מוסטפא עבד אלרחמאן חמדאן אבו ניע נ' פקיד ההסדר של המקרקעין

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3684/23 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ כבוד השופט י' כשר העותר: מוסטפא עבד אלרחמאן חמדאן אבו ניע נ ג ד המשיב: פקיד ההסדר של המקרקעין עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד ג'ורג' שוכרי בשם המשיב: עו"ד קובי עבדי פסק-דין השופט י' כשר: עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיב ליתן טעם "מדוע אינו מאפשר לעותר לעיין בנסח 'לוח תביעות' בכל הקשור למקרקעין הנמצאים בשועפט ירושלים, נכס אשר ידוע כחלקה 40 בגוש ירדני 19 גוש ישראלי 30559". העתירה דנן מופנית נגד החלטת פקיד ההסדר להקפיא את הגישה ללוח התביעות באשר למקרקעין מושא העתירה –חלקה 40 בגוש 30559 (להלן: המקרקעין). רקע כללי – לוחות תביעות במזרח ירושלים עובר לשנת 1967, נערכו במזרח ירושלים הליכי הסדר על ידי הרשויות הירדניות. לאחר תפיסת שטחי יו"ש ומזרח ירושלים במלחמת ששת הימים, הליכי ההסדר במקרקעין במזרח ירושלים הוקפאו על ידי מדינת ישראל. לטענת המשיב, בשנת 1967 נתפסו ע"י שלטונות ישראל רישומים ומסמכים שונים שנוצרו ביחס למקרקעין, לרבות לוחות תביעות, אולם "חלק מלוחות אלו כללו רישומים סותרים ואי דיוקים, ביחס ללוחות שהיו בלשכה המרכזית בעמאן, וזאת לנוכח העובדה כי עדכונים ורישומים שהתבצעו בלוחות בירדן לא הגיעו בזמן אמת אל הלשכה בירושלים". לאחר מלחמת ששת הימים, המדיניות הישראלית הייתה להקפיא את הליכי ההסדר בקרקעות הנ"ל, תוך מתן הכרה להליכי ההסדר הירדניים שנעשו באותן הקרקעות, לפי סעיף 25(3) לחוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], התש"ל-1970, ותקנה 19 לתקנות הסדרי משפט ומינהל (רציפות הליכים אזרחיים, אכיפת פסקים והכרה במסמכים), התשכ"ט-1968. כיום, מקרקעין שונים במזרח ירושלים מצויים בשלבים שונים של הליכי הסדר. בנסיבות אלו, ועל מנת לאפשר לבעלי זכויות במקרקעין הנ"ל, פעל פקיד ההסדר, החל משנות ה-70, לאפשר רישום של עסקאות מקרקעין במזרח ירושלים, בין היתר בלוחות תביעות. כתוצאה מכך, הגם שלוחות תביעות אינם נמנים על סוגי המרשמים המעידים על זכויות קנייניות במקרקעין, אלו משמשים, בפועל, את תושבי מזרח ירושלים לקיום "חיי מקרקעין" שוטפים. כאשר מוגשת לפקיד ההסדר בקשה להמצאת נסח של לוח תביעות עבור חלקה מסוימת, ומתעורר חשש בדבר נכונות הפרטים המופיעים בו, פקיד ההסדר מחליט על הקפאת נסח החלקה עד לבירור פרטים לאישורם. לטענת המשיב, מדיניות זו נועדה למנוע ביצוען של פעולות בהסתמך על לוח תביעות שגוי, מה שעלול להביא לפגיעה בזכויות של צדדים שלישיים. לאחר הקפאה כאמור, הגורם המבקש עיון בנסח לוח התביעות נדרש להמציא מסמכים (מאושרים על ידי הקונסוליה הישראלית בעמאן), כדלקמן: נסח רישום של החלקה הרלוונטית מלשכת ההסדר בעמאן; אישור על השתלשלות ההעברה או השתלשלות העסקה (אם קיים); כל מסמך רלוונטי אחר. זאת, מתוך הנחה שבלשכת ההסדר בירדן נמצאים מסמכים מקוריים. בכפוף להמצאת המסמכים האמורים והסדרת אי-הבהירות באשר לרישום בלוח התביעות, תוסר הקפאת לוח התביעות והמידע יימסר למבקש. לשם שלמות התמונה יצויין כי בשנת 2018, בעקבות החלטת ממשלה שהתקבלה בנדון (החלטה 3790 של הממשלה ה-34 "צמצום פערים חברתיים כלכליים ופיתוח כלכלי במזרח ירושלים" (13.5.2018)), החל פקיד ההסדר בביצוע הליכי הסדר במזרח ירושלים (נכון למועד הגשת התגובה המקדמית מטעם המשיב טרם החלו הליכי הסדר בשכונת שועפאט, בה מצויים המקרקעין מושא העתירה). המקרקעין מושא העתירה המקרקעין מושא העתירה מצויים, כאמור, בשכונת שועפאט במזרח ירושלים. העותר הוא בנו של המנוח עבד אלרחמן אבו ניע, אשר לפי הנטען הוא הבעלים בחלק במקרקעין מושא העתירה. ביחס למקרקעין הנ"ל קיים לוח תביעות לא מאושר, שהוכן על ידי הרשויות בירדן עובר לשנת 1967. ביום 27.11.2022 פנה העותר, באמצעות בא-כוחו, אל לשכת פקיד ההסדר בירושלים, בבקשה מקוונת לקבלת העתק נסח תביעות של המקרקעין. לטענת העותר, קיימות לו זכויות במקרקעין מכוח זכויותיו של אביו המנוח. בו ביום השיב פקיד ההסדר לבקשה, ובמסגרתה הבהיר כי לוח התביעות בחלקה הרלוונטית מוקפא, עד להמצאת מסמכים מירדן. זאת, לנוכח "אי בהירות לגבי חלקיהם של התובעים שרשומים בלוח התביעות שברשותנו". עוד הובהר לב"כ העותר כי על מנת להסיר את ההקפאה, "יש צורך במסמכים הבאים מירדן מאושרים קונסולארית; נסח ירדני [...] ואישור על השתלשלות ההעברות/העסקאות [...] בחלקה". יוער בקצרה, לשם שלמות התמונה, כי התקיימו מספר הליכים משפטיים בקשר למקרקעין מושא העתירה, אשר יש בהם כדי להשליך על הזכויות הנטענות של העותר בחלקה: ה"פ (מחוזי י-ם) 38052-04-12, בגדרו ניתן פסק דין, ביום 5.2.2019, המאשר הסדר פשרה; ת"א 57765-01-21 (מחוזי י-ם), בגדרו ניתן צו מניעה זמני בקשר למקרקעין, ביום 26.10.2022. טענות הצדדים בעתירה נטען כי המשיב נעדר סמכות להקפיא את לוח התביעות, וכי סמכות זו נתונה ללשכת רישום המקרקעין. כמו כן נטען כי החלטת ההקפאה היא "בלתי סבירה בעליל, מנוגדת לדין [...] מהווה פגיעה ברכושו של אדם שלא כדין"; וכי הבאת נסח מקרקעין מאושר מירדן אינו אפשרי. המשיב טוען, בתגובה המקדמית מטעמו, שהוגשה, לאחר מספר ארכות, ביום 17.12.2023, שתי טענות עיקריות: ראשית, וככל שהעתירה נועדה לאימות זכויות העותר בחלקת המקרקעין מושא העתירה – נטען כי דין העתירה להידחות מחמת קיומו של סעד חלופי, בדמות פניה לבית המשפט המחוזי. לעניין זה, המשיב טוען כי אמנם החלטה שלא להמציא לוח זכויות אינה נמנית במפורש על סוגי ההחלטות המפורטות בפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: פקודת ההסדר), אשר עליהן ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי; אולם ככל שעיקרה של הבקשה הוא עיגון והוכחת זכויות כאמור, הרי שהעניין נופל בגדר "סכסוך בנוגע למקרקעין" כאמור בסעיף 43 לפקודת ההסדר, ומצוי בגדרי סמכותו של בית המשפט המחוזי. שנית, המשיב טוען כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות. לעניין זה נטען כי בלוח התביעות של המקרקעין דנן קיימות סתירות, לרבות באשר לחלקו של אביו של העותר, וכן הערות ומחיקות שונות, באופן היוצר חוסר בהירות באשר לפרטים המופיעים בו. נטען כי מקום שבו לוח התביעות רווי סתירות ביחס לחלקי הבעלויות בקרקע, הקפאת לוח התביעות נועדה למנוע ביצוע פעולות על יסוד לוח מוטעה, אשר עלולות להוביל לפגיעה בזכויות צדדים שלישיים ולעיוות מצב הזכויות במקרקעין, "באופן החותר תחת סמכותו ותכליתו של פקיד ההסדר – ניהול תקין של הרישום הזמני הקיים במקרקעין והסדרה עתידית שלהם". לעניין הסמכות, טוען המשיב כי סמכותו של פקיד ההסדר "להקפיא" את לוח התביעות מעוגנת בסעיף 34 לפקודת ההסדר, המקנה למשיב סמכות לערוך את לוח התביעות; ובתוך כך ס"ק (ב) מחייב ליתן פומבי ללוח התביעות רק לאחר שזה "נקבע סופית". דיון והכרעה לאחר עיון בעתירה ובתגובה המקדמית מטעם המשיבים (על נספחיה), סבורני כי דין העתירה להידחות על הסף: מהעתירה לא ברור לחלוטין מה תכליתו של הסעד המבוקש. כפי שטען המשיב, ככל שהעותר מעוניין בהצהרה על זכויותיו-שלו במקרקעין, הרי שעומד לו סעד חלופי בדמות פנייה לבית המשפט המחוזי, וזאת בהתאם להוראות פקודת ההסדר. ככל שהעותר מבקש לעיין בלוח התביעות על מנת להתוודע לכתוב לשם נקיטת צעדים – אין מדובר בתביעה הנמנית במפורש בפקודת ההסדר. על אף האמור, סבורני כי דין העתירה במישור זה להידחות על הסף מחמת היעדר עילה להתערבות: מתגובת המשיב מצטייר מצב שאינו משביע רצון, ודומה כי אין חולק על כך. עסקינן בלוח תביעות המנוהל ביחס למקרקעין בלתי מוסדרים, אשר נועד לשמש את תושבי מזרח ירושלים לקיום "חיי מקרקעין" שוטפים. ההחלטה להקפיא את הנסח עד להמצאת המסמכים הנדרשים מירדן שוללת מהעותר את האפשרות להסתמך על הנסח בביצוע פעולות אשר הוא חפץ בהן. אולם, על אף האמור, לא ניתן להיעתר למבוקש בעתירה. המבוקש בעתירה הוא, הלכה למעשה, כי על רקע המצב המוקשה הנ"ל, יחוייב פקיד ההסדר לאפשר עיון בנסח לוח התביעות, וזאת על אף שקיים, למיטב שיקול דעתו של פקיד ההסדר, חשש ממשי שהנסח משקף מידע בלתי מדוייק העלול להטעות. עיון בנסח שקיים חשש ממשי שהכתוב בו הינו בלתי מדוייק עלול ללא ספק להביא ל-"תאונה משפטית" ולפגיעה בצדדים שלישיים, שבדין מבקש פקיד ההסדר למנוען. במצב דברים זה, החלטת פקיד ההסדר להקפיא את לוח התביעות הינה החלטה סבירה, שאינה מקימה כל עילה להתערבות בה. באשר לעניין סמכותו של המשיב "להקפיא" את לוח התביעות, מקובלת עליי עמדתו כמפורט לעיל. סעיף 34 לפקודת ההסדר מחייב את הצגת לוח התביעות בפומבי רק לאחר שלוח התביעות "נקבע סופית", ותנאי זה אינו מתקיים ביחס למקרקעין מושא העתירה. אשר על כן – דין העתירה להידחות על הסף. בהינתן האמור לעיל ביחס לאי-שביעות הרצון העולה ממצב הדברים, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏א' בניסן התשפ"ד (‏9.4.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 23036840_L06.docx מג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il