פסק-דין בתיק ע"פ 3743/07
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 3743/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט י' אלון
המערער:
איטח לוי
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, מיום 12.3.07, בתיק פל 8369/06, שניתן על ידי כבוד השופט י' צלקובניק
תאריך הישיבה:
כ' באלול התשס"ז
(03.09.07)
בשם המערער:
עו"ד כהן שי; עו"ד מלי תורג'מן-כהן
בשם המשיבה:
עו"ד מיטל פורמן-שינדל
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בתאריך 20.12.06, ובעת שהיה אמור להיות במעצר בית מכח צו של בית משפט, נמצא המערער נוהג ברכב ברחובות העיר באר-שבע. כאשר הבחין בניידת משטרה, הוא פרץ קדימה במהירות רבה, ובמשך שעה ארוכה ביצע עבירות תעבורה לרוב, תוך סיכונם של משתמשים אחרים בדרך, אשר נאלצו לסטות מנתיבם או לבלום כדי להימנע מפגיעה.
בכל אלה הודה המערער, ובעקבות כך הורשע בעבירות של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והפרת הוראה חוקית, עבירות לפי סעיפים 332(2) ו-287(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בהמשך, נגזרו למערער 30 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, והוא נפסל מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה במשך שלוש שנים אשר תחילת מניינן מיום שחרורו מן הכלא.
הערעור שבפנינו מופנה כנגד חומרת העונש. נטען, כי בית המשפט המחוזי שם בגזר דינו את הדגש על שיקולי גמול והרתעה, ומאידך, זנח את הצורך להותיר למערער סיכויי שיקום. כן נטען, כי לא ניתן משקל ראוי להמלצת שרות המבחן, ולמעשה נזנחו שיקולי ענישה אינדיווידואליים, וביניהם, היותו אב לשלושה קטינים שפרנסתם מוטלת על כתפיו.
המערער חטא בעבירות קשות, ולמרבה הדאבה, גם נפוצות. התרענו בעבר וחזרנו והתרענו על הסכנה הנשקפת בדרכים בדרך כלל, ומנהגים פורקי עול דוגמת המערער, בפרט. יתרה מכך, הבהרנו כי מי שיימצא חוטא בעבירות מסוג זה ישלם על כך בשלילות חירותו לתקופה ממושכת, וחרף זאת עדיין מסתובבים בתוכנו מי שלא הפנימו את המסר. אכן, בית משפט הגוזר את עונשו של נאשם מצווה לתת את דעתו לנסיבותיו המיוחדות של העושה, אולם כך בדיוק נהג בית המשפט המחוזי, שבסופו של יום גזר למערער עונש מתון.
נוכח האמור, הערעור נדחה.
ניתן היום, כ' באלול התשס"ז (03.09.07).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07037430_O02.doc אז
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il