אברהם עמאר נ. מדינת ישראל

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים ע"פ 3747/00 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' א' לוי המערער: אברהם עמאר נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר-דין בית-המשפט המחוזי בחיפה מיום 11.4.00 בת"פ 397/98 שניתן על-ידי כבוד השופטת ר' חוזה תאריך הישיבה: ו' בטבת תשס"א (1.1.01) בשם המערער: עו"ד ראניה חדאד בשם המשיבה: עו"ד רחל מטר פסק-דין השופטת ד' דורנר: המערער, כבן 50, הורשע בעבירה של החזקת סם מסוכן מסוג קוקאין שלא כדין ולא לשימוש עצמי בלבד ובעבירה של הספקת 31.1958 גרם סם מסוכן מסוג קוקאין לאחר. על המערער נגזרו חמש שנות מאסר, מתוכן 36 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. כן הפעיל בית-המשפט המחוזי עונש מאסר מותנה של 10 חודשים שהיה תלוי ועומד כנגד המערער, וזאת באורח מצטבר, כך שעל המערער לרצות 46 חודשי מאסר בפועל. הערעור הופנה כנגד חומרת העונש. טענת המערער הייתה כי העונש חמור מדיי לנוכח גילו, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות, ורצונו לשקם את עצמו. המערער הסביר כי העבירות בוצעו על רקע התמכרותו להימורים וכי ברצונו ובכוחו להתנתק מהתמכרות זו. לא מצאנו בטענות אלה עילה להתערב בעונש שנגזר על המערער, שכן העונש הולם את חומרת העבירות, אף אם מתחשבים בנסיבות שציין המערער. הערעור נדחה. ניתן היום, ו' בטבת תשס"א (1.1.01). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00037470.L04