פלוני נ. פלוני

4 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים עפ"ס 37449-10-24 לפני: כבוד הנשיא יצחק עמית המערערת: פלונית נגד המשיבות: משיב פורמאלי: 1. פלונית 2. פלונית 3. פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ב-תמ"ש 63579-06-20 שניתן על ידי כב' השופט הבכיר נ' פישר מיום 1.10.2024 בשם המערערת: עו"ד ארנסט שוורצמן פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון (כב' השופט הבכיר נ' פישר) מיום 1.10.2024 בתמ"ש 63579-06-20 (להלן: ההליך) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. 1. המערערת היא אחת הנתבעים בתביעה נזיקית המתנהלת משנת 2020 בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, במסגרתה שתיים מבנותיה – המשיבות 2-1 (להלן: המשיבות) – העלו נגד המערערת ונגד אבותיהן (בן זוגה הנוכחי של המערערת ובן זוגה לשעבר) טענות שונות, בין היתר, על אודות הזנחה והפרת תפקידי ההורים. 2. ביום 11.8.2024 הגישה המערערת בקשה לפסילת המותב וטענה, בעיקרם של דברים, כי במסגרת שני דיוני הוכחות שהתקיימו בהליך בימים 20-21.2.2024, גילה המותב יחס עוין כלפיה וכלפי עורך דינה, המלמד על נעילת דעתו בשלב מוקדם בהליך, באופן שמעלה חשש ממשי למשוא פנים. עוד טענה המערערת כי המותב מזדהה עם טענות המשיבות וניסה לגונן עליהן ועל המומחה מטעם בית המשפט (להלן: המומחה). המערערת טענה, בין היתר, כי המותב קטע את בא כוחה תדיר ודחה חלק מטענותיו שלא בצדק; כי המותב השיב במקום המומחה באופן שיטתי לאורך אחד הדיונים, ציטט בעצמו חלקים מחוות הדעת של המומחה ומנע מהמומחה לענות מספר פעמים; וכי המותב תיאר שאלה לגיטימית של בא כוחה למשיבה 2 כאיום עליה, ודחה שלא בצדק את ההתנגדות של בא כוח המערערת לאופן חקירתה. כמו כן הלינה המערערת על כך שהמותב דחה ערעור שהגישה על החלטת רשמת בדבר מתן סעד זמני, ולא יידע אותה על מתן פסק הדין אשר ניתן לשיטתה בשיהוי משמעותי. תימוכין נוספים לבקשתה מצאה המערערת בהחלטת המותב מיום 13.6.2024, שבמסגרתה קבע דיון בהליך אף שהמערערת הודיעה עוד קודם לכן על כוונתה להגיש את בקשת הפסלות. 3. ביום 1.10.2024 דחה בית המשפט את בקשת הפסלות, תוך שקבע כי טענות המערערת נשענות על חוסר שביעות רצונה מאופן ניהול ההליך, כמו גם מהחלטות דיוניות ומהערות שמטרתן ייעול ההליך וחקר האמת (להלן: החלטת הפסלות). 4. מכאן הערעור שלפניי, בגדרו שבה המערערת על טענותיה בבקשת הפסלות. כמו כן טוענת המערערת כי בהחלטת הפסלות סילף המותב חלק מטענותיה, התעלם מטענות מהותיות ולא נימק באופן מספק את דחיית הבקשה. 5. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות אף מבלי להידרש לתשובה. כידוע, עילת פסלות תקום כאשר מתקיים "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" (סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק); ע"א 8607/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (21.3.2023)). לאחר עיון בפרוטוקול הדיונים שאליהם הפנתה המערערת ובהקשרם המלא של דברי המותב, איני סבור כי התבטאויותיו במהלך הדיונים מקימות חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 4606/24 פלוני נ' פלונית, פסקה 11 (24.7.2024)). 6. כך למשל, המערערת הדגישה כי באחד הדיונים ביקש בא כוחה להוציא את אחת המשיבות מהאולם, והמותב דחה את הבקשה בציינו: "[...] נו, באמת. אני זוכר שהוא אמר, '19 שנים עורך דין', אבל לא מוציאים בעלי דין מהאולם". בניגוד לעמדת המערערת, איני סבור כי אמירה זו מעידה על נעילת דעתו של המותב או על הטיה נגדה, אף לא בדוחק – ומדובר אך בניסיון של המותב להסביר את החלטתו. בדומה, אין בידי לקבל את הטענה שהמותב הביע עמדה נחרצת ופסולה בדבר האותנטיות של התקף חרדה שהמשיבה 1 חוותה במהלך אחד הדיונים. בהקשר זה הפנתה המערערת לדברים שאמר המותב לאחר שהמומחה סיים להתייחס לנושא: "כב' הש' פישר: כן, בבקשה. אדוני, אין מה לומר. [בא כוח המערערת]: טוב. יכול להיות שהמצב הזה שהיא נמצאת כאן במהלך ההוכחות זה משהו מאוד מאוד מלחיץ? [...] אני שואל אם המעמד הזה יכול גם לגרום לסוג של לחץ, [...] וחרדה. כב' הש' פישר: על הבסיס של הפסיכופתולוגיה שהוא אמר" (פרוטוקול הדיון מיום 20.2.2024, בעמ' 43). אמירות אלו אינן מלמדות על גיבוש עמדה נחרצת, ולכל היותר ניתן למצוא בהן הפנייה לדברי המומחה שנאמרו קודם לכן. הוא הדין באשר לאמירת המותב לגבי אחת המשיבות כי "בשלב הזה יש כאן אחוזי נכות שקבועים, אז אני חושב שצריך רגע לנהוג בעדינות [...]"; ובאשר למקרה שבו, בהמשך לשאלת בא כוח המערערת בדבר הכלים שעומדים לרשות המומחה, ציין המותב "קוראים לזה הרבה שנות ניסיון, לכלי הזה". 7. עוד הדגישה המערערת כי בשלב מסוים שאל בא כוחה את אחת המשיבות מדוע לא העלתה את טענותיה בפני הוריה טרם הגשת התביעה, ולאחר שמיעת תשובתה ציין המותב "אדוני, שאלת, איך זה out of the blue [...] ואדוני שומע שזה לא ככה, אז [...]"; בנוסף הפנתה המערערת לאמירת המותב לבא כוחה מהמשך הדיון: "עוד קצת חוצפה ואדוני יקבל הוצאות אישיות". כלל הוא, כי עצם העברת ביקורת על התנהגותו של בעל דין או בא כוחו, אינו מקים כשלעצמו חשש ממשי למשוא פנים, וכך גם באשר לתחושות סובייקטיביות של בעל דין באשר להתנהלות המותב (ע"א 8866/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 14 (7.3.2023); ע"א 2668/96 וינברג-דורון ושות' נ' רבינוביץ', פסקה 5 (28.4.1996) (להלן: עניין וינברג-דורון)). החלטות בדבר פסיקת הוצאות, לרבות התייחסות לאפשרות כי ייפסקו הוצאות בעתיד, אף הן אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות (ע"א 6212/22 קרשין נ' זילברמן, פסקה 10 (22.9.2022); ע"א 7545/22 פלוני נ' פלוני, פסקה 10 (13.12.2022)). דברי המותב בהקשר זה אינם מלמדים על נעילת דעתו ביחס למערערת או לטענותיה, אלא אך על ניסיון לקדם את ניהול ההליך תוך שיקוף ההתרחשויות בדיון לנוכחים באולם. טענותיה הנוספות של המערערת בנוגע להתנהלות המותב בדיונים אף הן אינן מקימות חשש ממשי למשוא פנים ואינן מלמדות על נעילת דעתו. כך בפרט באשר לטענה כי המותב נמנע מלהתערב כשבאי כוחן של המשיבות הפריעו למהלך הדיון; ובאשר לאמירת המותב לגבי המשיבה 2, אשר סירבה להסתכל על הוריה במהלך אחד הדיונים, כי "זה בסדר, היא בכוונה נמנעת" – אמירה שממנה ניסתה המערערת ללמוד על קבלה משתמעת של הטענות בדבר התנהגותם של הורי המשיבה 2. כפי שנפסק לא אחת, מעורבות אקטיבית של המותב בניהול הדיונים שלפניו במטרה לקדם את חקר האמת, אינה מקימה עילת פסלות אוטומטית (ראו למשל: ע"א 8162/21 מאפיית האחים יחזקאל בע"מ נ' אלוף השניצל בע"מ, פסקה 10 (5.12.2021)); ע"א 5609/20 סיסו נ' עמידר – החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ, פסקה 11 (8.10.2020)); ואין בהתבטאויות ובהחלטות הדיוניות שצוינו בערעור שלפניי כדי ללמד על חריגה מניהול סביר של הדיונים (ראו והשוו: עניין וינברג-דורון, בפסקה 4). 8. באשר לטענת המערערת בנוגע למועד פרסום פסק הדין של המותב בעניין צו המניעה, ולעובדה שהמותב לא עדכן אותה על כך, לא ברור מה בין טענתה זו ובין שאלת קיומו של משוא פנים מצד המותב. הוא הדין בנוגע להחלטת המותב בדבר קביעת מועד דיון חרף הודעת המערערת בדבר כוונתה להגיש בקשת פסלות. זה מכבר נפסק כי החלטות דיוניות אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות, וכי הדרך להשיג עליהן היא בהליכי ערעור מתאימים (ראו, מני רבים: ע"א 7632/22 מכללת אתגר הדרכות בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקה 13 (13.12.2022); ע"א 6962/22 כהן נ' ברודסקי, פסקה 8 (29.11.2022)). ובכלל, הגשת בקשת פסלות אינה מחייבת את בית המשפט לעכב המשך הדיון עד להכרעה בבקשה. למעשה, נקבע בעבר כי אין מניעה שהמותב ייתן החלטות דיוניות עוד בטרם ייתן החלטה בבקשה הפסלות (ראו, למשל, ע"א 7279/20 גבעון נ' ון-אמדן, פסקה 11 (16.12.2020)). עוד אציין כי טענות המערערת בנוגע להחלטת המותב להמשיך ולנהל את ההליך גם לאחר שעבר לכהן במחוז אחר, לא הובאו בבקשת הפסלות ולא ניתנה למותב אפשרות להתייחס אליהן – ודי בכך כדי להצדיק את דחייתן (ע"א 8607/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (21.3.2023)). למעלה מן הצורך אבהיר כי ממילא אין בטענות אלו כדי להקים חשש כלשהו, קל וחומר חשש ממשי, למשוא פנים. 9. אשר לטענת המערערת לפיה המותב לא התייחס לכלל טענותיה במסגרת החלטת הפסלות – בפסיקה הובהר כי בית המשפט רשאי להסתפק בדיון בטענות המהותיות בבקשת פסלות, ואין הכרח כי יידרש לכל טענה וטענה (עפ"ס 37322-09-24‏ פלוני נ' איי ג'אמפ בע"מ, פסקה 8 (5.2.2025); ע"א 7359/21 פלונית נ' פלונית, פסקה 12 (23.11.2021)). מכל מקום ולמען הסר ספק, אציין כי הטענות בדבר הנמקת החלטת הפסלות אינן מלמדות כשלעצמן על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים (ראו למשל: ע"א 4483/21 עמישב שירותים בע"מ נ' משרד האוצר, פסקה 13 (12.8.2021)). כאמור, שוכנעתי כי חשש מעין זה אינו מתקיים בענייננו, ואף איני סבור כי יש הצדקה להעברת ההליך למותב אחר מטעמים של מראית פני הצדק. 10. סופו של דבר, שהערעור נדחה – ומשלא נתבקשה תשובה לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, י"ב ניסן תשפ"ה (10 אפריל 2025). יצחק עמית נשיא