פלוני נ. פלוני

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 377/20 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבות: 1. פלונית 2. פלונית ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים מיום 9.1.2020 בתלה"מ 29620-08-18 אשר ניתנה על ידי השופטת א' בן דור ליבל. בשם המערער: עו"ד שי שמחיוב פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופטת א' בן-דור ליבל) מיום 9.1.2020 בתלה"מ 29620-08-18, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער. 1. בין הצדדים, בני זוג לשעבר, מתנהלים מאז שנת 2012 הליכים בפני בית המשפט העוסקים בעיקרם בהסדרת המשמורת על בנם הקטין. ההליך נושא הערעור דנן, שהינו החוליה האחרונה בפרשה, הוגש ביום 14.8.2018 על ידי המערער אשר ביקש לקבל משמורת מלאה על הקטין. במהלך ניהול ההליך ניאותו הצדדים לאמץ את עמדת שירותי הרווחה כי המשמורת על הקטין תישאר משותפת תוך הענקת סמכויות זמניות לעובדת סוציאלית לשם שמירת ענייניו של הקטין והסכמות אלו קיבלו תוקף של פסק דין ביום 23.10.2019. בחלוף כחודש, פנתה העובדת הסוציאלית לבית המשפט וציינה כי לנוכח מצבו מעורר הדאגה של הקטין ובשים לב להתנגדות המשיבה להמלצות שירותי הרווחה מתבקש בית המשפט "לתת תוקף של החלטה לשינוי זמני השהות כך שהוא ישהה עם אמו בימי שני כולל לינה וכל סוף שבוע שני. ביתר ימות השבוע ישהה עם אביו". 2. בהמשך לכך, ולאחר קבלת עמדות הצדדים ועדכונים נוספים מטעם שירותי הרווחה, קיים בית המשפט דיון בנושא ביום 25.12.2019 בנוכחות הצדדים, העובדת הסוציאלית והאפוטרופא לדין של הקטין. כעולה מהפרוטוקול, במהלך הדיון העיר בית המשפט לבא-כוח המערער על התפרצויותיו החוזרות ונשנות ואף התרה בפניו כי "להבא יפסק הדיון באופן מיידי וללא התראה נוספת תוך חיוב בהוצאות". עוד צוין בפרוטוקול כי הדברים הגיעו לידי כך שבית המשפט נאלץ בסופו של דבר להפסיק את הדיון לנוכח מה שהוגדר על ידו כ"הערות בלתי פוסקות של עו"ד שמחיוב [בא-כוח המערער]". לגופו של עניין, בהחלטה שניתנה בתום הדיון קבע בית המשפט מתווה להמשך הטיפול בסוגיית המשמורת והורה, בין היתר, כי לנוכח טענות המשיבה לפיהן עברו הפלילי של המערער אינו "נקי" וכי הוא נוהג ברכבו בפראות ותחת השפעת סמים, תגיש העובדת הסוציאלית הודעת עדכון שתכלול רישום פלילי ותעבורתי של המערער. כמו כן הפנה בית המשפט את הצדדים לטיפול ונעתר לבקשת המשיבה כי ישמע את הקטין בלשכתו. לבסוף, בשולי ההחלטה צוין כי "הדיון הופסק נוכח התפרצויות בלתי פוסקות של ב"כ האב, והערות לא מקובלות כלפי בית המשפט. בית המשפט ער לרגישות הרבה של הסוגיה העומדת על הפרק והטענות הקשות כנגד האב (שלדבריו אין להן כל בסיס). עם זאת, יש לשמור על כללי הדיון בבית המשפט והכבוד כלפי בית המשפט. בית המשפט מתריע כי להבא לצד דיון שיופסק בשל התפרצויות ייקבעו הוצאות משמעותיות לצד השני ולאוצר המדינה". 3. על רקע זה הגיש המערער בקשה לפסילת המותב שבה טען כי התנהלותו בדיון שהתקיים ביום 25.12.2019 מלמדת על "חריצת דין חד משמעית" נגד המערער שלא תאפשר לו להוכיח את טענותיו. בהקשר זה נטען כי לאורך הדיון הביע המותב יחס עוין ביותר כלפי בא כוח המערער, מנע ממנו להשלים את טיעוניו, ואף גרע מפרוטוקול הדיון התבטאויות מזלזלות שהפנה כלפיו לרבות השאלה "האם סיימת להתלהם?". המערער הוסיף וטען כי בית המשפט גילה עוינות גם כלפי העובדת הסוציאלית. זאת, בכך שהתעלם מטענתה לפיה היא נתונה ליחס תוקפני מצד המשיבה ואמר לה "תגישי תלונה במשטרה ואני אעשה לאם [המשיבה] נו נו נו". בד בבד עם הגשת בקשת הפסלות פנה המערער לבית המשפט בבקשה לתיקון הפרוטוקול כך שיכלול את האמירות הנ"ל. המערער מוסיף ומלין על היבטים שונים בהחלטה שקיבל המותב בתום הדיון ובכלל זאת הוא משיג על היעתרותו של בית המשפט לשמוע את הקטין בלשכתו וכן על החלטתו להורות לעובדת הסוציאלית להמציא מידע בדבר עברו הפלילי והתעבורתי. לשיטתו, יש בכך כדי להעיד על מעורבות יתר מצד המותב ועל "חציית קווים" אשר מצדיקים את פסילתו. 4. ביום 9.1.2020 דחה, כאמור, בית המשפט את הבקשה בקובעו כי טרם גיבש כל דעה לגבי תוצאת ההליך וכי פתוחה בפני שני הצדדים הדרך לנסות ולשכנע את בית המשפט בצדקת טענותיהם. נפסק כי מסקנה זו מתחדדת לנוכח העובדה שבעת הנוכחית טרם נאסף כלל המידע הדרוש לצורך בחינת טובת הקטין ובשים לב לכך שהעובדת הסוציאלית טרם נחקרה על המלצתה. באשר לטענות המערער הנוגעות להחלטה שקיבל המותב בתום הדיון, נקבע כי מדובר בהחלטה דיונית הנוגעת לניהול המשפט אשר הדרך להשיג עליה היא באמצעות מסלולי הערעור הקבועים בדין. מכל מקום, הוטעם כי החלטתו של בית המשפט על חלקיה השונים התמקדה בצעדים הדרושים לבחינת טובתו של הקטין ואין יסוד לטענה לפיה מדובר ב"מעורבות יתר". בכל הנוגע להתבטאויות שיוחסו למותב על ידי המערער, בית המשפט קבע כי אף אם ניתן להניח שבקשת המערער לתיקון הפרוטוקול תתקבל, אין בדברים שנאמרו בדיון כדי להקים עילת פסלות. בית המשפט ציין כי "סביר בעיני שאכן הייתה התייחסות מצד בית המשפט להתנהלותו המתלהמת של בא כוח המבקש [המערער] כלפי בית המשפט וכי כך נאמר בניסוח כזה או אחר". עם זאת, הוטעם כי אין בביקורת זו שנמתחה על התנהלות בא כוחו של המערער כדי להעיד על משוא פנים. זאת, בפרט בשים לב לכך שבא כוח המערער הפריע לא אחת למהלך הדיון ובשלב מסוים אף התבטא באופן בוטה כלפי בית המשפט ותפקודו, כך שלבסוף לא נותרה בידי בית המשפט ברירה אלא להפסיק את הדיון. כמו כן, ובכל הנוגע להתנהלותו מול העובדת הסוציאלית, בית המשפט הדגיש כי אפשר לה להעלות את טענותיה הנוגעות להתנהגות המשיבה ולהציג ראיות לתמיכה בכך. מכל מקום, הוטעם כי הדברים שהפנה בית המשפט לעובדת הסוציאלית נגעו אך לאכסניה המתאימה לבירור טענותיה כלפי המשיבה ועל כן אין בהם כדי להעיד על משוא פנים בניהול המשפט. למען הגילוי הנאות, בית המשפט ציין כי לאחר הדיון פנתה העובדת לנשיא בית משפט השלום בירושלים וטענה כי בית המשפט לא העניק לה הגנה מספיקה. למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 15.1.2020 הכריע בית המשפט בבקשת המערער לתיקון הפרוטוקול וקבע כי המערער לא תמך אותה בראיות מספיקות ועל כן לא ניתן לקבלה כלשונה. עם זאת, הובהר כי "בית המשפט אכן ציין כלפי בא כוח המבקש שהוא מתלהם. יודגש כי בשל התנהלות בא כוחו הפסק הדיון והדבר תועד בפרוטוקול". כמו כן צוין כי לאחר שבית המשפט אפשר לעובדת הסוציאלית להגיש את ראיותיה באשר להתנהגות המשיבה הוא אכן התבטא, "בניסוח כלשהו", באופן האומר כי עומדת בפניה האפשרות להגיש תלונה למשטרה. 5. מכאן הערעור דנן בו שב המערער על מכלול טענותיו בבית המשפט קמא ומוסיף כי מאז הוגשה בקשת הפסלות חלה החמרה בהתנהלותו של המותב שכן באופן עקבי החלטותיו בהליך אינן מופצות לשירותי הרווחה. זאת, כך נטען, נוכח התלונה שהגישה העובדת הסוציאלית לנשיא בית משפט השלום בירושלים נגד המותב. לשיטת המערער, מדובר בטעם נוסף המצדיק את פסילת המותב מלדון בעניינו. 6. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. המבחן לפסילת שופט הוא קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים, אך לא מצאתי כי יש בטענות המערער כדי להקים חשש מסוג זה בענייננו. בכל הנוגע להתבטאויות המיוחסות למותב כלפי בא כוחו של המערער, בית המשפט עמד על כך שעורך דינו הפריע שוב ושוב למהלך הדיון ואף התבטא באופן בוטה כלפי בית המשפט ותפקודו. כפי שעולה מפרוטוקול הדיון בית המשפט אף התרה בבא כוח המערער כי התנהגותו חורגת מן המקובל עד שלבסוף לא היה מנוס אלא להפסיק את הדיון. בנסיבות אלו, לא מצאתי כי הביקורת שמתח בית המשפט על התנהלותו של בא-כוח המערער חרגה ממה שהתבקש בנסיבות שנוצרו וכי יש בה כדי להעיד על חשש כלשהו למשוא פנים כלפי המערער (ע"פ 2206/18 אבו סלים נ' מדינת ישראל, פסקה 6 (25.3.2018)). הוא הדין באשר לדברים שהפנה המותב כלפי העובדת הסוציאלית, שכן הערתו של בית המשפט בהקשר זה אינה נוגעת לעמדתה המקצועית של העובדת הסוציאלית או לנושאים המצויים במחלוקת בין הצדדים. באשר ליתר טענות המערער, אלו מופנות בעיקרו של דבר נגד ההחלטה שניתנה על-ידי המותב בתום הדיון אך החלטות מסוג זה אין בהן כדי להקים עילת פסלות והדרך להשיג עליהן היא במסלול הערעורי המתאים (ע"א 8324/19 פלונית נ' ב"כ היועמ"ש במשרד האפוטרופוס הכללי, פסקה 6 (22.1.2020)).            אשר על כן, הערעור נדחה. משלא הוגשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י' בשבט התש"פ (‏5.2.2020). ה נ ש י א ה _________________________ 20003770_V02.docx נג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1