מחמד שפיק מראר נ. שופט צבאי משפטאי

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3767/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' כשר העותר: מחמד שפיק מראר נ ג ד המשיבים: 1. שופט צבאי משפטאי 2. המפקד הצבאי איו"ש 3. שירות הבטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"ב בסיון התשפ"ג (1.6.2023) בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד יונתן סיטון פסק-דין 1. העותר יליד 1998, תושב בית דקו, בנימין, הורשע בעבר בעבירה ביטחונית ונגזר עליו עונש מאסר ממושך בפועל. ביום 6.10.2022 נעצר העותר, וביום 11.10.2022 נחקר על ידי משטרת ישראל בחשד לחברות, פעילות ומתן שירות לארגון עוין החזית העממית; החזקה, סחר ושימוש בנשק ותחמושת בניגוד לחוק; קשר עם פעילים ביטחוניים; קידום פעילות צבאית; השמדת רכוש ממשלתי השייך לצבא הישראלי; ופגיעה בביטחון האזור ופעילות צה"ל, אולם הכחיש את המיוחס לו. על רקע המידע החסוי שהצטבר בעניינו, בהיעדר אפשרות להעמידו לדין פלילי, ונוכח המסוכנות הנשקפת ממנו, הורה המפקד הצבאי על מעצרו של העותר לתקופה של כארבעה חודשים החל מיום 18.10.2022 ועד ליום 5.2.2023, בקיזוז ימי מעצרו (להלן: הצו הראשון). ביום 23.10.2022 אישר בית המשפט הצבאי את הצו הראשון, לאחר שמצא שהחומר החסוי מבסס את החשדות כנגדו. ערעור שהגיש העותר לבית המשפט הצבאי לערעורים נמחק לבקשתו במעמד הדיון. 2. ביום 22.1.2023 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר לתקופה נוספת של ארבעה חודשים, החל מיום 5.2.2023 ועד ליום 4.6.2023. זאת, לאחר שהשתכנע כי מסוכנות העותר עומדת בעינה (להלן: הצו השני). ביום 7.2.2023 אישר בית המשפט הצבאי את הצו השני; וביום 10.5.2023 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר, תוך שקבע כי לא נפל פגם בהליך הביקורת השיפוטית. על כך נסבה העתירה דנן. ביום 29.5.2023 התקיימה השלמת חקירה לעותר על ידי משטרת ישראל, בחשד לפגיעה בביטחון האזור; טרור עממי; וייצור והשלכת בקבוקי תבערה לעבר מטרות ישראליות וכוחות צה"ל. כמו כן, העותר עומת עם אמירתו של קוצי ריאן מיום 18.10.2022 לפיה העותר השתתף בזריקת בקבוקי תבערה לעבר גדר ההפרדה ולעבר רכבים ישראליים. העותר הכחיש את המיוחס לו, ומשכך נקבע כי אין אפשרות להעמידו לדין פלילי. 3. עמדת המשיבים 3-2 (להלן: המשיבים), היא כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו השני, הואיל וזה הוצא מטעמי בטחון החלטיים ולאחר שנמצא כי אין דרך אחרת למנוע את הסיכון הגבוה הנשקף מהעותר לביטחון האזור ולשלום הציבור. המשיבים הודיעו כי בתום תקופת צו המעצר הנוכחי בדעתם להאריך את הצו המנהלי בארבעה חודשים נוספים. 4. לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר קיימנו דיון במעמד צד אחד, עיינו בחומר החסוי ושמענו הסברים מפי גורמי הביטחון. נחה דעתנו כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים (בתיקון מסוים כמפורט להלן) ולפיה העותר "פעיל חז"ע; בעל נגישות לאמל"ח; בעל קשר לקצי ריאן החשוד כבטחוני; וחשוד בקידום בפעילות צבאית". 5. לא ראינו אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאנו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו. אשר על כן, העתירה נדחית. ניתן היום, ‏י"ב בסיון התשפ"ג (‏1.6.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 23037670_E03.docx סח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1