תדלה נ' פרקליטות המדינה ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 37073-09-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט חאלד כבוב העותר: תדלה אברהם נגד המשיבים: 1. פרקליטות המדינה 2. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה חריש 3. נמדר בתים בע"מ עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט דוד מינץ: עתירה נגד החלטת משיבה 1, פרקליטות המדינה – מחלקת עררים (להלן: המשיבה), לדחות את הערר שהגיש העותר על סגירת תיק החקירה שניהלה משיבה 3 – הוועדה המיוחדת לתכנון ולבנייה – חריש (להלן: הוועדה) נגד חברת נמדר בתים בע"מ (להלן: הקבלן) בעניין בניה ושימוש חורגים בבניין מגורים בו מתגורר העותר. בד בבד עם הגשת העתירה, הגיש העותר בקשה למתן צו גילוי מסמכים שיורה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה חריש (להלן: הוועדה המקומית) להעביר לו מסמכים מסוימים שטרם נמסרו לו, לצורך בירור תביעה. כפי שנטען בעתירה, העותר מתגורר בבניין המצוי בעיר חריש שנבנה על ידי הקבלן. לאחר קבלת הדירה והשטחים המשותפים בבניין התגלה לעותר כי ישנן חריגות בניה ושימוש חורג ברכוש המשותף שהיה מיועד לחדר מכונות וחדר מאגר מים (להלן: החדרים) שהוסבו על ידי הקבלן ליחידת דיור הכוללת שירותים, מקלחת ומטבח. בשנת 2019 הגיש העותר תלונה לוועדה ולאחר הגעת מפקחים הוצא צו פינוי לשטח האמור. ברם, נטען כי מאז הוועדה לא עשתה דבר כדי להשיב את המצב לקדמותו, למרות תלונות רבות לוועדה. פניית העותר לנציבות תלונות הציבור נענתה כי מבירור שנערך מול הוועדה, החדרים משמשים לאחסון, המותר על פי ייעודם ולפיכך אינם מהווים שימוש חורג. ערר שהגיש העותר בחודש פברואר 2024 למחלקה להנחיית תובעים בפרקליטות המדינה על החלטת הוועדה לסגור את תיק החקירה נגד הקבלן הועבר לטיפול המשיבה. ביני וביני, ביום 2.7.2024 הגיש העותר עתירה נגד הוועדה המקומית (שנכנסה בנעלי הוועדה לאחר שזו סיימה את תפקידה בתחילת שנת 2024) לפי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (עת"מ 5373-07-24) לקבלת מסמכים הקשורים, בין היתר, לייעוד החדרים ופעולות הפיקוח שנעשו בעניינם, על מנת שיוכל לקדם את הערר שהגיש. נטען בעתירה כי נמסר לו מהמשיבה כי היא טרם קיבלה מסמכים מהוועדה המקומית. ביום 3.12.2024 נמחקה העתירה בהסכמת הצדדים לנוכח הסכמת הוועדה המקומית להעביר לעותר את המידע שביקש, ככל שיאותר ובכפוף לדיני החיסיון. בהמשך לכך ביום 3.8.2025 דחתה המשיבה את הערר לגופו של עניין. נקבע כי אין מקום להתערב בהחלטה על סגירת התיק נגד הקבלן; כי אין חשד לפלילים; כי מחומר הראיות עולה כי לא נמצאו עדויות לשימוש חורג בביקור צוות הפיקוח של הוועדה; וכי הטענות להסבת החדרים לדירת מגורים או עבודה משרדית התיישנו. עוד צוין כי נראה שטענות העותר מתאימות לבירור בהליך אזרחי. בעתירה מלין העותר נגד ההחלטה לדחות את הערר. נטען כי סגירת תיק החקירה ודחיית הערר נעשו באופן בלתי סביר ובניגוד לראיות, תוך הסתרת מסמכים מהותיים מהעותר ובכך נפגעה זכותו להליך הוגן. עוד נטען כי אישור שינוי ייעוד שניתן לקבלן, ניתן על ידי גורם בוועדה שהיה חסר סמכות לכך; כי רישום השטח כמחסן במרשם המקרקעין נעשה באופן כוזב; כי נפלו פגמים מהותיים בהחלטה, ובכללם היעדר נימוק והיעדר התייחסות לטענותיו; וכי שגתה המשיבה במסקנתה שלפיה העבירה התיישנה, שכן החדרים עדין משמשים כמחסן ולא ניתן לקבלן היתר שינוי ייעוד כדין. דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות, אף מבלי לקבל את תגובת המשיבים. כידוע, לרשויות החקירה והתביעה מוקנה שיקול דעת רחב בנוגע להחלטות בעניין סגירת תיק חקירה, והתערבות בית המשפט בהן תוגבל רק למצבים שבהם ההחלטה לוקה באי-חוקיות, בחוסר סבירות קיצוני או מביאה לעיוות דין מהותי (ראו: בג"ץ 27400-07-25 ניסאני נ' משרד המשפטים פרקליטות המדינה, פסקה 3 (16.7.2025); בג"ץ 61075-03-25 פלוני נ' פרקליטות המדינה מחלקת עררים, פסקה 4 (2.4.2025)). למקרא העתירה ונספחיה, בהתחשב בבדיקות שערכו נציגי הוועדה בבניין והיעדר ממצאים לשימוש חורג, ובהתחשב בשיקול הדעת הרחב כאמור (בג"ץ 50744-01-25 מלכה נ' מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, פסקה 5 (23.6.2025)), לא נמצא כי מקרה זה נכנס לגדרם של המקרים החריגים המצדיקים התערבות. אשר לבקשה לגילוי מסמכים, אין זו האכסניה המתאימה לבקשה זו. בנסיבות העניין ומשלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ט תשרי תשפ"ו (21 אוקטובר 2025). דוד מינץ שופט עופר גרוסקופף שופט חאלד כבוב שופט