פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 372/21
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט מ' מזוז
כבוד השופטת ע' ברון
העותרת:
אני ואתה מפלגת העם הישראלית
נ ג ד
המשיבים:
1. ראובן ריבלין – נשיא המדינה
2. ח"כ בנימין נתניהו – ראש ממשלת ישראל
3. מפלגת הליכוד – תנועה לאומית ליברלית
4. ח"כ בנימין גנץ – ראש הממשלה החילופי אצל
רשימת כחול לבן
5. רשימת כחול לבן
6. ח"כ יאיר לפיד – יו"ר האופוזיציה אצל מפלגת
יש עתיד
7. מפלגת יש עתיד
8. הרשימה המשותפת
9. מפלגת ש"ס – התאחדות הספרדים שומרי
תורה
10. מפלגת אגודת החרדים – דגל התורה (רשימת
יהדות התורה)
11. הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל
12. מפלגת ישראל ביתנו
13. מפלגת העבודה
14. מפלגת מרץ
15. רשימת ימינה
16. דר' אביחי מנדלבליט – היועץ המשפטי
לממשלה
17. עו"ד שגית אפיק – היועצת המשפטית לכנסת
18. כב' השופט עוזי פוגלמן – יו"ר ועדת הבחירות
לכנסת
19. וועדת הבחירות לכנסת ה-24
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותרת:
עו"ד אלון גלעדי
פסק-דין
השופטת ד' ברק-ארז:
1. העתירה דנן מכוונת כלפי חוקיותן של הבחירות לכנסת ה-24 המיועדות להתקיים ביום 23.3.2021. על-פי הנטען, הבחירות נקבעו בניגוד להסדרים הקבועים בחוק יסוד: הכנסת וחוק יסוד: הממשלה. העותרת, מפלגה רשומה שאף התמודדה בעבר בבחירות לכנסת, טוענת כי מטעם זה יש להורות על ביטול הבחירות. לחלופין, טוענת העותרת כי יש מקום להורות על דחיית מועד הבחירות לזמן קצר או על עריכתן תוך שימוש באמצעים חריגים, על רקע משבר הקורונה.
2. טענות העותרת מבוססות בעיקרן על סעיף 8א לחוק יסוד: הכנסת הנושא את הכותרת "מועד הבחירות לכנסת העשרים וארבע". סעיף זה הוסף לחוק יסוד: הכנסת כתיקון עקיף, כחלק מחוק יסוד: הממשלה (תיקון מס' 8 והוראת שעה) (להלן: תיקון מס' 8), והוא קובע כך:
"(1) על אף האמור בסעיף 8, הבחירות לכנסת העשרים וארבע יהיו ביום ג' הראשון שלאחר תום שלוש שנים מיום כינון הממשלה השלושים וחמש (בסעיף זה – מועד הבחירות).
(2) הכנסת רשאית, בהחלטה שתתקבל ברוב חבריה, לקבוע, לא יאוחר מ-100 ימים לפני מועד הבחירות, כי בשל סמיכות מועד הבחירות ליום חג, מועד או זיכרון, יידחו הבחירות למועד שתקבע ואינו מאוחר מ-14 ימים ממועד הבחירות.
(3) אין בהוראות פסקה (1) כדי למנוע מהכנסת העשרים ושלוש להתפזר לפני גמר תקופת כהונתה בדרך של קבלת חוק לפי סעיף 34, ברוב חברי הכנסת; אין באמור כדי לגרוע מהוראות סעיף 43ז1 לחוק-יסוד: הממשלה".
לשיטת העותרת, על-פי סעיף זה הכנסת ה-23 הייתה רשאית אמנם לפזר עצמה בדרך של קבלת חוק לפי סעיף 34 לחוק יסוד: הכנסת, אלא שהיא התפזרה בשל אי-קבלת חוק תקציב לפי סעיף 36א לחוק יסוד: הכנסת. ועניין זה, כך נטען, אינו נכלל בגדרו של ההסדר הקבוע בסעיף 8א לחוק יסוד הכנסת. העותרת מוסיפה וטוענת כי מכל מקום הדבר לא נעשה ברוב הדרוש.
3. הטענה החלופית של העותרת בעניין דחיית מועד הבחירות מתבססת, לפי הנטען, על סמכותה של הכנסת להאריך את כהונתה בחוק שנתקבל ברוב של שמונים חברי כנסת אם התקיימו נסיבות מיוחדות המונעות עריכת בחירות בעתן, לפי סעיף 9א לחוק יסוד: הכנסת. לטענת העותרת, מצב החירום השורר במדינה עקב מגפת הקורונה מצדיק את הפעלתו החריגה של סעיף זה, לשם הבטחת קיומו של הליך דמוקרטי תקין המותאם לאילוצי התקופה. עוד נטען בהקשר זה כי יש מקום להורות לגורמים הרלוונטיים על "נקיטת אמצעים מתאימים" לקיום הבחירות בצל המגפה, למשל באמצעות הדואר או באמצעים אחרים.
4. העתירה כוללת טענות מורכבות הנוגעות לפרשנותם של חוקי היסוד על תיקוניהם. אולם, אף מבלי להידרש אליהן, דינה להידחות על הסף מחמת שיהוי כבד בהגשתה. בית משפט זה חזר וקבע פעמים רבות, כי בהליכים הנוגעים לבחירות – שבהם נודעת חשיבות מיוחדת למועדים – גם עיכוב קצר בפנייה לבית המשפט, בקנה מידה של ימים, ייחשב לשיהוי (ראו, בין היתר: בג"ץ 258/96 פונדמינסקי נ' פקיד הבחירות ליד עירית ירושלים, פ"ד כג(2) 169, 170 (1969); בג"ץ 539/15 יהושוע נ' ועדת הבחירות המרכזית, פסקה 7 (26.1.2015); בג"ץ 3195/16 זידאן נ' שר הפנים, פסקה 5 לחוות דעתי (25.4.2016); בג"ץ 4850/18 חרמון התנועה לשוויון זכויות ומנהל תקין ע"ר נ' שר הפנים, פסקה 6 (25.7.2018); בג"ץ 8041/18 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ראש הממשלה, פסקה 3 (13.11.2018); בג"ץ 59/19 מפלגת זהות תנועה ישראלית יהודית נ' מבקר המדינה, פסקה 3 (17.1.2019); בג"ץ 429/20 שדה נ' כנסת ישראל, פסקה 9 (4.2.2020); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך ד – משפט מינהלי דיוני 359-358 (2017)). בענייננו, הכנסת ה-23 התפזרה ביום 23.12.2020, והעתירה הוגשה כמעט חודש ימים לאחר מכן, כאשר הבחירות לכנסת ה-24 צפויות להתקיים בעוד כחודשיים, וההכנות לכך של כלל הגורמים הנוגעים בדבר נמצאות בעיצומן. אם כן, מדובר בשיהוי כבד המצדיק את דחייתה של העתירה על הסף.
5. יודגש, כי איננו מתעלמים מכך שהטענות המועלות בעתירה הן לכאורה בעלות השפעה על השיקול שעניינו שמירה על שלטון החוק, שכידוע הוא אחד השיקולים שיש לשקול בעת שנבחנת דחייתה של עתירה על הסף בשל שיהוי. עם זאת, השיקולים העומדים ביסודה של ההקפדה היתרה בנוגע להגשת עתירות בענייני בחירות במועדן הם נכבדים לא פחות. קיומן של בחירות במועדן, ללא שיבוש של לוחות הזמנים, הוא תנאי יסודי לקיומו של משטרנו ולמימושו של ההליך הדמוקרטי (ראו: בג"ץ 705/78 הרשימה לחידוש ויזמה "חי" נ' פקיד הבחירות למועצת עירית גבעתיים, לב(3) 608, 609 (1978)). הדברים מקבלים משנה תוקף בהתחשב בכך שהטענות המועלות בעתירה הן כאלה שאף בירורן צפוי לארוך זמן נוסף (ראו: בג"ץ 2862/96 האגודה לזכויות הציבור לדעת נ' יושב-ראש הכנסת, פ"ד נ(2) 198, 201 (1996)), עניין נוסף שהיה על העותרת להביא בחשבון.
6. להשלמת התמונה יצוין כי עתירות אחרות התלויות ועומדות בבית משפט זה נסבות על טענות הנוגעות לתיקון מס' 8 (בג"ץ 2905/20), ואין צריך לומר שאיננו נוקטים כל עמדה לגוף הדברים.
7. באשר לטענות החלופיות שהועלו בעניין מתן הוראות לגורמים הרלוונטיים בכל הנוגע לאופן קיום הבחירות, יצוין כי אף הן כרוכות בשיהוי כבד, מעבר לכך שהן בעלות אופי כללי (ללא הבחנה בין היבטים הטעונים חקיקה להיבטים אחרים). עיון בעתירה אף מלמד כי לא נעשה ביחס אליהן מיצוי הליכים (מעבר לטענה הכללית שצוינה בעתירה, לפיה "פניה דחופה אשר נעשתה למשיבים ו/או מי מהם לא נענתה", שלא צורפו לה אסמכתאות), ועל רקע האמור ניתן להתרשם כי אף לא צורפו לה כלל המשיבים הרלוונטיים.
8. אשר על כן: העתירה נדחית על הסף. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ז' בשבט התשפ"א (20.1.2021).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
21003720_A01.docx עכ
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il