פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 3705/04
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 3705/04
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופט א' א' לוי
העותרים:
1. יהודה פילוסוף
2. יחיאל עופרי
3. יעקב ויינטראוב
4. אהרון שילה
5. דוד ברשטלינג
נ ג ד
המשיבים:
1. מר שאול מופז,שר הבטחון
2. מר עמוס ירון, מנכ"ל משרד הבטחון
3. מר גד דובב, סמנכ"ל וראש אגף שיקום במשרד הבטחון
4. ד"ר דן דולפין, ראש היחידה לשירותים רפואיים
5. מר אייל גבאי, מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות
6. מר עופר טרמצ'י, מנהל יחידת ההפרטה
7. מר אלי ריקוביץ, מנכ"ל חברת גפים בע"מ
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה:
כ"ג בכסלו התשס"ה
(6.12.04)
בשם העותרים:
עו"ד חיים כהן; עו"ד מיכל קרסוצקי;
עו"ד יוסי ג'רזבסקי
בשם המשיבים 6-1:
עו"ד חני אופק
בשם המשיב 7:
עו"ד גבי ספרן
פסק-דין
העתירה מכוונת כנגד שר הביטחון, מנכ"ל וסמנכ"ל המשרד, ראש היחידה לשירותים רפואיים במשרד, מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות ומנהל יחידת ההפרטה של הרשות, וכן כנגד מנכ"ל חברת גפים בע"מ, שהעותרים הינם חברי ועד העובדים שלה.
העתירה מבקשת להחזיר את חברת גפים לתלם הכלכלי, להשיבה למסלול עסקים רגיל, להמשיך ולרכוש מן החברה ציוד, להזרים לה כספים, להביא להבראתה ולמנוע את קריסתה.
בפועל, הטענות המופנות כנגד המשיבים השונים אינן זהות. בעוד שמהלקוחות, כמו משרד הביטחון, דורשים העותרים להמשיך ולרכוש מוצרים מהחברה, הרי שמרשות החברות הממשלתיות ומהמנהלים דורשים הם לנהל את החברה כחברה חיה ופעילה, וזאת על-מנת שלא ייפגעו עובדיה.
מאז הוגשה העתירה חל שינוי בעובדות. המשיב 7 שוב אינו משמש כמנכ"ל בחברת גפים. החלטת הרשויות להפריט את החברה לא יצאה אל הפועל, בעיקר משום שאפס הסיכוי למצוא רוכש או רוכשים לחברה. בינתיים גם מונו לה דירקטורים. די היה בטעמים אלה כדי ללמד שהעתירה, כמות שהיא, אינה יכולה לעמוד. בקשת העותרים לתקן היום את העתירה על-ידי הוספת עובדות חדשות, אין לה מקום בשלב זה של הדיון, ועל העותרים לשקול את האפשרות להגיש עתירה חדשה, אם אכן יהיו סבורים שיש מקום לכך.
בפועל, ספק רב הוא אם היה בכוחם של המשיבים למלא אחר הבקשות שבעתירה, הן משום שבינתיים מונו דירקטורים לחברה, והם שאמורים להחליט באשר לעתידה, ובעיקר משום שהמצב הפיננסי בו מצויה החברה הוא מציאות קיימת, שהתפתחה לאורך זמן, והמשיבים, אשר ניצבו בפני אותה מציאות, הפעילו כראוי את שיקול-הדעת, ככל שזה היה נתון להם, בכל הקשור לניהול החברה. החברה, ככל חברה ממשלתית, מתנהלת כחברה מסחרית וחובתה לפעול לפי שיקולים עסקיים. לא קמה עילה להורות למדינה, כבעל מניות בחברה, לנהוג אחרת מאשר נהגה, ובמיוחד לא קמה עילה להורות לה להעביר כספים לחברה, המצויה בקשיים פיננסיים.
אשר למשרד הביטחון – בחירתו להפעיל את שיקול-הדעת בדרך שתביא להוזלת הציוד והאביזרים שנכי צה"ל זקוקים להם, אין בה פגם.
סוף דבר, העתירה, כפי שהיא עומדת בפנינו היום, אינה יכולה עוד לעמוד, והיא נדחית. אולם, בנסיבות העניין, אין אנו עושים צו להוצאות.
ניתן היום, כ"ג בכסלו התשס"ה (6.12.04).
ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04037050_P17.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il