פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 376/00
טרם נותח

יוסף דאסה נ. מדינת ישראל

תאריך פרסום 04/10/2001 (לפני 8979 ימים)
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 376/00 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
טרם נותח פסק הדין נאסף אך עוד לא עבר ניתוח אוטומטי. סיכום, נושא והחלטה יופיעו כאן ברגע שהניתוח יסתיים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 376/00
טרם נותח

יוסף דאסה נ. מדינת ישראל

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)

פסק הדין המלא

-
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 376/00 בפני: כבוד השופט א' מצא כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' א' לוי המערער: יוסף דאסה נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 30.11.99 בת.פ. 5071/99 שניתן על ידי כבוד השופטים א' משאלי, נ' ישעיה ומ' סוקולוב תאריך הישיבה: ז' בתשרי התשס"ב (24.09.01) בשם המערער: עו"ד גיל דחוח בשם המשיבה: עו"ד נעמי גרנות בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין במשך מספר חודשים בשנת 1998, בהזדמנויות אחדות, עשה המערער מעשים מיניים בבת דודתו שבזמן הרלוונטי היתה כבת 12. המעשים כללו החדרת אצבעותיו לאיבר מינה של הקטינה, אילוצה של הקטינה לאונן לו בהחזקת איבר מינו ובמקרה אחד גם נסיון בלתי צליח להחדיר את איבר מינו לתוך פיה של הקטינה. משהובא לדין על המעשים כפר המערער בעובדות הנטענות באישום, אך לאחר שנשמעו חלק מן העדים (לרבות עדותה של הקטינה) חזר בו מכפירתו, הודה בעובדות האישום והורשע על יסוד הודייתו בעבירות אינוס ומעשה מגונה וכן בנסיון לביצוע מעשה סדום. בית המשפט המחוזי גזר על המערער עשר שנות מאסר, שבע שנים וחצי מתוכן מאסר בפועל. הערעור שבפנינו הוא נגד חומרת העונש, ודין הערעור להידחות. טענתו העיקרית של הסניגור היא כי בית המשפט לא ייחס משקל ראוי למגבלותיו האישיות ולעברו הנקי של המערער. אנו סבורים שמגזר-דינו של בית המשפט המחוזי עולה בבירור כי הוא היה ער הן לעובדה כי לחובת המערער אין הרשעות קודמות כלשהן והן לכך שהוא לוקה באישיות דלה ובבעיות אישיותיות. שירות המבחן לא שלל קיום קשר בין מגבלות האישיות של המערער לבין ביצוע המעשים שבעטיים הובא לדין; בית המשפט המחוזי הביא נתון זה בחשבון בגזר-דינו. למותר להזכיר, כי השיקול המרכזי בענישתן של עבירות מסוג זה הוא הצורך להגן על קטינים וחסרי-ישע מפני חורשי רעה, לרבות אנשים מסוגו של המערער. רמת הענישה המקובלת בעבירות מסוג זה, כפי שחזרה ונתאשרה בפסיקת בית המשפט העליון, גבוהה לאין ערוך מרמת הענישה שיושמה במקרהו של המערער. המסקנה הנגזרת מן האמור היא כי העונש שנגזר על המערער אינו חמור וממילא אין עילה מוצדקת להתערב בו. הערעור נדחה. ניתן היום, ז' בתשרי תשס"ב (24.9.01). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור /אז נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00003760.F01 בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444