נ'חלה חביב נ. תלמה נסיעות בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 3775/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3775/08 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: נ'חלה חביב נ ג ד המשיבה: תלמה נסיעות בע"מ ערעור על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל בחיפה (כב' הרשם נ' זיתוני) מיום 15.4.2008 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק הוצאה לפועל 02-39325-05-9 בשם המערער: עו"ד ג'סאן מטאנס פסק-דין ערעור על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל בחיפה (הרשם נ' זיתוני, להלן: הרשם), מיום 15.4.2008, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער בתיק הוצאה לפועל 02-39325-05-9. 1. המערער הינו חייב בתיק הוצאה לפועל. במסגרת ניהול התיק זומן המערער ביום 31.3.2008 לחקירת יכולת בפני הרשם. במהלך ניהול חקירת היכולת הגיש המערער בקשה לפסול את הרשם מלדון בעניינו. עילת הפסלות, כך טען, היא החלטות שרירותיות שנתן הרשם, ללא בסיס בעובדה או בדין. המערער הפנה בבקשתו להחלטות הרשם מיום 19.10.2007 ומיום 26.12.2007. המערער ציין כי על ההחלטה מיום 26.12.2007 הגיש בקשת רשות ערעור בבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי (השופטת ת' שרון נתנאל) נתן תוקף להסכמות הצדדים, לפיהן ימשיך המערער לשלם למשיבה סך של 200 ₪ לחודש, עד להחלטה אחרת של הרשם. עוד קבע בית המשפט כי הרשם יערוך למערער חקירת יכולת. 2. הרשם דחה את הבקשה לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. הרשם נימק החלטתו בכך שהמערער לא ציין בפני בית המשפט המחוזי כי ברצונו להעלות עילת פסלות נגד הרשם, וכי העלה אותה במהלך חקירת היכולת - חקירה שהוא עצמו הסכים כי תיערך וניתן להסכמה תוקף משפטי. הרשם הוסיף כי בקשת הפסלות הוגשה שלא בדרך המקובלת. לגופן של הטענות קבע הרשם כי אין בעובדה שהחלטותיו הקודמות לא נשאו חן בעיני המערער, כדי להקים עילת פסלות. עוד קבע הרשם כי תרופתו של המערער היא פניה לערכאת הערעור כדי להשיג על החלטות אלו. לפיכך, דחה את הבקשה. 3. חקירת היכולת של המערער ארכה כשעתיים והמשיכה ביום 7.4.2008. במועד זה ציין הרשם לפרוטוקול, לראשונה, כי בשנת 2001, במסגרת עבודתו כעורך דין שכיר, ייצג את אשתו השניה של אחיו של המערער, ואף חקר את האח חקירה נגדית בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת. אותו אח מצא מותו בנסיבות טרגיות בשנת 2002. הרשם הבהיר כי לא חשב בשום שלב, שהיכרות זו מקימה עילת פסלות, ולכן לא ציין זאת מיוזמתו קודם לכן. הרשם הדגיש כי לא הכיר את המערער היכרות קודמת. לאור הערה זו של הרשם ביקש בא כח המערער ליתן לו שהות לשקול הגשת בקשת פסלות נוספת. ואמנם, הוגשה בקשה שניה, אשר גם אותה דחה הרשם ביום 15.4.2008, היא ההחלטה שביסוד ערעור זה. 4. הרשם ציין בהחלטתו כי עיתוי ההערה בעניין היכרותו עם אחיו המנוח של המערער לא היה מוצלח, ואולם, אין בכך כדי להקים עילת פסלות נגדו. הרשם ציין כי המערער לא הפנה בבקשתו להוראת דין או לפסיקה רלוונטית, אלא טען רק כי אינו מאמין שהרשם יוכל להשתחרר מטיב היכרותו עם אחיו המנוח. עוד טען המערער כי היכרות זו תשפיע בהכרח על הערכת מהימנות המערער, וזאת בשל דעה קדומה שהתגבשה אצל הרשם נגדו ונגד בני משפחתו. הרשם דחה טענות אלו מכל וכל. הרשם ציין כי לא הכיר את המערער במסגרת עבודתו כעורך דין או בכלל, ואף לא ידע כי לאח המנוח יש אח, הוא המערער. הרשם הוסיף כי חרף חששותיו הסובייקטיביים של המערער, והעובדה שלא היה בוחר לדון בתיק זה מיזמתו, הלכה היא כי נדרש חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט, הנמדד במבחן אובייקטיבי, אשר לא מתקיים במקרה דנן. לגופו של עניין קבע הרשם כי ניהל את חקירת היכולת במשך שעות ארוכות ללא משוא פנים, והצהיר כי יהיה זהיר יותר להבא בכל הנוגע להערכת מהימנותו של המערער. עוד הוסיף הרשם כי ישתדל לבסס את עיקר ההנמקה בנוגע לגובה צו התשלומים על נתונים שהובאו בפניו ואשר אינם טעונים פרשנות סובייקטיבית. הרשם ציין את התמשכות ההליכים בתיק אשר נפתח בשנת 2005, וקבע כי פסלותו מלשבת בדין משמעותה דחייה משמעותית נוספת. לאור כל אלה החליט, כאמור, לדחות את הבקשה. 5. על החלטה זו הגיש המערער את הערעור שלפניי. המערער טוען כי די באמירת הרשם לפיה לא היה בוחר לדון בתיק, כדי להצדיק את פסלותו. לדעתו, שגה הרשם כשהתעלם מהעובדה שהמערער ואחיו היו קרובים ביותר וניהלו עסקים משותפים, בהם משרד נסיעות - שם נרצח האח. המערער מוסיף שהתמשכות ההליכים כתוצאה מפסלות הרשם אינה נימוק רלוונטי לדחיית עילת הפסלות. לטענת המערער קיים חשש ממשי ומבוסס למשוא פנים בניהול עניינו לפני הרשם, שכן ההכרעה בחקירת היכולת תתבסס גם על הערכת מהימנותו. עוד מוסיף המערער כי בנסיבות בהן קיימת לרשם דעה קדומה ביחס למערער ולמשפחתו - בייחוד לאור העובדה שייצג את אשתו השניה של אחיו המנוח והמשרד בו עבד ייצג גם את אשתו הראשונה של האח בסכסוך המשפחתי - יש לפסול את הרשם מלדון בעניינו ולו לשם מראית פני הצדק. 6. לאחר שקראתי את הבקשה על נספחיה וכן את החלטת הרשם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. בחינת טענות המערער מעלה כי לדעתו, קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד הרשם, כאמור בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1984. אין חולק כי כדי לבסס עילת פסלות זו, היה על המערער להצביע על חשש ממשי כי דעתו של הרשם "ננעלה" וכי ייבצר ממנו להכריע בעניינו באובייקטיביות הדרושה (ע"פ 4163/05 דוד סבאג נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 19.5.2005)). ואולם, במקרה דנן לא הוכיח המערער כי מתקיים חשש ממשי הנדרש לצורך קיומה של עילת פסלות. העובדה שהרשם ייצג, שנים רבות קודם לטיפולו בתיק ההוצאה לפועל שנפתח נגד המערער, את אשתו השניה של אחיו המנוח של המערער ואף חקר את האח בחקירה נגדית, אין בה, כשלעצמה כדי ליצור חשש ממשי כי ניהול תיקו של המערער, יוכרע שלא באובייקטיביות הדרושה. החשש עליו מצביע המערער הנובע מהיכרות קודמת זו של הרשם עם אשת אחיו המנוח של המערער אינו יוצא מכלל חשש סובייקטיבי גרידא, שאינו מקים עילת פסלות. מכל מקום, ברי כי לא נתקיים כאן חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של בית המשפט "ננעלה", כך שניתן לראות בהליך כולו "משחק מכור" (בג"ץ 2148/94 גלברט נ' כבוד נשיא בית המשפט העליון, פ"ד מח(3) 573 (1994)). אין גם מקום לקבוע כי דעה קודמת של הרשם, אם וככל שהיתה קיימת, הפכה לדעה קדומה אשר יש בה כדי להשפיע על הכרעתו בנוגע למערער. בוודאי שאין לומר שהתיק "אבוד מראש", שכן הדעה הקודמת של הרשם היא דעה קדומה באופן בו יש צידוק לפסילתו (בג"ץ 2148/94 בעמוד 606. השווה: יגאל מרזל דיני פסלות שופט 291-309 (2006)). לאור כל האמור לעיל דין הערעור להידחות. לפיכך, ברי כי הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל שהגיש המערער ביום 1.12.2008 התייתרה. הערעור נדחה ללא צו להוצאות. ניתן היום, ה' בכסלו התשס"ט (2.12.2008). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08037750_N04.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il