אהוד רביד נ. נציגות בעלי העסקים בבית המשותף ברח' ארלוזורוב 1

פסק-דין בתיק ע"א 3700/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3700/11 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערערים: 1. אהוד רביד 2. בינה רביד נ ג ד המשיבות: 1. נציגות בעלי העסקים בבית המשותף ברח' ארלוזורוב 1 רמת-גן 2. נציגות בעלי הדירות בבית המשותף ברח' ארלוזורוב 1 רמת-גן ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (השופטת ר' ניב) מיום 5.5.2011, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים בת.א. 11085/03 בשם המערערים: עו"ד מלכה אנגלסמן בשם המשיבות: ד"ר יוסף טרוצקי, חבר הנציגות פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת ר' ניב, להלן: בית המשפט) מיום 5.5.2011, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינם של המערערים בת.א. 11085/03. 1. השתלשלות פרשה זו, שיסודה בתביעה לפיצוי בגין נזקי רטיבות שנגרמו לחנות שבבעלות המערערים, מתוארת בהרחבה בערעור פסלות קודם שהגישו המערערים בשנת 2009 (ראה: ע"א 5747/09), אשר נדחה על-ידי ביום 2.11.2009. בין, היתר, תיארתי שם את המחלוקת שבין בעלי הדין בעקבות פסיקתא שנתן בין המשפט בעניינם. בסוף הדיון בערעור כתבתי כי "לא יתכן שנושא חתימה על פסיקתא יעסיק את ערכאות בית המשפט השונות השכם והערב ללא קץ ויש לקוות כי עם מתן פסק דין זה יבואו ההליכים בין הצדדים לידי סיום". לצערי, התבדיתי. 2. בעקבות ערעור שהגישו המערערים על החלטות בית משפט השלום, לרבות בנוגע לתיקון הפסיקתא, המליץ בית המשפט המחוזי, בהסכמת בעלי הדין, לקבל את הערעור באופן שהתביעה תוחזר לבית משפט השלום לשמיעת טיעונים נוספים שלא שמע קודם לכן, ולהמשיך את הדיון מהנקודה בה הופסק. ביום 7.4.2011 התקיים דיון בפסיקתא. המערערים לא התייצבו לדיון וטענו כי לא זומנו כדין. הדיון התקיים במעמד צד אחד ובית המשפט חזר על החלטתו הקודמת בנוגע לפסיקתא. המערערים הגישו בקשה לבטל את ההחלטה, ובו זמנית, הגישו גם בקשה לפסילת בית המשפט מלשבת בתביעה שהגישו, בהתחשב בהתנהלותו. 3. בהחלטה מיום 5.5.2011 קבע בית המשפט כי דחה בעבר בקשה דומה לפסילתו שהוגשה על-ידי המשיבות. בית המשפט הוסיף כי לכאורה, כבר הסתיים תפקידו בהליך זה, שכן נתן כבר פסק דין. ואולם, בהתחשב בהחלטת ערכאת הערעור, היה עליו לקיים דיון המתייחס לפסק הדין שנתן - תפקיד שמותב אחר לא יכול היה למלא. בית המשפט המשיך וקבע כי טענות המערערים למשוא פנים אין להן מקום כלל, ובפרט, בשלב בו מצוי ההליך. לפיכך דחה, כאמור, את הבקשה. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. 4. המערערים טוענים כי בית המשפט קיים דיון ביום 7.4.2011 ללא נוכחותם מבלי שבדק את סיבת אי התייצבותם. בדיון זה אישר בית המשפט את הפסיקתא שנתן בעבר. לדעת המערערים, החלטה זו צריכה להתבטל מחובת הצדק, ובנסיבות העניין, יש להעביר את שמיעת טענות בעלי הדין לידי שופט אחר, או להמליץ כאמור. המערערים משיגים על כך שבית המשפט קיים דיון במעמד נציג המשיבות מבלי לברר האם הודעתו בדבר מועד הדיון הגיע למשרד באת-כח המערערים. אשר לנימוק בית המשפט לפיו התביעה הסתיימה, למעשה, ולכן אין צורך להידרש לבקשת הפסלות, טוענים המערערים כי התביעה הוחזרה לבית משפט השלום על-ידי הערכאה הערעורית כדי שידון בטענות בעלי הדין לגופן, ומשלא התקיים דיון במחלוקת במעמד בעלי הדין, והיות וטרם ניתנה החלטה בבקשת המערערים לביטול ההחלטה, התביעה עודנה תלויה ועומדת. המערערים מוסיפים כי לאור התנהלות בית המשפט נוצר חשש כי גיבש דעה שלא לחזור בו מהחלטתו (המוטעית, לדעתם) בנוגע לפסיקתא. המערערים טוענים עוד שבית המשפט טעה כשקיים דיון במעמד צד אחד מבלי שבירר תחילה האם המערערים זומנו כדין לדיון, בנסיבות בהן ערכאת הערעור הורתה על החזרת התביעה לבית המשפט לקיום דיון ושמיעת טענות בעלי הדין. לדעתם, אין ספק שבית המשפט גיבש דעתו והביע עמדתו בנוגע להליך, ומשכך, ראוי לפסול אותו מלהמשיך ולדון בתביעה ולאפשר לשופט אחר לדון בטענות הצדדים "בלב פתוח ובנפש חפצה". 5. המשיבה 2 השיבה לערעור. לטענתה, המערערים אינם מצהירים כי באת-כוחם לא קיבלה את ההחלטה מיום 15.2.2011 בדבר קביעת הדיון ליום 7.4.2011. המשיבה 2 טוענת כי ההחלטה הודעה ונמסרה על-ידי מזכירות בית המשפט - כך נמסר לה ממרכז המידע של בתי המשפט. המשיבה 2 מוסיפה כי בא-כוחה שיגר בפקסימיליה לבאת-כח המערערים את ההחלטה האמורה סמוך לקבלתה. לפיכך, אין לדעתה בטענה כי באת-כוחם של המערערים לא ידעה על קיום הדיון, ממש. המשיבה 2 טוענת עוד כי התצהיר שצורף אינו מאמת את העובדות המשמשות יסוד לערעור ומסולף, ולכן דין הערעור להימחק על הסף. לדבריה, מטרתם האמיתית של המערערים היא לנסות לבטל את הפסיקתא שנתן בית המשפט, כפי שניסו בערעור הפסלות הקודם, שכן הם סבורים, בטעות, כי אם יפסלו את המותב, יבוטלו גם החלטותיו, ולא היא. מדובר, לדעתה, בהליך סרק, חסר תכלית ודינו להידחות. המשיבה 2 מזכירה כי ההליך נשוא הדיון החל לפני כשמונה שנים וחצי וטוענת כי מן הדין להחיל את עקרון הסופיות בעניין. 6. המערערים הגישו הודעה לפיה לאחר הגשת הערעור ערכו בדיקה חוזרת במזכירות בית המשפט ובמרכז המידע, וקיבלו אישור כי ההחלטה בה נקבע מועד הדיון לא נשלחה לבאת-כוחם. פניות קודמות העלו אף הן, לדבריהם, כי בשל טעות לא נשלח זימון לדיון למשרד באת-כח המערערים. לטענתם, בית המשפט הסתמך בהחלטה מיום 5.5.2011 על טענת נציג המשיבות לפיה יידע את באת-כח המערערים בדבר מועד הדיון. המערערים תמהים על כך שהיה על המשיבות להודיע להם על מועד הדיון ועל העובדה שבית המשפט הסתמך על טענתו. לאור כל האמור טוענים המערערים כי רק אם יועבר עניינם לידי מותב אחר, ייעשה עימם צדק. המשיבות הגישו ביום 5.6.2011 בקשה למחיקת תצהירם של המערערים, משום שלטענתן לא ניתנה להם רשות להגישו, והמערערים הגישו מצידם בקשה להגשת תגובה לתשובת המשיבות. 7. לאחר שעיינתי בכל החומר שהוגש לפניי, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות. בנסיבות העניין, לא שוכנעתי כי השתלשלות העניינים בתביעה ואופן ניהולה, לרבות קיום דיון ללא נוכחות המערערים, מעידים על משוא פנים אובייקטיבי נגדם. עם זאת, על פני הדברים נדמה כי טענת המערערים בדבר אי הזמנתם כדין לדיון - אשר איני מכריעה בה - לא לובנה עד תום. אך, כאמור, אין בטענה כדי להקים עילה לפסילת בית המשפט. כרגע, עומדת לפני בית המשפט בקשת המערערים לביטול ההחלטה שניתנה בהעדרם והנוגעת לפסיקתא. בנסיבות אלה, בהן ההליכים בתביעה עומדים לפני סיום וכל שנותר הוא לדון בבקשה לביטול החלטה, מן הראוי ליתן לבית המשפט לדון בה. בית המשפט ישקול הזמנת בעלי הדין לדיון בבקשה (תוך וידוא הזמנתם כדין) בטרם מתן ההחלטה, ולו למען מראית פני הדברים. לסיום, אוסיף את המובן מאליו, כי הגיעה השעה לסיים את המחלוקת שבין בעלי הדין, ויפה שעה אחת קודם. הערעור נדחה. המערערים יישאו בהוצאות המשיבה 2 בסך 5,000 ₪. ניתן היום, ד' בסיון התשע"א (6.6.2011). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11037000_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il