פסק הדין המלא
החלטה בתיק ע"א 3676/09
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 3676/09
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
המערער:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני
ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (השופט נ' נחמני) מיום 19.4.2009, שלא לפסול
עצמו מלדון בתמ"ש 17870/03 (בש"א 14821/07)
בשם המערער: עו"ד לורה מישוק
בשם המשיב 1: עו"ד אברהם דורון
בשם המשיב 2: עו"ד אברהם אינדורסקי
פסק-דין
ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה במחוז תל-אביב (השופט נ' נחמני), בהחלטה מיום 19.4.2009, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער בתמ"ש 17870/03 (בש"א 14821/07).
1. בפני בית משפט קמא מתנהלת תביעת המשיב 1 במסגרתה ביקש להצהיר על בעלותו בכתב רבנות מכח התחייבות שנתן לו סבו המנוח של המערער. במסגרת דיון בתביעה התברר כי כתב הרבנות הגיע לידיו של המערער, אך לטענתו, אינו נמצא בידו כעת ואין הוא יודע היכן נמצא. המערער טען כי בהחלטה שנתן ביום 21.11.2007, הביע בית המשפט דעתו באופן גלוי ונחרץ ביחס לתוצאותיה הסופיות של התביעה, לפיהן סבו של המערער התחייב למסור את כתב הרבנות למשיב 1, הנוגדת את טענת המערער לפיה הסב התחייב רק שלא למכור את כתב הרבנות. המערער טען עוד כי בית המשפט הביע אי אמון במערער ובתצהיריו חרף העובדה שההליך מצוי בשלב מקדמי. כן טען כי ניצני תחושה זו החלו בשיחה שנערכה בבית המשפט עם באת כח המערער ביום 10.10.2007.
2. בית המשפט דחה את הבקשה. בית המשפט ציין כי באת כח המבקש הודתה כי מעולם לא נקראה ללשכתו וכי בקשותיה נשמעו באולם בנוכחות קלדנית. לגופו של עניין קבע בית המשפט כי הביע דעתו כי אין לסיים את ההליך מבלי לברר את מהות התחייבות הסב וכי גם אם נראה לו שכוונת הסב היתה, על פניו, להחזיר את כתב הרבנות לידי המשיב 1, הרי שאין כל בטחון כי על המערער יהיה להחזירו וכי כתב הרבנות נמצא כלל בידו. בית המשפט ציין כי במשך שנים נטען על ידי אמו של המערער, אשר נפטרה בינתיים, כי אין כל ידיעה על מקום הימצאו של כתב הרבנות, כאשר התברר בסופו של דבר כי כתב הרבנות היה בידיה. בנסיבות אלה, כך קבע אין למנוע את בירור העניין. בית המשפט דחה את הטענה למשוא פנים מצידו וקבע כי עניין כתב הרבנות, מקום הימצאו ודרך העברתו מצריכה בירור וכי דרך ניהול התיק והסתרת העובדות אינם ראויים. עוד קבע כי הטענה שהסב התחייב רק שלא למכור את כתב הרבנות ולפיכך לא התחייב שלא להחזירו, אינה ברורה ומצריכה בירור. לפיכך קבע את התיק לדיון.
מכאן הערעור שלפניי.
3. המערער חוזר על טענותיו לפיהן יש לפסול את בית המשפט מלדון בעניינו. המערער טוען כי בשיחה שקיים בית המשפט עם באת כוחו ניסה בית המשפט להבהיר את עמדת המשיב 1 וצדקתו ואת העובדה כי בשל היותו יתום, יש להתחשב בו. לטענתו, לא רצה לפעול אז על סמך תחושותיו האישיות, אך מנימוקי ההחלטה מיום 27.11.2007 עולה כי בית המשפט גילה דעתו באופן חד משמעי בנוגע לתוצאות התביעה, כאשר, בין היתר, קבע כי אין מחלוקת שכתב הרבנות שייך למשיב 1 על פי התחייבות הסב המנוח וכי אין לו ספק שהסב התכוון לקיים את התחייבותו. הבעת דעה כאמור, מוצא המערער גם בהחלטה הדוחה את בקשת הפסלות. על כן, לדעתו, יש לפסול את בית המשפט מלדון בתיק, לשם מראית פני הצדק. המשיב 2, אביו של המערער, הצטרף לטענות המערער. לעומתו , מתנגד המשיב 1 לבקשת הפסילה. לדעתו הבקשה הוגשה בשיהוי ויש לדחותה גם לגופה.
4. דין הערעור להידחות ולו בשל כך שהמערער לא מיהר להגיב להחלטת בית המשפט: השיחה שהתקיימה לכאורה בין באת כח המערער לבית המשפט היתה ביום 10.10.2007. החלטת בית המשפט ניתנה ביום 21.11.2007, והבקשה הוגשה רק ביום 23.12.2007. הלכה היא כי טענת פסלות יש לטעון מיד לאחר היוודעה, ולא להשאירה נצורה לעת מצוא (תקנה 471ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ע"א 1280/08 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, 7.4.2008)), רק מטעם זה ניתן היה, כאמור, לדחות את הערעור.
5. לגופן של טענות בנוגע להתבטאויות בית המשפט. כבר נקבע בעבר כי יש לבחון אם יש בהתבטאויותיו של בית המשפט משום הבעת עמדה סופית בהליך היוצרת חשש ממשי למשוא פנים (ראה: יגאל מרזל דיני פסלות שופט, 255-256). לא זה המקרה שלפניי. כפי שהבהיר בית המשפט בהחלטתו בבקשת הפסלות יש לברר את משמעות התחייבות הסב, את הטענה כי רק התחייב שלא למכור את כתב הרבנות ולהחליט מי יקבל בסופו של דבר את כתב הרבנות, ועוד קבע כי אין כל בטחון כי המערער יהיה חייב להחזירו או כי כתב הרבנות בכלל נמצא בידו – נושאים הדורשים בירור ענייני. מכאן שאין בית המשפט מחזיק בעמדה סופית בנוגע לתוצאות ההליך בטרם התברר בפניו. בנסיבות אלה לא מצאתי כי קמה לה עילה לפסילת בית המשפט מלדון בתיק. יובהר כי אף אם התבטא בית המשפט קודם לכן באופן בלתי ראוי ממנו ניתן להסיק כי דעתו ננעלה ביחס לתוצאות ההליך - ואיני קובעת כך - עדיין, אין בכך כדי להקים בהכרח עילת פסלות. לכל היותר, מדובר במקרה זה בהתבטאויות הקשורות לנקודת מבטו של היושב בדין אודות ההליך אשר נמשך זה שנים בפניו, על כל התפתחויותיו וחילופי בעלי הדין בו (יגאל מרזל בעמ' 192; ע"א 6093/08 ש.מ נוה בר בע"מ נ' עמידר (לא פורסם, 9.12.2008). בשולי הדברים אוסיף כי גם אין מקום לפסילתו של בית המשפט בשל מראית פני הצדק, שכן אין מקום להרחבת השימוש בה כאשר נטענת טענת פסלות שאין לה ביסוס אובייקטיבי ממשי.
אשר על כן, הערעור נדחה. המערער ישא בהוצאות המשיב 1 בסך 5,000 ש"ח.
ניתן היום, ל' בסיון התשס"ט (22.6.2009).
ה נ ש י א ה
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09036760_N01.doc דז
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il