בג"ץ 370-24
טרם נותח
עוה"ד אביגדור פלדמן נ. מדינת ישראל
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
2
1
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 370/24
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
כבוד השופט ע' גרוסקופף
כבוד השופט ח' כבוב
העותרים:
1. אביגדור פלדמן
2. חיים יצחקי
3. יגאל דותן
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. שירות בתי הסוהר
3. מפקד כלא רימונים
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותרים:
בעצמם
פסק-דין
השופט ח' כבוב:
בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נוציא מלפנינו צו על תנאי המופנה אל המשיבים ומורה להם "לנמק מדוע לא יתירו ביקור אצל מרשם מר מרואן ברגותי [...]". במסגרת העתירה נטען, בתמצית, וללא נימוק משפטי סדור, כי בקשת העותרים לבקר את מרשם בבית הכלא – סורבה. העותרים הוסיפו כי עתירת אסיר שהגישו בסוגיה זו "נדחתה על הסף בהיעדר יפוי כוח מטעם מרשם" (להלן: העתירה בנושא הביקור). לטענתם, "הנהוג במקרים אלו הוא לאפשר את הביקור ולחתום על יפוי כוח במהלכו, אלא שבמקרה זה קלעו המשיבים את העותרים ל'מלכוד 22' לאמור: לא תוכל לבקר את מרשך בהעדר יפוי כוח, והואיל ולא תוכל להחתים את מרשך על יפוי כוח משום שאינך רשאי לבקרו" (כך במקור – ח' כ').
דין העתירה להידחות על הסף.
ראשית, דין העתירה להידחות בשל קיומו של סעד חלופי. כפי שציינו העותרים בכתב העתירה, הם הגישו עתירת אסיר נוספת בשמו של מרשם, בנוגע לתנאי כליאתו (עת"א 6642-01-24 (מחוזי מרכז-לוד); להלן: העתירה בנושא תנאי הכליאה); ואף ציינו כי דיון באותה עתירה קבוע ליום 18.02.2024. וכמו מאליה נשאלת השאלה – הכיצד הדבר מתיישב עם טענת העותרים שלפיה העתירה בנושא הביקור נדחתה על הסף בהיעדר ייפוי כוח מטעם מרשם? ברם, עיון במערכת 'נט המשפט' בעתירה בנושא תנאי הכליאה, מגלה כי התשובה פשוטה. לעתירה בנושא תנאי הכליאה צירפו העותרים ייפוי כוח שהועבר אליהם מטעם עו"ד אליאס סבאג, בהתאם להרשאה שניתנה לאחרון בייפוי הכוח שהלה קיבל מברגותי.
אם כן, הָדְרָא קוּשְׁיָא לְדוּכְתָּא – מדוע לא צירפו העותרים את ייפוי הכוח שניתן להם גם לעתירה בנושא הביקור? לעותרים הפתרונים. מכל מקום, ברי כי בידי העותרים סעד חלופי בדמות האפשרות להגיש עתירת אסיר חדשה, ולצרף אליה את ייפוי הכוח שצורף על-ידם בעתירה בנושא תנאי הכליאה.
שנית, דין העתירה להידחות בשל אי ניקיון הכפיים בו לוקה העתירה, ואסביר. כאמור לעיל, העותרים טענו כי העתירה בנושא הביקור "נדחתה על הסף בהיעדר יפוי כוח מטעם מרשם". למקרא טענה זו, תהיתי הכיצד עתירה אחת שהוגשה על-ידי העותרים בעניינו של מרשם תידון על-ידי בית המשפט, בעוד שעתירה אחרת תידחה על הסף? משכך, תרתי אחר העתירה בנושא הביקור (שמספרה לא צוין על-ידי העותרים), ומשאיתרתי את התיק במערכת 'נט המשפט', מצאתי מענה לתהייתי. שכן, אלו היו דברי בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כבוד השופט ר' חיימוביץ) בעת"א 6192-01-24 בהחלטתו מיום 03.01.2024 בעתירה בנושא הביקור, שגם זכרם לא בא בעתירה שלפניי:
"העתירה הוגשה ללא תצהיר, ללא אסמכתאות וללא דיון משפטי.
דברים אלו משמעותיים במיוחד, שכן המבקשים טוענים כי הם מייצגים אותו [מרואן ברגותי – ח' כ'] בעתירה אחרת, שהוגשה ב-28/12/2023, אך לא צרפו עותק מאותה עתירה ואפילו מספרה לא צויין. אין גם הסבר מדוע לא הוגשה בקשה במסגרת אותה עתירה.
יתרה מכך, כפי שעולה מעתירה זו אין לפונים קשר עם העותר וגם לא ייפוי כוח, והם פועלים מכוח פניה של אדם שלישי, עו"ד אליאס. טענות אלו לא גובו במסמכים, לא צורף תצהיר מטעמו של עו"ד אליאס, לא הוגשו ראיות לכך שהוא מוסמך לפנות בשם העותר וליזום הליכים משפטיים בשמו, ולא פורט מה מקור ידיעותיו לגבי העתירה המקורית (ככל שהוגשה). ברי כי בנסיבות שכאלו יהא ממילא קושי מהותי להיעתר לעתירה גופה ולאפשר לפונים להיפגש עם העותר.
בנסיבות אלו, העתירה נדחית על הסף אף ללא צורך בתשובה".
נמצאנו למדים, כי העתירה בנושא הביקור נדחתה על הסף לנוכח שורה של נימוקים, וביניהם, העובדה שעתירה זו לא כללה אסמכתא או דיון משפטי, והיא גם לא נתמכה במסמך כלשהו שיעיד על קיומו של קשר בין העותרים לבין מרואן ברגותי. זאת, חרף העובדה שדבר לא מנע מהעותרים להגיש את אותם מסמכים שהוגשו על-ידם לבית המשפט בעתירה בנושא תנאי הכליאה. העותרים נמנעו מהפניה למספר ההליך בעתירה בנושא הביקור, או מהבאת החלטת בית המשפט כלשונה – ולא בכדי. יוצא אפוא, כי טענת העותרים שלפיה העתירה בנושא הביקור "נדחתה על הסף בהיעדר יפוי כוח מטעם מרשם", וכי משכך הם נקלעו שלא בטובתם ל"מלכוד 22" – לא עומדת כאשר מתגלים מלוא הפרטים שנדרש היה לגלותם בכתב העתירה. אשר על כן, ונוכח ההלכה הידועה לפיה "אי גילוי מלא של הליכים קודמים והחלטות שיפוטיות הרלוונטיות לעניין הוא בבחינת חוסר ניקיון כפיים במשמעותו ובנפקותו המשפטית [...]" (בג"ץ 3810/11 פלונית נ' בית הדין הרבני האזורי באשדוד, פסקה 18 (29.03.2012)) – דין העתירה להידחות גם מטעם זה.
העתירה נדחית אפוא בזאת. לפני ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.
ניתן היום, כ"ט בטבת התשפ"ד (10.1.2024).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
24003700_C01.docx אל
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il
1