חן סעיד נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק ע"פ 3750/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3750/07 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: חן סעיד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטה בבקשה לפסילת שופט בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 25.4.2007 בתיק ב"ש 20293/07 שניתנה על ידי כבוד השופט א' פלפל תאריך הישיבה: ה' בתמוז התשס"ז (21.6.2007) בשם המערער: עו"ד אבי אודיז; עו"ד שחר גרייף בשם המשיבה: עו"ד בת-עמי ברוט פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (הנשיא י' פלפל) מיום 25.4.2007 שלא לפסול עצמו מלדון בע"פ 7015/06. 1. ביום 15.1.2006 הגיש המערער ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום באילת, במסגרתו הורשע במספר עבירות ונגזרו עליו, בין היתר, שמונה חודשי מאסר בפועל. הערעור נקבע לדיון בפני הרכב, בראשות הנשיא פלפל. ביום 31.1.2007 ביקש המערער את פסילתו של הנשיא, בשל שורה של טענות בעניין התנהלות ההליכים בעניינו. בקשתו זו נדחתה על ידי הנשיא פלפל ביום 25.4.2007, ומכאן הערעור שבפני. 2. בערעורו חוזר המערער על טענותיו, שעניינן החלטות ואירועים שונים שהתרחשו במהלך הדיון בתיק, ואשר בהצטברותם יחד יש, לשיטתו, כדי להעיד על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד הנשיא פלפל. כך, המערער מציין כי ביום 20.9.2006 הוזמן לדיון שנקבע לשעה 11:00, אולם בשל עיכובים שונים החל הדיון רק בשעה 16:00. המערער מוסיף כי במהלך אותו דיון הסתבר שלא היה בפני בית משפט קמא תיק המוצגים, וכי לאחר כמחצית השעה קטע הנשיא את הדיון ועבר לשמוע ערעור אחר. טענתו העיקרית של המערער נוגעת לדיון אשר נקבע ליום 22.11.2006, אולם לא התקיים בשל שביתת קלדניות. המערער מלין על כך שלא קיבל הודעה על ביטול הדיון, בעוד שהפרקליטה המייצגת את המשיבה יודעה בדבר. המערער מוסיף כי משהגיע פרוטוקול הדיון לידיו, הסתבר לו כי מפרוטוקול זה עולה, לכאורה, שבא-כוח המערער התפרע והפריע באולם. מאחר שסבר שהפרוטוקול אינו מייצג נאמנה את שהתרחש באולם בית המשפט, הגיש בא-כוח המערער ביום 6.12.2006 בקשה לתיקון פרוטוקול, אולם בקשתו זו נדחתה. המערער מציין כי במסגרת החלטתו של הנשיא פלפל לדחות את הבקשה, נכתב כי "עורך דין אודיז ממשיך בבקשה שהגיש לתיקון הפרוטוקול להתחכם, ולקנטר את בית המשפט". עוד מלין המערער על החלטתו של הנשיא פלפל מיום 7.1.2007, בה נקבע כי בדיון הבא שייערך בתיק יוגבלו טיעוניהם של שני הצדדים לארבעים וחמש דקות "בדיוק נמרץ". המערער מדגיש כי החלטה זו ניתנה אף על פי שבדיון הקודם ציין הנשיא במפורש כי המשך הדיון בערעור נדחה למועד אחר, מאחר שהצדדים אמורים עוד לטעון זמן רב. בעקבות החלטה אחרונה זו הודיע המערער לבית המשפט קמא כי בכוונתו להעלות טענת פסלות במסגרת הדיון שנקבע ליום 31.1.2007. בדיון הבהיר המערער כי הבקשה מוגשת במועד זה, מאחר שעילת הפסלות נתגבשה במלואה רק ביום 7.1.2007, עם קבלת החלטתו האחרונה של הנשיא פלפל בדבר קציבת זמני הטיעון. לטענת המערער בערעור שבפני, התנהלותו של הנשיא, החל בדיון מיום 20.9.2006 ועד להחלטתו מיום 7.1.2007 מעידה על משוא פנים מצד בית המשפט כלפי המערער ועל יחס עוין כלפי בא כוחו. עוד טוען המערער כי יש ליתן משקל יתר לטענות פסלות אשר נטענות במסגרת הליך של ערעור, וזאת הן בשל חלקו המשמעותי יותר של עורך-הדין בהליך זה, והן בשל העובדה שלא ניתן לערער בזכות על החלטות בית המשפט. המערער הדגיש כי אף על פי שמקובל עליו כי כל אחד מהאירועים האמורים אינו מהווה עילת פסלות כשלעצמו, הרי שבהצטברותם נוצרת מסה קריטית, המעידה על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים. מנגד, באת-כוח המדינה ביקשה לדחות את הערעור. לשיטתה, אף אם קיים בענייננו חשש סובייקטיבי למשוא פנים, הרי שאין בחשש זה כדי להוות עילת פסלות. באת-כוח המדינה הדגישה כי בכל אמירותיו של השופט, אשר כנגדן מלין המערער, לא צויינה כל הערה באשר למהות ההליך או לסיכוייו, ואף לא הובעו הערות באשר למערער עצמו. טענותיו היחידות של השופט הופנו לבא-כוח המערער, ובכך אין כדי להוות עילת פסלות. לגופו של עניין מבהירה באת-כוח המדינה כי המערער הגיש לבית המשפט הודעת ערעור בת 40 עמודים והשלמת טיעון בת 20 עמודים, וכן טען כבר בפני בית המשפט במשך ארבעים וחמש דקות. בנסיבות אלה אין למצוא כל פגם בהחלטת בית המשפט לקצוב את המשך טיעוני המערער לארבעים וחמש דקות נוספות, בעיקר נוכח העובדה שגם זמנה של המשיבה נקצב לאותו פרק זמן, וזאת מבלי שהחלה לטעון קודם לכן. עוד מבהירה באת-כוח המדינה כי ביטול הדיון אשר היה קבוע ליום 20.11.2006 לא הודע לבאת-כוח המשיבה, אלא שהדבר נודע לה מחברתה שנכחה באולם באותו יום, כך שגם בעניין זה אין למצוא כל פגם בהתנהלות בית המשפט. באת-כוח המשיבה מוסיפה כי טענותיו של המערער נוגעות להחלטות דיוניות של הנשיא פלפל, והלכה היא כי אין בהחלטות מעין אלה כדי להוות עילת פסלות. 3. לאחר שעיינתי בחומר שהונח בפני ושקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. ראשית, מרבית טענותיו של המערער הועלו בשיהוי. על פי סעיף 146 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, יש להעלות טענת פסלות בהזדמנות הראשונה. אין בידי לקבל את טענת המערער כי רק משקיבל לידיו את החלטת הנשיא מיום 7.1.2007, בדבר קציבת זמן הטיעונים, התגבשה עילת הפסילה. כבר נקבע בפסיקה כי ככלל, אין בהתרחשות מאוחרת כדי לאפשר לבעל דין להעלות טענת פסלות שמועדה חלף (ראו: ע"פ 1479/07 נומדר נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 8891/06 מאירסון נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). דברים יפים לעניין זה אמר הנשיא ברק בע"א 5397/97 יערי נ' אינדיג (לא פורסם): "אין לקבל את נסיונם של המערערים לטעון, מחד גיסא, בהתייחס להחלטות בית המשפט במרוצת השנים, כי 'כל אחת ואחת... נגועה בדעה קדומה' ומאידך גיסא, כי אותם דעה קדומה משוא פנים 'העוברים כחוט השני' בכל ההחלטות מתגלים רק בראייה כוללנית ורטרוספקטיבית. בקשת פסלות יש להעלות מיד לאחר שדבר קיומה נודע למבקש... ולא להשאירה נצורה לעת מצוא". 4. גם בחינת טענותיו של המערער לגופן אינה מגלה כל עילת פסלות. מרבית טענותיו של המערער מופנות כלפי החלטות דיוניות שקיבל הנשיא פלפל. הלכה מושרשת היא במשפטנו כי החלטות דיוניות, כגון החלטה בבקשה לתיקון פרוטוקול או קציבת זמנים לטיעוני הצדדים, איננה יכולה להוות עילת פסלות (ראו: ע"פ 1368/91 בטיטו נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ע"פ 391/02 צברי נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (להלן: עניין צברי); ע"פ 6947/06 שפי נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (להלן: עניין שפי); ע"פ 930/07 טל נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (להלן: עניין טל); יגאל מרזל דיני פסלות שופט (תשס"ו) 174-178). אין לקבל אף את טענת המערער כי עילת הפסלות אינה נובעת מההחלטות הדיוניות עצמן, אלא שמשוא הפנים עולה מהצטברותן. כבר נקבע בפסיקתנו כי "אין מסיקים מסקנה בדבר משוא פנים כביכול מתוך חיבורן האריתמטי של טענות דיוניות שנדחו או נתקבלו" (ע"פ 3504/92 הלפרן נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). רק במקרים נדירים ניתן יהיה להסיק מסקנה בדבר קיומו של חשש ממשי למשוא פנים על פי החלטות דיוניות של השופט היושב לדין (ראו עניין שפי). בענייננו, לא עלה בידי המערער להצביע על קיומו של חשש כאמור. זאת, בין היתר, בהתחשב בעובדה שלפחות חלק מההחלטות, אשר כנגדן מלין המערער, פועלות באותה מידה כלפי שני הצדדים (כגון העיכוב בתחילת הדיון; קטיעתו לאחר מחצית השעה; וקציבת זמני הטיעון), ומשכך פשיטא שאין למצוא בהן כל משוא פנים. 5. טענות נוספות שמעלה המערער נוגעות ליחסו העוין, לכאורה, של הנשיא פלפל כלפי בא-כוחו, אשר בא לידי ביטוי הן בהתנהלותו של הנשיא באולם בית המשפט והן בהתבטאויות שנכתבו בפרוטוקול הדיון ובהחלטות. הלכה היא כי התבטאויותיו של שופט מהוות עילה לפסילתו רק במקרים חריגים ביותר, בהם עולה מהתבטאויות אלה כי השופט גיבש כבר עמדה נחרצת בעניין שבפניו, עד כי קיימת אפשרות ממשית שהמשפט לא ינוהל באופן אובייקטיבי (ראו ע"פ 1988/94 בראון נ' מדינת ישראל, פ"ד מח(3) 608, 625; מרזל, בעמ' 195-196). אין בהתנהלותו של הנשיא פלפל בענייננו כדי להקים את החשש האמור. זאת, בין היתר, בהתחשב בעובדה שהאמירות אשר כנגדן מלין המערער לא כללו כל התייחסות למהות ההליך או לתוצאותיו (ראו מרזל, בעמ' 195), וכוונו כנגד סנגורו של המערער, ולא כנגד המערער עצמו (ראו: עניין צברי; עניין טל). יובהר כי אין בעובדה שמדובר בהליך של ערעור, אשר בו עיקר המשקל ניתן לדבריו של עורך-הדין, כדי להעלות או להוריד. חזקה על שופט מקצועי, בין בערכאה דיונית ובין בערכאת ערעור, כי ידע להפריד בין בעל הדין, אשר את דינו עליו להכריע, ובין בא-כוחו, וזאת אף אם מצא השופט לנכון לבקר את התנהלותו של האחרון. 6. מטענותיו של המערער בענייננו עולה כי יתכן אמנם שהתמשכות ההליך ודחיית שמיעתו, וכן חילופי הדברים עם בא-כוחו הקימו בלבו של המערער חשש כי שמיעת עניינו תיפגע. אך גם אם אמנם כך, מדובר בחשש סובייקטיבי גרידא, אשר אין בו כדי להקים עילת פסלות (ראו: ע"פ 5/82 אבו-חצירא נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(1) 247, 250-249; רע"א 287/88 מנוף סיגנל חברה לפיננסים והשקעות בע"מ נ' סליימה, פ"ד מד(3) 758, 760; ע"פ 11726/04 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (לא פורסם); ראו מרזל, בעמ' 115-114). יצוין כי מהמסמכים שהונחו בפניי ומהדיון בערעור הפסלות עולה כי הדיון בבית המשפט המחוזי מתנהל באווירה מתוחה, אשר אפשר וגם הסנגור וגם צירוף הנסיבות תרמו לה. יש לקוות כי יעלה בידי הצדדים לנהל את המשך הדיון באופן ענייני, ותוך הימנעות מיצירת מתחים, כך שניתן יהיה להביא הליך זה לידי סיום בהקדם. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, י' בתמוז התשס"ז (26.6.2007). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07037500_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il