אדוארד בובילב נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3704/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3704/03 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: אדוארד בובילב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת.פ. 40391/01, ביום 2.4.03, שניתנה על ידי כבוד השופט ג. קרא תאריך הישיבה י"ח בחשון התשס"ד (13.11.03) בשם המערער: עו"ד גולן דוד בשם המשיב: עו"ד ג'ני גינזבורג בשם שירות המבחן: גב' ג'ודי באומץ מתורגמן: אלכס שטנגרד פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: המערער הורשע, על יסוד הודאתו, על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו בעבירות של הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, הפקרה אחרי פגיעה לפי סעיף 64א(ב) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, נהיגת רכב בשכרות לפי סעיף 62(3) + 37 לפקודה הנ"ל, נהיגת רכב ללא רשיון רכב תקף לפי סעיף 2 לפקודה הנ"ל ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו לפי סעיף 274 לחוק העונשין תשל"ז-1977. על פי עובדות כתב האישום, המערער בהיותו בגילופין – כשאחוז האלכוהול בדמו הגיע כדי 180 מ"ג, נהג ברכבו כשהצמיג הקדמי ימני שלו לא היה ראוי לשימוש, ופגע בהולך רגל אשר חצה את הכביש, לא הגיש לו עזרה ונמלט מהמקום. הולך הרגל נפגע אנושות ונפטר יותר מאוחר. בית המשפט המחוזי הטיל על המערער עונש של 7 שנות מאסר מתוכן 5 שנים לריצוי בפועל. והיתרה על תנאי והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר לא יעבור עבירה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, כמו כן הוא נפסל מלקבל ו/או מלהחזיק רשיון נהיגה לצמיתות. בא-כח המערער טען כי טעה בית המשפט המחוזי בהחמירו יתר על המידה בעונשו של המערער ובכך שלא נתן משקל לנסיבות המקרה ולהודייתו וכן למצבו הנפשי. עוד הוסיף וטען ב"כ המערער כי בית המשפט המחוזי לא הביא בחשבון את מצבו הרפואי של המערער מעבר לפגיעה במוחו ובכך שהוא נכה בשיעור 100% בשל היותו חולה לב קשה ביותר, ובנוסף לא הביא בחשבון את המלצת שירות המבחן אודותיו אשר המליץ להטיל עליו עונש מאסר של 6 חודשים אשר ירוצה בעבודות שירות. באת-כח המדינה ביקשה לדחות את הערעור ולהשאיר על כנו את גזר דינו של בית המשפט המחוזי. שרות המבחן הגיש לבית המשפט המחוזי תסקיר אודות המערער אשר לפיו הומלץ להטיל עליו עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות וזאת לאחר שפורטו בתסקיר נסיבותיו האישיות הקשות ובמיוחד העובדה כי יש לו מחשבות אובדניות ותחושה של חוסר טעם ומשמעות בהמשך חייו, ולפי הערכתם הוא סובל מסימפטומים פוסט טראומטיים בנוסף למצב דיכאוני. העבירות בהן הורשע המערער הן חמורות בטיבן ובתוצאותיהן ובעטיין מצא אדם את מותו, ובנסיבות רגילות לא היה מקום להתערב בעונש לאחר שבית המשפט המחוזי הביא בחשבון את כל הנסיבות. עם זאת שקלנו בדבר והגענו לכלל מסקנה וזאת מבלי להמעיט, כאמור, מחומרת העבירות בהן הורשע המערער, ולאור נסיבותיו האישיות הקשות ולנוכח מצבו הנפשי והבריאותי ולאור נכותו וגילו ובהתחשב בתסקיר של שירות המבחן שהוגש אודותיו כי יש מקום להקל בעונשו. אשר על כן, אנו מחליטים בזה להקל במידת מה בעונשו על ידי כך שאנו מעמידים אותו על 4 שנות מאסר תחת העונש שהוטל עליו על ידי בית המשפט המחוזי. לא מצאנו מקום להתערב בעונש הפסילה. יתר חלקי גזר הדין של בית המשפט המחוזי יישארו על כנם. ניתנה היום, י"ח בחשון התשס"ד (13.11.03). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03037040_H06.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il