פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 3737/98
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופט ת' אור
כבוד השופט א' ריבלין
המערערים: 1. עזבון המנוח עמאד מזארעה
2. נהיל מזארעה
3. דואן מזארעה
4. מחמד מזארעה
5. נגללא מזארעה
6. מואמן מזארעה
7. עלי מזארעה
נ ג ד
המשיבים: 1. אריה חברה לביטוח בע"מ
2. עמוס בן דוד
3. משאבות בטון גבעת שמואל בע"מ
4. יוסף גולן
5. סי. פי אמ. בע"מ
6. המגן חברה לבטוח בע"מ
ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי
בירושלים מיום 11.5.98 בתיק ת.א. 1851/96
שניתן על ידי כבוד השופט מ' רביד
תאריך הישיבה: י"ז בחשון תש"ס (27.10.99)
בשם המערערים: עו"ד שחאדה אדוארד
בשם המשיבים 1-3: עו"ד עזרא בריק, עו"ד איילת שלו
בשם המשיבים 4-6: עו"ד עירית כהן; עו"ד שלמה שטיינר
פסק-דין
השופט א' ריבלין:
בשלב הראשון של הדיון בבית המשפט המחוזי דחה בית המשפט את טענת התובעים כי התאונה בה נפגע עמאד מזארעה היתה תאונת דרכים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה1975-. על כך הוגש ערעור זה על ידי התובעים.
עיינו בסכומי בעלי הדין בכתב ושמענו טענותיהם בפנינו. הננו סבורים, שהשאלה אם התאונה היתה תאונת דרכים, לא לובנה די הצורך, בעיקר שאלת קיום הקשר הסיבתי בין השימוש בכוח המכני של הרכב לבין קרות התאונה. בנסיבות המקרה, גם ראוי היה ששאלת החבות כולה - דהיינו האם בתאונת דרכים עסקינן ואם לאו האם קמה חובה על מי מהנתבעים על פי פקודת הנזיקין - תדון ביחד.
על סמך האמור לעיל נראה לנו שיש לקבל את הערעור ולבטל את פסק-הדין ולהחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי אשר יתן את פסק דינו מחדש לאחר שימוע כל ראיות בעלי הדין לעניין האחריות. כדי למנוע אי הבנה, בעלי הדין יהיו רשאים להביא ראיות נוספות הן בשאלה אם מדובר בתאונת דרכים והן לעניין החבות לפי פקודת הנזיקין.
נוכח הראיות המעטות אשר יש להביא לעניין גובה הנזק ישקול בית המשפט המחוזי אם לא מן הראוי שיתקיים בפניו הדיון גם בשאלה זו על מנת שיינתן על ידו פסק-דין בכל השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין.
בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ז בחשון תש"ס (27.10.99).
ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
COURT/אמ