עמירם צור נ. שלי גורפיל סולומון

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 3771/24 לפני: כבוד ממלא מקום הנשיא ע' פוגלמן המערער: עמירם צור נ ג ד המשיבים: 1. שלי גורפיל סולומון 2. נינה ויינשטיין 3. דן גורפיל 4. הדס קרליץ גורפיל ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' השופט נ' רף) בת"א 28263-03-20 מיום 15.4.2024 בשם המערער: עו"ד אדם קרפל; עו"ד בן קרפל פסק דין לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' השופט נ' רף) בת"א 28263-03-20, מיום 15.4.2024, שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער. עניינו של ההליך נושא הערעור הוא בתביעה כספית שהגיש המערער נגד אדם שהמשיבים הם יורשיו, בטענה כי האחרון פרסם נגד המערער לשון הרע (יוער כי בעקבות פטירתו של הנתבע במהלך ניהול ההליך, ביקש המערער לתקן את כתב התביעה כך שתחת הנתבע יבואו המשיבים כיורשיו וביום 15.2.2022 קיבל בית המשפט את הבקשה לתיקון כתב התביעה). להלן יתוארו עיקרי העובדות שצריכות להכרעה בערעור שלפניי. ביום 15.4.2024 התקיים לפני בית המשפט דיון במעמד הצדדים, שבמסגרתו קיים בית המשפט – בהסכמת הצדדים – שיח מחוץ לפרוטוקול (להלן: הדיון מיום 15.4.2024). בסמוך לאחר סיומו של השיח מחוץ לפרוטוקול, ביקש בא כוח המערער כי בית המשפט יפסול את עצמו מלשבת בדין, ובתגובה ציין המותב כי "ידעתי שבקשה שכזו תגיע" (פרוטוקול הדיון מיום 15.4.2024, בעמ' 4, ש' 8). בהמשך לכך, טען בא כוח המערער כי במהלך הדיון שהתקיים מחוץ לפרוטוקול, בית המשפט לא אפשר לו להשלים את טענותיו, הרים את קולו ואף אמר – לטענת המערער – כי "זה כבר קרה לי אתכם שאתם מסלפים את דבריי" (שם, בעמ' 4, ש' 16). עוד נטען כי בדבריו אלה התייחס המותב לבאי כוחו של המערער, וכי בית המשפט מגלה יחס עוין כלפי בא כוחו של המערער באופן שעלול לפגוע במערער, בניהול המשפט ובמראית פני הצדק. עוד באותו דיון דחה בית המשפט את בקשת הפסילה וקבע, בעיקרם של דברים, כי הגם שבשלב הראשון המערער לא הסכים לקיומו של דיון מחוץ לפרוטוקול, בהמשך הסכימו הצדדים על ניהול הדיון במתכונת זו, ובמסגרתו הציע בית המשפט לצדדים הצעת פשרה. בהקשר זה ציין בית המשפט, כי בא כוח המערער טען כי הוא חש "שבית המשפט נמלך בדעתו בנוגע לסכום הפיצוי בתיק", וכי בית המשפט הבהיר "באופן שאינו משתמע לשני פנים שהוא לא נמלך לגבי כל סכום לפיצוי והוא לא אמר זאת" (שם, בעמ' 5, ש' 12-9). בנוסף, צוין כי לאחר שבא כוח המערער ביקש את פסילתו, ציין המותב כי הוא "צפה שתגיע בקשה שכזו לאור התנהלות קודמת של [בא כוח המערער – ע' פ'] בתיק אחר" (שם). לבסוף קבע בית המשפט כי: "אין מקום לפניה לבית המשפט בנוגע לכך שהוא נמלך בדעתו או שיש תחושה שכזו כאשר בית המשפט מציע הצעה לצדדים מחוץ לפרוטוקול, גם אם זו אינה מתיישבת עם עמדתו של צד כלשהו, וזו אינה מהווה עילה לפסילה. התנהלות קודמת בתיקים אחרים אינה משפיעה על ניהולו של ההליך דנא לגופם של דברים, אך בית המשפט לקח זאת בחשבון במסגרת ניהול דיון מחוץ לפרוטוקול. מצב דברים זה אינו מקים עילה לחשש למשוא פנים בנוגע לניהול התיק עצמו ועל כן הבקשה לפסילת המותב דנא נדחית" (שם). מכאן הערעור שלפניי, שבמסגרתו חוזר המערער, בעיקרם של דברים, על טענותיו בבקשת הפסלות. המערער מציין כי בית המשפט "סבר בשגגה כי 'נמלך בדעתו', משמעו, 'התקבע בדעתו'" (סעיף 49 לערעור), וכן טוען כי התיאור העובדתי של מהלך הדיון מיום 15.4.2024 בהקשר בקשת הפסלות הוא שגוי, באופן שמצדיק את פסילת המותב. בנוסף, נטען כי אמירות בית המשפט בעניין היכרותו עם התנהלות באי כוח המערער בהליכים אחרים מעידות על כך שבית המשפט מחזיק בדעה קדומה שלילית בנוגע לאחרונים, ומשכך, אינו יכול לדון בהליך נושא הערעור שלפניי בצורה אובייקטיבית. בהקשר זה אף נטען, כי בשונה מאופן הצגת הדברים על ידי בית המשפט, בא כוח המערער או עורך דין אחר ממשרדו – לא ביקשו בעבר את פסילת המותב. לבסוף, נטען כי בנסיבות העניין יש מקום להורות על פסילת המותב והעברת הדיון בעניינו של המערער למותב אחר מטעמים של מראית פני הצדק. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי למסקנה כי דינו להידחות. לפי סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, אמת המידה לפסילת שופט מלהמשיך לשבת בדין היא התקיימותן של נסיבות המקימות חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 3049/24 קפלן נ' אילני, פסקה 6 (10.6.2024); ע"א 2155/24 גנות נ' כהן, פסקה 7 (20.5.2024)). איני סבור כי נסיבות כאמור מתקיימות בענייננו. עיקר טענות המערער מכוונות כלפי אמירות בית המשפט במהלך הדיון מיום 15.4.2024 שעניינן בהתנהלות באי כוחו. ראשית, הגם שהמערער מבקש לייחס לבית המשפט את האמירה בנוגע לסילוף דבריו, מעיון בפרוטוקול הדיון מיום 15.4.2024 עולה כי אמירה זו לא נאמרה מצד בית המשפט. על כן, ככל שהמערער ביקש להעלות טענות בהקשר זה היה עליו להגיש בקשה מתאימה לתיקון הפרוטוקול, ומשבקשה כאמור לא הוגשה אין מקום להידרש לטענותיו בעניין זה (ע"א 542/24 פלונית נ' שפירא, פסקה 6 (12.3.2024); ע"א 454/20 חליאלה נ' המועצה המקומית כפר משהד, פסקה 8 (1.3.2020)). אף לגופם של דברים, איני סבור כי טענות המערער באשר להתבטאויות בית המשפט בדיון מיום 15.4.2024 מקימות חשש ממשי למשוא פנים בנסיבות העניין. כפי שנפסק בעבר לא כל מתח בין שופט לבא כוחו של אחד מן הצדדים מלמד על דעה קדומה או על קיומה של עילת פסלות, ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו (ע"א 6973/15 פלוני נ' פלוני, פסקה 8 (3.2.2016); ע"א 4451/14 מפרק קלרין טבריה חברה לבניין בע"מ (בפירוק) נ' מפרק חברת א.צ.ט תיירות ונופש בע"מ (בפירוק), פסקה 11 (30.6.2014)). עיון באמירות בית המשפט בהקשרן המלא, כפי שתועדו בפרוטוקול הדיון מיום 15.4.2024, מעלה כי המותב הביע ביקורת על התנהלות בא כוח המערער בעקבות השיח שהתקיים מחוץ לפרוטוקול – שבמסגרתו הציע המותב לצדדים להגיע לפשרה – וזאת על רקע, בין היתר, היכרות מקצועית קודמת בינו לבין המותב. ואולם, כידוע, הבעת מורת רוח או ביקורת מצד בית המשפט באשר לאופן התנהלותו של עורך דין אינה מקימה, כשלעצמה, עילת פסלות (ע"א 587/24 בר-קמא נ' גן נורדאו בע"מ, פסקה 6 (19.2.2024); ע"א 7702/20 טרסט חברה לביטוח בע"מ נ' הלוי, פסקה 8 (21.12.2020)). כפי שציין בית המשפט בהחלטת הפסלות, הגם שלהתנהלות באי כוח המערער ניתן משקל בביקורת של המותב במסגרת הדיון שהתקיים מחוץ לפרוטוקול, התנהלותם בתיקים קודמים "אינה משפיעה על ניהולו של ההליך דנא לגופם של דברים" (פרוטוקול הדיון מיום 15.4.2024, בעמ' 5, ש' 22-20), וחזקה על המותב שידון בלב פתוח ובנפש חפצה בכל הסוגיות שעומדות להכרעתו (ע"א 3542/19 חמודה חמודה בע"מ נ' זועבי, פסקה 6 (2.9.2019)). משאלה הם פני הדברים, לא מצאתי עילה לפסילת המותב, אף לא מטעמים של מראית פני הצדק. הערעור נדחה אפוא. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ז בסיון התשפ"ד (‏23.6.2024). מ"מ הנשיא ________________________ 24037710_M01.docx זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1