עודה אשרף נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3778/00 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן כבוד השופט י' טירקל המערער: עודה אשרף נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 30.4.2000 בת.פ. 40394/99 שניתן על-ידי כבוד השופט א' א' לוי תאריך הישיבה: ח' באייר תשס"א (1.5.01) בשם המערער: עו"ד א' ג'לג'ולי בשם המשיבה: עו"ד נ' גרנות בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פ ס ק - ד י ן המערער ביקר בבית דודו, המנוח עלי עודה. בעוד השניים מסיבים בבית זה מול זה נטל המערער אקדח השייך לדודו והחל לשחק בו. האקדח היה טעון במחסנית מלאה בכדורים. תוך כדי משחק, כשקנה האקדח מופנה לעבר דודו, לחץ המערער על ההדק. כתוצאה מכך נורתה יריה שפגעה בחזהו של הדוד וגרמה למותו. בשל מעשה זה הואשם המערער לפני בית המשפט המחוזי בעבירת הריגה, בהתאם לסעיף 298 לחוק העונשין. המערער הודה בעובדות והורשע בדין על יסוד הודייתו. לקראת הדיון בגזר הדין נתבקש תסקיר. קצין מבחן ביחס למערער. בתסקיר תואר המערער כבחור חלש ותלותי, המתקשה להתמודד רגשית עם גרימת מותו של דודו. שירות המבחן סבר שלכליאתו של המערער עלולות להיות השלכות קשות ביחס למצבו העתידי ולפיכך המליץ להימנע מהטלת עונש מאסר שיש עמו כליאה בפועל. על רקע זה נוהל משא ומתן בין התביעה ובין הסניגוריה, אשר הניב הסדר טיעון בגדרו ביקשה המאשימה מבית המשפט המחוזי להסתפק במאסר בפועל לתקופה הניתנת לריצוי בעבודות שירות, ובהטלת צו מבחן לתקופה של 18 חודשים. בית המשפט המחוזי החליט שלא לאמץ את הסדר הטיעון וגזר על המערער 12 חודשי מאסר בפועל וכן הפעיל נגדו ששה חודשי מאסר על תנאי מתיק קודם, כשמחצית מן התקופה המופעלת תצטבר לעונש המוטל. בנוסף על אלה הוטלו על המערער ששה חודשים מאסר על תנאי וכן 18 חודשי פיקוח שירות המבחן, שמניינם מיום שחרורו מהכלא. בנימוקיו לגזר הדין אמר השופט המלומד: "חיי אדם הם ערך מקודש, ויש לנהוג בהם בזהירות מופלגת, ולמנוע כל סיכון אותו ניתן לצפות מראש, בעיקר באותם מקרים שבהם גם נטילת הסיכון הייתה, מראש, מיותרת. נהיר לי שהנאשם, על אף שיש לו מספר הרשעות בעברו, אינו עבריין שכליאה ממשית דרושה כדי ללמדו לקח. אך מבית המשפט צריך לצאת מסר ברור ונחרץ, שמי שמקפד חיי אדם בגלל מעשה שטות, ובגין רשלנות אותה אפשר וצריך למנוע, עתיד לשלם על כך בחירותו. על-פי השקפתי, רק ענישה מסוג זה יהיה בה כדי להרתיע את הרבים". הערעור שלפנינו הוא על חומרת העונש. הסניגור סומך את ערעורו, בעיקרו של דבר, על קיומו של הסדר הטיעון. לטענתו, לא נתקיימו במקרה הנדון נסיבות שהצדיקו את החלטת בית המשפט המחוזי לדחות את ההסדר המוצע ולגזור על המערער עונש חמור מזה שנתבקש על ידי התביעה. בנוסף טען הסניגור כי העונש שעליו הוסכם במסגרת הסדר הטיעון, כשלעצמו, הריהו עונש מתאים לנסיבות המקרה; וגם מטעם זה ביקש כי נתערב בגזר הדין. באת-כוח המדינה טענה כי בהסכמתה להסדר הטיעון נתפסה המאשימה לטעות שבשיקול דעת. בעת מעשה, אמרה באת-כוח המשיבה, לא הייתה התביעה בבית המשפט המחוזי ערה לפסק הדין שניתן בפרשת מירו (ע"פ 1971/98, 1982, פ"ד נב(5) 145). נסיבותיה של פרשת מירו היו דומות להפליא לנסיבות האירוע נשוא הדיון כאן. מעשה שהיה שם כך היה, שאגב משחק באקדחו של חברו השוטר, שהיה גם בן משפחתו, ירה הנאשם כדור שפגע בחברו והרגו. מתוך התחשבות בטרגדיה שקרתה לנאשם, שהרג חבר בן-משפחה קרוב, החליט בית המשפט המחוזי להקל בענישתו והסתפק בהטלת שישה חודשי מאסר בעבודות שירות בתוספת מאסר על-תנאי. אך ערעור המדינה על קולת העונש נתקבל ובית-משפט זה גזר על הנאשם בפרשה ההיא ארבע שנות מאסר, שנתיים מתוכן לריצוי בפועל. אין תימה שלנוכח הדמיון בין הפרשיות, תמכה באת-כוח המדינה בנימוקי גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בפרשתנו וביקשה לדחות את הערעור. הסניגור מצידו עשה מאמץ לשכנענו כי יש בסיס לאבחנה בין פרשת מירו לבין פרשתו של המערער. הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות. העונש שגזר בית המשפט המחוזי על המערער הוא עונש מאוזן המביא בחשבון, מחד, את חומרת המעשה ותוצאותיו הקשות, ומאידך, איננו מתעלם מן ההשפעה הקשה שהייתה לאירוע על המערער ומנסיבותיו האישיות של המערער. שאלת החריגה מהסדר הטיעון שוב איננה עומדת על הפרק, לנוכח הצהרתה של באת-כוח המדינה כי התקשרותה בהסדר הטיעון הייתה פרי טעות, באשר התביעה לא הייתה ערה לקיום פסק הדין בעניין מירו. טענות הסניגור לא שיכנעונו כי יש בסיס לאבחנה בין המקרים. מנימוקים אלה, אנו מחליטים לדחות את הערעור. על המערער להתייצב לריצוי עונשו במדור הפלילי של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום 31.5.01 לא יאוחר מהשעה 10:00. הערבויות שניתנו לשחרורו תעמודנה בעינן. ניתן היום, ח' באייר תשס"א (2.5.01). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ________________ העתק מתאים למקור 00037780.F03 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 /עכ.