ניסים גנון נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3736/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3736/08 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט י' דנציגר המערער: ניסים גנון נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 16/03/2008 בתיק פ 00-002080/06 שניתן על ידי כבוד השופטת שטייניץ כנפי גילה תאריך הישיבה: כ"ב באדר התשס"ט (18.03.09) בשם המערער: עו"ד עופר אשכנזי בשם המשיבה : עו"ד אושרה פטל בשם שירות המבחן למבוגרים: הגב' ברכה וייס פסק-דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות של תקיפה סתם ואיומים, וזוכה ממספר עבירות שיוחסו לו בכתב האישום. נגזר עליו עונש מאסר בפועל של 6 חודשים, וכן הופעל בעניינו עונש מאסר על תנאי לשישה חודשים שהיה תלוי נגדו, באופן ששלושה חודשים הופעלו במצטבר והיתר בחופף. בסך הכל הוטל עליו לרצות תשעה חודשי מאסר בפועל, וכן הוטל עליו עונש מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן בסכום של 5,000 ₪. 2. המערער משיג בפנינו על חומרת העונש, וטוען כי ראוי היה בנסיבות הענין להימנע מלהטיל עליו עונש מאסר בפועל, ולהחיל בעניינו מסלול עונשי-שיקומי הטומן סיכוי חשוב עבורו, ויש בו תועלת לחברה כולה. 3. הרקע להרשעתו של המערער בהליך שלפנינו קשור בכך כי ביום 1.5.06 הגיע לחנותו של המתלונן על רקע תלונת אחייניתו כי הוא ביצע בה מעשים מגונים – עבירה ממנה זוכה המערער בינתיים. המערער איים על המתלונן, גידף אותו, היכה אותו באגרופיו בפניו ובחזהו, ובעט ברגליו. הוא נטל מספריים שהיו על שולחנו של המתלונן, ואיים לנעוץ אותם בכתפו של המתלונן. בדונו בעונש, התייחס בית המשפט להיבטים לחומרה ולקולא במשולב. הוא עמד על עברו הפלילי העשיר של המערער, ועל כך שבחודש במאי 2003 עבר עבירה דומה, והוטל עליו בגינה מאסר על תנאי שהינו בר הפעלה במקרה זה. הוא עמד על החומרה שבמעשהו של המערער, אשר נטל את הדין לידיו, הסב סבל ופחד רב למתלונן ובני משפחתו, ולא הראה כל חרטה ומודעות לחומרת מעשיו. הוא ציין את הטענות לקולא שהועלו על ידי ההגנה ובהן – עובדת השתלבותו של המערער בישיבה בנתניה, אשר מעידה על שינוי באורח חייו, וכן הצביע על בעיות הבריאות מהן הוא סובל, והחשש כי עונש מאסר בפועל עלול לגרום לו נזק גופני ונפשי. בסופו של יום, בית המשפט קמא (כב' השופטת כנפי-שטייניץ) קבעה כי אין להעדיף במקרה זה את אינטרס שיקומו של המערער. עברו הפלילי המכביד , סוג העבירות בהן הורשע, המאסרים המותנים שהוטלו עליו ולא הועילו להרתיעו, כל אלה אינם מאפשרים להעדיף את אינטרס שיקומו על פני האינטרס הציבורי בהרתעה ובגמול על מעשיו. הצורך להרתיע מפני עבירות אלימות, בשילוב עם עברו הפלילי של המערער, הניעו את בית המשפט לגזור עליו עונש מאסר בפועל, ולהפעיל את עונש המאסר המותנה התלוי נגדו. בצד גישה זו, לקח בית המשפט בחשבון את השינוי שחל באורח חייו של המערער בשנה האחרונה, ואת נסיונו להשתלב בדרך השיקום, ולענין הפעלת עונש המאסר על תנאי, התחשב בעובדה שהעבירות נעברו בסמוך לסיום תקופת התנאי. לאור זאת, גזר עליו בית המשפט קמא את העונש שפורט לעיל. 4. בערעורו בפנינו, מבקש ב"כ המערער להקל עם מרשו, ולתת משקל יתר להיבט השיקומי, לבטל את עונש המאסר בפועל שהוטל עליו, ולהאריך את תקופת המאסר על תנאי בר ההפעלה. הוא עמד בפירוט על נסיבותיו האישיות של המערער ועובדת היותו בעל משפחה שלה מספר ילדים קטנים, על מצב בריאותו הלקוי, ועל שינוי אורחות חייו מאז הצטרף לישיבה, והתחזק באמונתו הדתית. הוא ציין עוד כי המערער זוכה מחלק מהעבירות בהן הואשם בהליך זה, וכי העבירות בוצעו שלושה ימים לפני תום תקופת המאסר על תנאי. לטענתו, העונש שנגזר על המערער חמור מן המקובל לסוג זה של עבירות. כן היפנה להמלצות שירות המבחן בתסקירו, המדגישות אף הן את ההיבט השיקומי. 5. המדינה עמדה בטיעוניה בערעור על הלימותו של העונש שנגזר על המערער לעבירות בהן הורשע, על רקע עברו הפלילי, והעונש המותנה שהיה תלוי נגדו. היא הדגישה את ריבוי הרשעותיו הקודמות ואת אופיין של העבירות שרבות מהן מתאפיינות באלימות ובאיומים, בדומה לעבירות נשוא הליך זה. לגישת המדינה, יש צורך בעונש ממשי בעניינו של המערער לא רק בשל המעשים החמורים בהם הורשע והעבר הפלילי הכבד שהוא נושא עמו, אלא גם נוכח אי נטילת אחריות המאפיינת את גישתו. 6. שירות המבחן, בתסקיר מיום 16.3.09 שהוגש לבקשת בית משפט זה, ממליץ על קיצור תקופת המאסר שהוטל על המערער כך שניתן יהיה לרצותה בדרך של עבודות שירות, תוך פיקוח שירות המבחן במהלך שנה. המלצה זו באה בעקבות השתלבותו של המערער בקבוצה טיפולית במסגרת שירות המבחן החל בדצמבר 2008. על פי התסקיר, המערער אמנם השתתף במפגשים במסגרת הקבוצה, אך השתתפותו התאפיינה בפאסיביות. יתר על כן, שירות המבחן מציין כי במהלך האבחון, הוא התרשם ממודעות נמוכה של המערער לבעייתיות שבדפוסי התנהגותו האלימה, והביע חשש כי נכונותו של המערער להשתלב בקבוצה הטיפולית מונעת בעיקרה מחשש מפני תוצאות ההליך המשפטי, ומכך כי תלוי נגדו עונש מאסר על תנאי. עם זאת, ציין התסקיר את תהליך החזרה בתשובה של המערער כתהליך משמעותי מבחינתו, המביא עמו אורח חיים יציב יותר, ומסייע להתרחקות מחברה שולית הן במישור התיפקודי והן במישור הערכי. לאור כל אלה, המליץ שירות המבחן על קיצור תקופת המאסר והמרתה בעבודות שירות בתוספת פיקוח מבחן והמשך התכנית הטיפולית. 7. שקלנו את מכלול שיקולי הענישה בנסיבות מקרה זה ובאנו לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בגזר דינו של בית המשפט קמא, ודין הערעור להידחות. המערער הוא עבריין מועד, שגליון הרשעותיו מונה 21 הרשעות קודמות, ובהן עבירות אלימות, איומים, רכוש, סמים, בריחה ממשמר חוקי, ועבירות נגד שוטרים. העבירות האחרונות בהן הורשע המערער בהליך זה גם הן עבירות אלימות ואיומים, אשר נעברו כאשר חרב מאסר מותנה קודם היתה תלויה על צווארו בגין עבירות קודמות, הדומות במהותן לעבירות נשוא הליך זה. הרושם המתקבל מהמערער הוא, אפוא, כי מועדותו לביצוע עבירות חוזרות ונשנות לא חלפה, והעונשים שנגזרו עליו, לרבות העונשים המותנים, לא הועילו להרתיעו מחזרה לביצוע מעשי עבירות בעלות אופי דומה. אמת הדבר, כי בשנה האחרונה חלה תפנית מסויימת לחיוב בהתנהגותו של המערער, כאשר השתלב בלימודי הישיבה והחל להשתתף בקבוצה טיפולית במסגרת שירות המבחן. אין להקל ראש בהיבט חיובי זה, אולם שירות המבחן עצמו בתסקירו מדגיש כי המערער איננו נוטל אחריות מלאה על מעשיו, ונוצר אף הרושם כי נכונותו לשתף פעולה כיום עם התכנית הטיפולית שהוצעה לו עשויה לנבוע משיקולים של רווח מישני עקב ההליכים התלויים ועומדים בבית המשפט. בכל מקרה, המסלול השיקומי שהמערער החל בו מצוי בחיתוליו, ואין לדעת באיזו מידה הוא אמיתי ומגובש, ואם אכן הוא מבשר סיכויים ממשיים להצלחה. 8. עבירות האלימות והאיומים שהמערער הורשע בהן כלפי המתלונן הן חמורות. עברו הפלילי כבד, ומביא עמו מישנה חומרה; הוא הדין בכך שהעבירות הנוכחיות בוצעו כאשר עונש מאסר על תנאי בר הפעלה תלוי כנגד המערער. מנגד, סיכויי שיקומו של המערער אינם מצויים בשלב זה ברף גבוה של הסתברות להצלחה. לאור כל אלה, לא ניתן לומר כי בית המשפט קמא שגה בגוזרו על המערער עונש מאסר בפועל של תשעה חודשים, תוך שהפעיל את עונש המאסר המותנה שהיה תלוי נגד המערער. מכלל טעמים אלה, דינו של ערעור זה להידחות. המערער יתייצב לריצוי מאסרו לאחר חג הפסח ביום 20.4.09 עד השעה 10:00, במזכירות בית המשפט המחוזי בירושלים. ש ו פ ט ת השופט י' דנציגר: אני מסכים. ש ו פ ט השופט א' רובינשטיין: מצטרף אני לחוות דעת חברתי השופטת פרוקצ'יה. עם זאת אציין, כי כשלעצמי התרשמתי, גם בעקבות התסקיר, כי יש עתה כיוון חיובי בהתנהגות המערער, במישור התפקודי וברמה הערכית. הגם שהנסיבות אינן מאפשרות להקל בעונשו, יש מקום לעודדו להתמיד בדרך זו, ולקוות כי בכך יימנע מעבירות בעתיד, תוך פתיחת דף חדש בחייו. ש ו פ ט לפיכך, הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה. ניתן היום, ו' בניסן תשס"ט (31.03.09). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08037360_R06.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il