שמיעת הדיון בעניינם. [...] הוצאת [באת-כוח המערערים] מהאולם רגעים ספורים קודם ליציאת ב"כ [המשיבה] וליועץ המשפטי אירעה כאמור באקראי בשל נסיבות התקופה ועל דעת [באת-כוח המערערים] – שהייתה מודעת למהלך הדברים ולא ניתן היה להבין אחרת את [ה]מתרחש." המותב הוסיף כי גם לאחר שהחל הדיון, באת-כוח המערערים לא העלתה טענה בנוגע להתרחשויות שתוארו לעיל. עוד ציין המותב כי "במעמד הדיון חסמתי ניסיון מצד ההגנה לקדם שיח מחודש למשא ומתן שבין הצדדים ותשובותיי לב"כ [המערערים] היו ענייניות וכוונו לקבלת החלטה מושכלת על בסיס הידע המשפטי שיש לב"כ [המערערים] ולא רק על בסיס רגשי שלא בהכרח יניב תוצאה נכונה". המותב הדגיש כי הוא לא גיבש "כל עמדה לגופו של עניין", כי דעתו אינה "נעולה" או מגובשת, וכי "שמיעת ההליך בהכרח לא תושפע מהצעה לסיום הליך שלא הבשילה ונותרה בגדר הצעה". מכאן הערעור שלפניי. המערערים מפרטים על השתלשלות העניינים בהליך ומציינים, בין היתר, כי במסגרת בקשתם לביטול כתב האישום הם הגישו לבית המשפט ראיות לביסוס טענתם בדבר אכיפה בררנית; וכי במסגרת הדיון מיום 1.3.2021 הציע בית המשפט לצדדים "מתווה קונקרטי" לסיום ההליך. בהקשר אחרון זה מציינים המערערים כי אין להם "כל טענה בקשר לכך והם הביעו את הערכתם לניסיון הכן של בית המשפט קמא הנכבד להביא את הצדדים לפשרה במהלך אותו דיון". המערערים עומדים על טענתם כי המותב הורה על הוצאת באת-כוחם מהאולם "על מנת לשוחח ביחידות" עם יועמ"ש העירייה ועם באת-כוח המשיבה, ומדגישים כי המשיבה והמותב לא הכחישו את ההתבטאויות שיוחסו למותב במסגרת בקשת הפסלות, לרבות הקביעה כי נחשף לכל ראיות ההגנה. עוד חולקים המערערים על האופן שבו תיאר המותב את ההתרחשויות טרם הדיון ביום 5.4.2021, ולטענתם המותב הורה לבאת-כוחם "פשוט לצאת מהאולם" ללא כל התערבות של משמר בתי המשפט. המערערים מוסיפים ומלינים בהקשר זה, בין היתר, על העובדה שהשיח בין המותב, באת-כוח המשיבה ויועמ"ש העירייה לא תועד בפרוטוקול הדיון. עוד נטען כי "מעורבותו האקטיבית" של בית המשפט קמא בניסיון לגבש הסדר טיעון "קיבלה תאוצה חריפה" וכי המותב הפעיל על המערערים לחץ במטרה לגרום להם להסכים להצעתו. המערערים סבורים כי נוצרה הצדקה לפסילת המותב נוכח "שקלול הדיון האחרון עם המעורבות האקטיבית לכתחילה" במסגרת הליכי ה"גישור ו[ה]פישור" שהתקיימו בדיון מיום 1.3.2021. לשיטת המערערים, כל אחד משני ראשיה של בקשת הפסלות – "שיחת ההיכרות" שהתקיימה טרם הדיון ביום 5.4.2021, וההתבטאויות במהלך הדיון – מקים כשלעצמו עילת פסלות, לא כל שכן במצטבר, ויש בסיס לפסילת המותב גם מטעמים של מראית פני הצדק. ‏ עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. תחילה יש לציין כי טענות המערערים בנוגע להתנהלות המותב בדיון מיום 1.3.2021 נגועות במידה מסוימת של שיהוי, שכן בקשת הפסלות הוגשה כחודש לאחר אותו הדיון ומבלי שהוסבר העיכוב בהגשת בקשת הפסלות. לכך יש להוסיף את העובדה שהמערערים הביעו מספר פעמים הערכה והוקרה למותב על התנהלותו בדיון מיום 1.3.2021, ואת העובדה שבבקשת הפסלות הובהר כי אין להם כל טענה בנוגע להתרחשויות באותו הדיון. בנסיבות אלו אין מקום להידרש, לראשונה במסגרת הערעור דנן, לטענותיהם של המערערים בדבר "מעורבות אקטיבית" של המותב במגעים להסדר טיעון במהלך הדיון מיום 1.3.2021 (ראו והשוו: ע"א 5406/20 מ.י שחם נדל"ן בע"מ נ' ברשן, פסקה 22 (‏26.11.2020)). עם זאת, יש להדגיש כי ככלל אין מקום לכך שמותב הדן בהליך פלילי ישים עצמו כ"מגשר" או כ"מפשר" אקטיבי, המציע הצעות קונקרטיות להסדרי טיעון, מאיץ בצדדים להסכים להן ומביע עמדתו בנוגע להסדר הרצוי. כפי שנפסק אך לאחרונה, "על בית המשפט הדן בהליך העיקרי להימנע מליטול על עצמו תפקיד בגיבושם של הסדרי טיעון, ואין מקום שבית המשפט יתערב במשא-ומתן בין הצדדים ויאיץ בהם להגיע להסדר טיעון, מחשש לפגיעה במעמדו הניטרלי" (ע"פ 2202/21 בן לולו נ' מדינת ישראל,‏ פסקה 17 (18.5.2021); וראו גם: נוהל נשיאת בית המשפט העליון 2-21 "גישור פלילי בבתי המשפט" (19.5.2021), אשר נכנס לתוקף ביום 1.6.2021). אולם, נוכח התנהלות המערערים בענייננו לא ראיתי מקום להורות על פסילת המותב מטעם זה בלבד. אשר לטענות בנוגע לשיח שהתקיים בין המותב, באת-כוח המשיבה ויועמ"ש העירייה טרם הדיון ביום 5.4.2021: אכן, ככלל יש להימנע מקיום שיח במעמד צד אחד שלא במסגרת סדרי הדין הרגילים, אך עצם קיומו של שיח כזה אינו מקים כשלעצמו עילת פסלות, וזו תקום רק ככל שיוכח חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים של המותב (ע"פ 2877/18 סעאבנה נ' הוועדה המקומית גליל מזרחי, פסקה 7 (10.6.2018)). בענייננו, המותב הסביר כי הוצאת באת-כוח המערערים מן האולם נעשתה על ידי משמר בתי המשפט באקראי, עקב המגבלות על מספר הנוכחים באולם; כי ההידברות עם באת-כוח המשיבה ויועמ"ש העירייה נמשכה רגעים ספורים בלבד, תוך שבאולם נכחו מתדיינים נוספים; וכי המותב הבהיר ש"אין בכוונת[ו] לאפשר כל שיח ישיר או עקיף החורג מיחס אנושי שניתן להפגין במחווה שכזו". המערערים אמנם חולקים על תיאור זה, אך כפי שנפסק בעבר, כאשר גרסת המותב בנוגע להשתלשלות האירועים שונה מזו של בעל הדין, קמה חזקה כי גרסת המותב היא זו המתארת נאמנה את אותם האירועים והנטל על המבקש לסתור זאת הוא נטל כבד (ע"פ 685/21 בן טוב נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (17.2.2021)). בנסיבות העניין לא שוכנעתי כי עלה בידי המערערים לעמוד בנטל זה. אשר להתבטאויות הנטענות של המותב בדיון מיום 5.4.2021: כפי שהובהר לעיל, מהתשובה שהגישו המערערים לתגובת המשיבה לבקשת הפסילה עולה כי בדיון זה התקיים שיח "מחוץ לפרוטוקול" – ואכן, ההתבטאויות שמייחסים המערערים למותב לא קיבלו ביטוי בפרוטוקול הדיון. אך המערערים לא טענו כי מתכונת דיונית זו התקיימה שלא בהסכמתם ואף לא הגישו בקשה לתיקון הפרוטוקול. חלף זאת הגישו בקשה לפסילת המותב. התנהלות דיונית כזו מצד המערערים אין לקבל וכפי שכבר נפסק בעבר, בקשת פסלות אינה תחליף לבקשה לתיקון פרוטוקול (ע"פ 1609/19 שוראקי נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (6.3.2019)). לצד זאת אציין כי משקבע המותב בהחלטתו הדוחה את בקשת הפסלות, כי טענותיהם של המערערים, ובכלל זה הטענות בנוגע להתבטאויות בדיון מיום 5.4.2021, "מבוססות על עובדות לא מדויקות, חלקן מתארות תמונה חלקית", ראוי היה כי המותב יוסיף ויבהיר את שנאמר, לשיטתו, ואת הקשר הדברים, ככל שנאמרו (ראו והשוו: ע"פ 2909/19 אשקר נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (‏5.5.2019); ע"א 8916/20 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (‏21.2.2021)). בנסיבות העניין לא שוכנעתי, עם זאת, כי ההתבטאויות שמייחסים המערערים למותב, גם בהנחה שנאמרו (ואיני קובעת כי כך הדבר), מעידות על "נעילת" דעתו בנוגע לתוצאת ההליך או על חשש ממשי למשוא פנים מצדו. המותב הבהיר בדחותו את בקשת הפסלות כי הוא לא גיבש "כל עמדה לגופו של עניין", וחזקה עליו שידון בהליך בהתאם. מכל הטעמים שפורטו לעיל, לא ראיתי מקום להורות על פסילת המותב. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ז בסיון התשפ"א (‏7.6.2021). ה נ ש י א ה ______________________ 21037790_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1