משמר הדמוקרטיה הישראלית (ע"ר) נ' הממשלה ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 36832-04-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט יחיאל כשר העותרת: משמר הדמוקרטיה הישראלית (ע"ר) נגד המשיבים: 1. ראש הממשלה 2. ממשלת ישראל ה-37 3. היועצת המשפטית לממשלה עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד יובל יועז; עו"ד אביגדור פלדמן; עו"ד אוהד שפק; עו"ד רינה ענתי פסק-דין השופטת יעל וילנר: 1. עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרת כי נכריז על המשיב 1 (להלן: ראש הממשלה או המשיב) כמי שנבצר ממנו דרך קבע להמשיך ולכהן כראש ממשלה. לחילופין, מבקשת העותרת כי נורה למשיבה 2, ממשלת ישראל, לכנס ישיבה מיוחדת שבה ייקבע כי נבצר מהמשיב למלא את תפקידו כראש ממשלה דרך קבע. 2. נקודת המוצא של העותרת היא שנבצרות קבע של ראש ממשלה, כמובנה בסעיפים 16(ב) ו-20(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, אינה מוגבלת ללקות נפשית או גופנית, וכי עשויים לבוא בגדרה מצבים נוספים, כגון הימצאות בניגוד עניינים. על רקע עמדה זו, טוענת העותרת כי בשונה מעתירות קודמות שביקשו להורות על נבצרות ראש הממשלה על רקע משפטו הפלילי, עתירה זו "אינה מתמקדת באירוע אחד של ניגוד עניינים, אלא מקבצת את כל פעולותיו של המשיב שנעשו בניגוד עניינים". ואכן, העתירה מבקשת לקבץ תחת קורת גג אחת שורה ארוכה של נושאים ומעשים המיוחסים לראש הממשלה, שבהם הוא מצוי, לטענתה, במצב של ניגוד עניינים: אי הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית לטבח השבעה באוקטובר; כוונתו הנטענת לפטר את היועצת המשפטית; החקיקה ששינתה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים; וההחלטה על פיטורי ראש שירות הביטחון הכללי (שבוטלה בינתיים – י"ו). לטענת העותרת, מכלול הנסיבות מלמד כי ראש הממשלה לכוד "ברשת צפופה" של ניגודי עניינים, עד כי הוא מנוע מכל התערבות בענייני המדינה והנהגתה. מצב דברים זה מוביל, לטענתה, לפגיעה ביכולתו להתמודד עם האתגרים שבפניהם המדינה ניצבת, ועל כן מצדיק להכריז עליו כמי שנבצר ממנו לבצע את תפקידו דרך קבע. 3. כאמור, העותרת טוענת, בין היתר, כי המשיב פועל תוך ניגוד עניינים כאשר הוא מונע, לטענתה, הקמת ועדת חקירה ממלכתית לעניין טבח השבעה באוקטובר, וזאת על יסוד חשש מצדו מפני ממצאים הנוגעים לאחריותו לאירועים. עוד נטען בהקשר זה, כי החלטה זו של ראש הממשלה מושפעת מהחלטות שניתנו בעניינו בשתי ועדות חקירה ממלכתיות אחרות: ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט, שהפנתה לראש הממשלה מכתב אזהרה במסגרת עבודתה; וכן ועדת החקירה לאסון הר מירון, שבמסגרת מסקנותיה מצאה כי לראש הממשלה אחריות לאירועים (כשלטענת העותרת, די במסקנות אלו כדי להצדיק את העברת ראש הממשלה מתפקידו בהחלטה שיפוטית). 4. כמו כן, העותרת טוענת כי ראש הממשלה מפר את הסכם ניגוד העניינים, שגובש על ידי היועצת המשפטית במהלך שנת 2020 על רקע ההליך הפלילי המתנהל נגדו, באופן שמצדיק להכריז על נבצרותו. בתוך כך, טוענת העותרת כי ראש הממשלה עומד – "במפורש או בקריצה או בהסכמה שבשתיקה", כלשונה – מאחורי צעדים שבהם נקט שר המשפטים, מתוך כוונה לפטר את היועצת המשפטית. כמו כן, מייחסת העותרת לראש הממשלה כוונה לשלוט בוועדה לבחירת שופטים – גם זאת תוך ניגוד עניינים, על רקע משפטו הפלילי – ולצורך כך מצביעה על חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105), התשפ"ה-2025, שנחקק לאחרונה ושינה את הרכב הוועדה. 5. העותרת מוסיפה וטוענת, כי החלטת הממשלה לפטר את ראש שירות הביטחון הכללי ניתנה אף היא תוך ניגוד עניינים של ראש הממשלה; וזאת, כך נטען, בשים לב לתפקידו של שירות הביטחון הכללי בחקירת חשדות לקיומם של קשרים בין אנשי לשכת ראש הממשלה לגורמים זרים. זאת ועוד: העותרת טוענת כי מלבד העניינים האישיים של ראש הממשלה, הנזכרים לעיל, שכל אחד מהם מציב אותו בעמדה של ניגוד עניינים, ישנו גם חוט ששוזר את כולם יחדיו – אמונתו של ראש הממשלה בדבר קיומה של שכבת פקידות בכירה ("Deep State") המבקשת להדיח אותו מתפקידו כראש הממשלה שנבחר בבחירות דמוקרטיות. השקפה זו, כך נטען, עומדת גם היא ביסוד פעולותיו של ראש הממשלה נגד גורמים שונים במוסדות המדינה, ואף מהווה "כפירה בהיותה של מדינת ישראל מדינה דמוקרטית", באופן שמקים טעם עצמאי נוסף להכריז על נבצרותו. 6. לאחר עיון, מצאתי כי דין העתירה להידחות על הסף. לאור מסקנתי זו, איני רואה צורך להידרש להנחת היסוד של העותרת, שלפיה נבצרות קבע של ראש ממשלה, בהתאם לסעיפים 16(ב) ו-20(ב) לחוק יסוד: הממשלה, עשויה לכלול גם נסיבות של ניגוד עניינים, ואף איני נדרשת להכריע בשאלה אם היועצת המשפטית היא הגורם המוסמך להורות על נבצרות מסוג זה (השוו: בג"ץ 2433/24 סופי ברזון-מקאי נ' ראש הממשלה, פס' 7 (1.4.2024)). 7. לאחר עיון בטענות השונות שבפי העותרת, מצאתי כי הן רחוקות מלבסס הצדקה למתן סעד משפטי, ובפרט – למתן הסעד החריג ויוצא הדופן אותו היא מבקשת (השוו: בג"ץ 43471-11-24 אורן נ' ראש הממשלה, פס' 11 (4.12.2024)). ראשית, לגבי חלק מהטענות השתנתה התשתית העובדתית הרלוונטית – כמו הטענה שנוגעת להחלטת הממשלה לפטר את ראש שירות הביטחון הכללי. זאת ועוד: הטענות כולן נושאות אופי ספקולטיבי וכוללני, ולא מניחות תשתית עובדתית מספיקה לקבלת הסעד המבוקש – אף לא בקירוב (ראו, לדוגמא: בג"ץ 5540/11 והבה נ' השר לביטחון הפנים, פס' 3 (9.1.2012)). כך למשל, ניסיון העותרת להעמיד את ראש הממשלה מאחורי יוזמת שר המשפטים לנקוט בהליכים לפיטורי היועצת המשפטית – מיוסד על השערות בעלמא. כפי שנאמר על ידינו בהקשר דומה: "אין די בהצבעה על התנהלותו של שר המשפטים בעניינים כאלה או אחרים, על מנת ללמד על פעולה מצדו של ראש הממשלה באותם עניינים" (בג"ץ 2433/24 ברזון-מקאי נ' ראש הממשלה, פס' 9 (1.4.2024)). גם בנוגע לחוק בתי המשפט (תיקון מס' 105), התשפ"ה-2025, ששינה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים, התייחסותה של העותרת לאקונית, נושאת אופי כללי ביותר, ולא מפרטת כדבעי האם וכיצד חקיקת החוק כרוכה בניגוד עניינים של ראש הממשלה. ונזכיר את שהודגש על ידינו בעתירות קודמות, כי היועצת המשפטית הבהירה לפנינו בעבר שהסדר ניגוד העניינים של ראש הממשלה מטופל על ידה "באופן שוטף, כדין וכנדרש" (ראו, למשל: בג"ץ 2854/24 כרמי נ' היועצת המשפטית לממשלה, פס' 11 (5.5.2024)). 8. יתר על כן: חלק ניכר מהעתירה מוקדש לטענות הקשורות לשימוש של ראש הממשלה במונח "Deep State" בסרטונים שהפיץ ובנאום שנשא. העותרת מבקשת להסיק מדברים אלו מסקנות מרחיקות לכת, בדבר תודעתו ומניעיו של ראש הממשלה הניצבים ביסוד החלטותיו השונות, אולם ספק אם הדברים יוצאים מגדר השערה בלבד, שמקומה בשיח הפוליטי ובמחוזות הפובליציסטיקה; מכל מקום, טענות העותרת בנדון רחוקות מלהניח יסוד לקבלת סעד משפטי (השוו: שם, פס' 8). 9. עוד אוסיף, כי הטענות השונות שבפי העותרת, שחשיבותן לשיטתה, בהצטברותן, מוליכות אמנם לבקשת סעד אחד מצדה – הוצאת ראש הממשלה לנבצרות – אולם כל אחת מהן לבדה מחייבת דיון נפרד ומעמיק, הן בשאלת קיומה של תשתית עובדתית הולמת והן במישור המשפטי; זאת, באופן שמקשה עד מאד את בירור העתירה (ראו: בג"ץ 1012/24 סופי ברזון-מקאי נ' ראש הממשלה, פס' 4 (4.2.2024)). 10. ולבסוף אעיר כי העתירה מתאפיינת בלשון משתלחת, ובמילות תואר שאינן מכבדות את ההליך; את בעלי הדין; ואת העותרת עצמה. סגנון דברים בוטה, לא די שאינו מעניק לנוקט בו כוח שכנוע עודף, הוא אף עשוי לבדו להיות בעוכריה של עתירה (ראו למשל: בג"ץ 58101-12-24 מדיק בע"מ נ' מדינת ישראל (26.12.2024)). 11. מהטעמים האמורים, אציע לחבריי כי נדחה את העתירה על הסף. עוד אציע כי משלא נתבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות. יעל וילנר שופטת השופט דוד מינץ: אני מסכים. דוד מינץ שופט השופט יחיאל כשר: אני מסכים. גם האמור בסעיף 10 לחוות דעתה של חברתי מקובל עליי. האמור נכון גם כאשר הדברים נעשים על דרך הפניה למקור ספרותי אשר בו האמירות הפוגעניות ("... הרודן האנוכי, המגלומן, הנכלולי, המניפולטור, החמסן והמדכא...), והסתפקות במונח "הרודן" בגוף הטיעונים. יכולה דעתה של העותרת על מעשיו ומחדליו של ראש הממשלה להיות אשר תהא; יכולה העותרת לגבש עתירה לסעדים כנגד ראש הממשלה לפי גישתה; עדיין עסקינן בראש הממשלה ובעתירה המוגשת לבית משפט זה, והאמור ראוי שיביא לריסון שחברתי עומדת עליו. יחיאל כשר שופט הוחלט לדחות את העתירה כאמור בפסק דינה של השופטת י' וילנר. ניתן היום, ‏י"ד באייר התשפ"ה (‏12.5.2025). דוד מינץ שופט יעל וילנר שופטת יחיאל כשר שופט