בנק הפועלים בע"מ נ. גרין אפל סחר בינלאומי בע"מ

פסק-דין בתיק ע"א 3676/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 3676/05 ע"א 8799/05 בפני: כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: בנק הפועלים בע"מ נ ג ד המשיבה: גרין אפל סחר בינלאומי בע"מ ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בת"א-יפו מיום 16.3.05 בבש"א 6654/05 ועל החלטתו מיום 28.6.05 בבש"א 26231/04 שניתנו על ידי כבוד השופטת ו' אלשיך תאריך הישיבה: כ"ח בתמוז תשס"ו (24.7.06) בשם המערער: עו"ד צ' גולן; עו"ד סנדלר בשם המשיבה: עו"ד א' הראל; עו"ד ש' בן ארי פסק-דין השופט א' גרוניס: 1. החברה גרין אפל סחר בין לאומי בע"מ (להלן - החברה) עברה שורה של טלטלות תוך תקופה העולה במקצת על שנתיים. לנכסיה נתמנתה כונסת נכסים זמנית, לאחר מכן הוגשה לגביה בקשה להקפאת הליכים, בהמשך אושר הסדר נושים ולאחרונה בוטל ההסדר ונתמנה לה מפרק זמני. שני הערעורים שבפנינו, אשר נשמעו יחדיו, מופנים נגד שתי החלטות של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כב' השופטת ו' אלשיך), האחת לאשר את הסדר הנושים והאחרת לדחות ערעור על דחיית תביעת החוב שהגיש המערער (להלן - הבנק). 2. בחודש מרץ 2004 הגיש הבנק לבית המשפט המחוזי בתל-אביב הליך בו עתר לאכיפת שעבוד ולמינוי כונס נכסים. בבקשה נטען, כי החברה עשתה בעבר איגרת חוב שכללה שעבוד צף לטובת הבנק, כי החברה חייבת לבנק סכום הקרוב ל-400,000 ש"ח וכי חרף דרישתו לא נפרע החוב. בית המשפט המחוזי מינה כונסת נכסים זמנית. לאחר חודשים מספר הושג הסדר לפרעון החוב ולביטול הליך הכינוס. בהסדר, שאושר על ידי בית המשפט המחוזי ביום 4.7.04, אף נאמר, כי אין בו כדי לפגוע בתוקפו של השעבוד. בהחלטת בית המשפט לביטול הליך הכינוס נאמר, בין השאר, כי כל עוד הבנק יקבל סכום של 250 ש"ח ליום הוא לא יפעיל את השעבוד. לא חלף אלא חודש ימים והחברה הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה להקפאת הליכים, שבית המשפט נעתר לה. כמו כן נתמנה עו"ד אורן הראל כנאמן. הנאמן פרסם הודעה לפיה יש להגיש תביעות חוב עד ליום 8.11.04. יצוין, כי הבנק לא זומן לדיונים הראשונים בנוגע להקפאת ההליכים ולהסדר הנושים שהלך והתגבש. לאחר מכן התקיימו מספר דיונים בבית המשפט וכן הייתה התכתבות בין הנאמן לבין פרקליטו של הבנק. במהלך הדברים נשלח לנאמן תדפיס של יתרת החוב המגיעה לבנק. הבנק הגיש לאחר יום 8.11.04 תביעת חוב על סכום של כ-223,000 ש"ח. ביום 1.12.04 התקיים דיון בבית המשפט ובו הצהיר הנאמן כי הוא רואה בבנק נושה מובטח. נציגו של הכונס הרשמי אף אמר, כי הצעתו של הנאמן בכל הנוגע לבנק נראית הוגנת. מפי באי כוח המעורבים נרשמה בפרוטוקול הסכמה לפיה בכל הנוגע לבנק תנוצל ארכה כדי לסכם פשרה שעל פי המקווה תוציא את הבנק מן התיק. בהחלטתו של בית המשפט מיום 1.12.04 נקבע, כי בדיקתן של תביעות החוב תסתיים תוך 14 ימים. לאחר מכן הומצאו לנאמן מסמכים שונים לעניין החוב המגיע לבנק. ביום 15.12.04 כתב הנאמן לבאת כוחו של הבנק, כי החליט לדחות את תביעת החוב של הבנק. במכתבו כתב הנאמן, כי המועד האחרון להגשת תביעות החוב היה ביום 8.11.04 וכי ניתנה ארכה עד ליום 12.11.04, אלא שתביעת החוב של הבנק הוגשה ביום 30.11.04. עוד נאמר במכתב, כי לתביעת החוב לא צורף פירוט המסביר את חישוב יתרת החוב וכי אף דרישה מאוחרת לפירוט לא נעתרה. 3. לאחר התפתחויות נוספות שאין צורך לתארן, החליט בית משפט קמא ביום 16.3.05 לאשר את הסדר הנושים. הבנק לא נזכר בהסדר. בהצעת ההסדר נאמר כי היקף חובותיה של החברה, על פי תביעות החוב שאושרו, מגיע לכ-1,000,000 ש"ח. סכומן של תביעות החוב בדין קדימה הגיע לכ-242,000 ש"ח ואילו תביעות החוב של הנושים הבלתי מובטחים הסתכמו בכ-740,000 ש"ח. על פי המוצע עמדו הנושים בדין קדימה לקבל דיבידנד של 100 אחוזים וזאת בתשלומים. הנושים האחרים אמורים היו לקבל דיבידנד של 50 אחוזים ואף זאת בפריסה. בית המשפט המחוזי אישר את הסדר הנושים ביום 16.3.05, חרף התנגדותו של הבנק. יצוין, כי אם מתעלמים מן הבנק כנושה, הרי הושג הרוב הנדרש של הנושים לאישור ההסדר. הבנק טען, כי מעמדו הוא כשל נושה מובטח. בית המשפט הזכיר בהחלטתו כי תלוי בפניו ערעור כנגד דחיית תביעת החוב. עם זאת התייחס בית המשפט לשאלה האם הבנק הינו נושה מובטח. בעניין זה לא נתקבלה טענת הבנק. בית המשפט המחוזי היה בדעה, כי משפעל הבנק למימוש השיעבוד הצף, הרי השעבוד התגבש ועל כן לא ניתן היה עוד להחיותו עם סיום הליכי הכינוס. לשון אחר, משבוטלו הליכי הכינוס מוצו זכויותיו של הבנק כנושה מובטח. 4. לאחרונה, ולאחר שבית המשפט המחוזי נתן את החלטותיו שכנגדן הוגשו שני הערעורים, ארעו ארועים נוספים שיש להם חשיבות לצורך הכרעתנו. ביום 25.6.06 נעתר בית המשפט לבקשת החברה, שהוגשה על ידי הנאמן, עו"ד הראל, לביטול הסדר הנושים. הבקשה הוגשה לאחר שהחברה לא הצליחה לעמוד בהתחייבויות שנטלה על עצמה בגדרו של הסדר הנושים. בהמשך הגישה החברה בקשת פירוק לגביה היא. ביום 12.7.06 נתמנה עו"ד הראל כמפרק זמני לחברה. 5. להתפתחויות אלה השלכה באשר לערעורים שבפנינו. עו"ד הראל, שכאמור משמש כיום כמפרק זמני, טוען שאין עוד טעם בערעור על דחיית תביעת החוב שהגישה החברה לעניין הסדר הנושים. לטענתו, יוכל הבנק להגיש מחדש תביעת חוב בגדרו של הליך הפירוק. נראה שיש יסוד לטענה זו. עם זאת, רואים אנו לנכון להתייחס בקצרה לשאלה האם היה מקום לדחות את תביעת החוב בשל האיחור בהגשתה. עמדתנו היא שהנאמן צריך היה לבחון את תביעת החוב לגופה ולא לדחותה בשל איחור בהגשתה. כפי שראינו, המועד האחרון להגשת תביעות חוב היה ביום 8.11.04. לאחר מכן נתקיימו בבית המשפט דיונים בהם הנאמן התייחס לבנק כאל נושה. בנוסף לכך הוחלפו מכתבים בין פרקליטי הבנק לבין הנאמן לאחר המועד האחרון להגשת תביעות חוב ומהם עולה שהנאמן אינו מתכחש לכך שהבנק הינו נושה. זאת ועוד, בהצעת ההסדר יש התייחסות לבנק כנושה. הצירוף של הגורמים האחרונים שצויינו צריך להוביל למסקנה שהנאמן חייב היה לבדוק את תביעת החוב לגופה, הגם שהוגשה באיחור. לפיכך, דין הערעור בנושא זה להתקבל ולוּ בשל חיובו של הבנק בשכר טרחת עורך דין. 6. מאחר שההסדר בוטל, אין צורך שנידרש עתה לשאלה האם היה מקום לאשר את ההסדר בעת שהסוגיה הוצגה בפני בית משפט קמא. כמובן, שבחוכמה לאחר מעשה ניתן לומר שאכן לא היה מקום ליתן האישור. מכל מקום, לעת הזו עומד הבנק על ערעורו, כך נראה, אך בשל הקביעה כי עם ביטולם של הליכי הכינוס בהם נקט לא ניתן לראות בו עוד משום נושה מובטח. להכרעה בשאלה זו עשויה להיות השלכה אף באשר להליכי הפירוק. כזכור, לזכות הבנק היה קיים שעבוד צף. הבנק נקט הליך למימוש השעבוד. עם גיבושו של השעבוד הצף, משהוגשה בקשת הבנק, לא ניתן עוד, כך קבע בית משפט קמא, לחדש או להחיות את השעבוד, שהרי משמעות גיבושו של שעבוד צף היא הפיכתו לשעבוד על נכסים ספציפיים. כבר ראינו כי ביטולו של הליך הכינוס נעשה בהסכמה. בגדר אותה הסכמה נקבע, כי ביטולו של הליך הכינוס לא יפגע בתוקפו של השעבוד. בהחלטה מיום 4.7.04 נאמר, כי הבנק לא יפעיל את השעבוד, כל עוד לא ישולם לו סכום של 250 ש"ח מידי יום. הערכאה דלמטה לא התייחסה להסכמה זו ולמשמעותה. האם די בהסכמה זו להותיר את השעבוד בתוקף או שמא הסכמה זו הייתה חסרת נפקות והדרך היחידה להחיות השעבוד הייתה רישומו מחדש? זאת ועוד, גם אם לא ניתן להחיות השעבוד בלא רישום מחדש ויש לראות את השעבוד כקבוע ולא עוד כצף, נשאלת השאלה על אילו נכסים הוא המשיך לרבוץ, אם בכלל, שעה שבוטל הליך הכינוס. שאלה נוספת שניתן להציג היא מה הנפקות של צו הקפאת הליכים הניתן זמן קצר לאחר גיבושו של שעבוד צף וחודש ימים לאחר ביטולם של הליכי כינוס. במצב החדש שנוצר עם ביטולו של הסדר הנושים, הגשת בקשת פירוק ומינויו של מפרק זמני, איננו רואים להידרש לשאלות המעניינות שהעלינו זה עתה. הבנק ועו"ד הראל לא התייחסו אליהן ואף הערכאה הדיונית לא בחנה אותן. בהחלט ייתכן שיהא צורך לבחון שאלות אלה בגדר הליכי הפירוק. מכל מקום, הנסיבות החדשות שצויינו והיעדר התייחסות לסוגיות הנזכרות, מובילים לקבלת הערעור אף באשר להחלטה לאשר את הסדר הנושים, שכללה כאמור התייחסות למעמדו של הבנק. 7. בשולי הדברים נוסיף, כי אפשר שראוי לשקול האם במקרה דוגמת זה הנוכחי אכן יש מקום, כי מי ששימש כנאמן בגדר הליך ההקפאה והסדר הנושים, ואשר מינויו לתפקיד בא לפי הצעתה של החברה, ישמש אף כמפרק זמני, לאחר כשלונו של הליך ההסדר. נבהיר, כי אין כוונתנו לומר, ואף לא לרמוז, כי הנאמן אחראי לכשלונו של ההסדר. עם זאת, עולה תהייה האם רצוי שבמצב הדברים שנוצר ישמש עתה בתפקיד מפרק זמני אותו אדם שכיהן כנאמן להסדר. ייתכן ששיקולים מעשיים שונים הם שהצדיקו את המינוי במקרה הנוכחי. 8. אי לכך, הננו מקבלים את שני הערעורים ומבטלים את החלטותיו של בית המשפט המחוזי, לרבות חיובו של הבנק בהוצאות ובשכר טרחת עורך דין. קופת הפירוק תישא בשכר טרחת עורך דין לזכות הבנק בסך 10,000 ש"ח. ניתן היום, ו' באב תשס"ו (31.7.06). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05036760_S07.doc חכ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il