שלמה אורן נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3675/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3675/07 בפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט ע' פוגלמן המערער: שלמה אורן נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 14.3.07 בת.פ. 8140/06 שניתן על-ידי כבוד השופט י' צלקובניק תאריך הישיבה: כ"ז באלול התשס"ז (10.9.2007) בשם המערער: עו"ד ששי גז; עו"ד קובי בן שעיה בשם המשיבה: עו"ד יעל שרף פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: המערער בע"פ 3675/07 הודה בפתח משפטו בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעובדות כתב האישום המתוקן. על-פי המתואר בכתב האישום, ביום 13.5.2006 בסמוך למוצאי שבת, יצא המערער מהמשק המשפחתי בנהגו ברכבו. באותו הזמן עשתה את דרכה בכיוון הנגדי שיירה של ניידות משטרה בדרכה אל המשק ובראשה ניידת נהוגה על ידי השוטרת רותם בליטי. המערער עצר את רכבו אל מול הניידת של בליטי וביקש ממנה, כי הניידות לא ייכנסו למשק וכי היא מפריעה לו לעבור, בתגובה הורה לו אחד השוטרים להסיג את רכבו ולאפשר את מעבר הניידות. בשלב זה נכנס המערער לרכבו והאיץ היישר אל עבר הניידת בה ישבה בליטי עד שהתנגש בחזית הניידת ודחף אותה לאחור. כתוצאה מההתנגשות, נחבלה השוטרת קלות ופונתה לבית חולים וכן נגרם נזק לניידת בשווי 7,300 ש"ח. ביום 13.12.2006 הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 וכן בעבירה של הסתייעות ברכב לביצוע פשע לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961. וביום 14.3.2007 גזר עליו עונש של תשעה חודשי מאסר בפועל וכן תשעה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לאחר שחרורו ממאסר והתנאי הוא כי לא יעבור עבירה בה הורשע או כל עבירת אלימות שיש עימה פגיעה בגוף. כמו כן נפסל רשיונו של המערער למשך שנתיים מתום תקופת המאסר וכן חוייב בפיצוי השוטרת בליטי בסך של 4,000 ש"ח. על גזר דינו של בית המשפט המחוזי ערער המערער בפנינו. לטענת המערער, בית המשפט החמיר שלא בצדק עימו וזאת בניגוד להמלצת שירות המבחן אשר סבר כי יש לאפשר לו להמשיך באורח חייו ואף סבור היה כי אין מקום להשית עליו עונש של מאסר בפועל ויש להסתפק בעונש מותנה ארוך. לטענתו, לנוכח נסיבותיו האישיות קרי היותו אב לארבעה ילדים בהם בנו החולה בן השש, וכן מצב המשק הזקוק לניהולו כמו גם נוכח הודאתו וחרטתו הכנה, היה על בית המשפט להטיל עליו עונש קל יותר. לעומתו, סוברת המשיבה כי גזר דינו של בית המשפט המחוזי לקח בחשבון את כל הנסיבות לקולא אשר מנה המערער והעונש מבטא את האיזון הנכון בנסיבות אלו, שכן העבירה לכשעצמה היא חמורה עד מאוד. לאחר עיון בהודעת הערעור על נספחיה ובתסקירים שנערכו מטעם שרות המבחן בעניינו של המערער ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות. עניין לנו בעבירה חמורה של אלימות אשר הופנתה כנגד המשטרה. בית המשפט בבואו לגזור את דינו של המערער הביא בחשבון את נסיבותיו האישיות, וכן הביא בחשבון את הצורך בענישה משמעותית כגמול על מעשים אלו וכביטוי לסלידתה של החברה מהתקף הזעם של המערער אשר בא לידי ביטוי בהתנגשות אלימה, שאך במקרה הסתיימה בפגיעה קלה. עוד מצאנו להוסיף על שלל נימוקיו של בית המשפט המחוזי, כי מעשהו של המערער אשר התאפיין באימפולסיביות מסוכנת, הינו חמור עוד יותר על רקע הנסיבות המינוריות שקדמו לו קרי ניידות משטרה אשר באו, שלא בפעם הראשונה, למשק לבחון היתרי העסקה של עובדים זרים. לבסוף נדגיש כי המערער אינו עומד לפנינו כמי שמעד לראשונה בעבירת אלימות. בעברו הלא רחוק של המערער מצויות שתי הרשעות על עבירות אלימות (משנים 1997 ו-2001) כאשר אחת מהן בוצעה תוך שימוש במוט ברזל, וגרימת חבלה לזולת. בנסיבות אלו הגענו למסקנה כי העונש שהוטל על המערער מבטא כראוי את חומרת המעשים המיוחסים לו בכתב האישום ועל כן לא מצאנו עילה להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. סוף דבר, אנו דוחים אפוא את הערעור. ניתן היום, ה' בתשרי תשס"ח (20.9.2007). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07036750_H03.doc /צש מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il