מחמוד עבדלחלים נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 3652/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 3652/04 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' אלון המערערים: 1. מחמוד עבדלחלים 2. מחמד עבדלחמיד 3. אברהים עבדלחמיד נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 191/03 שניתן ביום 3.3.04 על ידי כבוד השופטים ב' גילאור, י' גריל וי' עמית תאריך הישיבה: כ"ו בתמוז התשס"ז (12.7.2007) בשם המערערים: עו"ד אביגדור פלדמן בשם המשיבה: עו"ד אבי וסטרמן בשם שירות המבחן: גב' אדווה פרוייד פסק-דין השופט י' אלון: 1. שלושת המערערים הורשעו, על פי הודאתם, בבית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופטים ב' גילאור, י' גריל וי' עמית) בעבירות של קשירת קשר לסיוע לאוייב במלחמה, לפי סעיפים 92 ו-99 לחוק העונשין, ומתן שירות להתאחדות בלתי מותרת לפי סעיף 185(1)(ג) לתקנות ההגנה (שעת חירום) וסעיף 29 לחוק העונשין. המערערים 1 ו-2 הורשעו בנוסף בעבירה של מגע עם סוכן חוץ לפי סעיף 114(א) וסעיף 29 לחוק העונשין, ואילו המערער 3 הורשע בעבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. בגזר הדין הוטל על המערערים 1 ו-2 עונש מאסר בפועל של 20 שנים, ועל המערער 3 הוטל עונש מאסר בפועל של 14 שנים. בפנינו מערערים השלושה כנגד גזר הדין ומידת עונשם. 2. שלושת המערערים הינם אזרחי ישראל ותושבי כפר מנדא שבגליל. בנובמבר 2002 שהה המערער 1 בסעודיה, ושם הכיר פעיל בג'יהאד האיסלאמי מרצועת עזה בשם פאדי. התפתח קשר בין השניים, והמערער 1 נענה להצעתו של פאדי לסייע לו בביצוע פיגועי טרור בישראל. פאדי הפנה את המערער 1 לשני פעילי הג'יהאד האיסלאמי בישראל. הוא נפגש עימם וסוכם ביניהם כי המערער 1 יקים חוליה שתבצע פיגועי טרור בישראל. המערער 1 גם נתבקש על ידם לבצע פיגוע בימים הקרובים על מנת להוכיח את רצינותו, ולאחר מכן יעבירו לו פעילי הג'יהאד הנ"ל כספים לרכישת אמל"ח. המערער 1 הציע למערער 2 להצטרף לחולית הטרור. הוא הסכים, והשניים פתחו בשיחות עם פאדי, מרצועת עזה,על דרכים להעברת נשק ועל גיוס חברים נוספים לחוליה. פעילי הג'יהאד חזרו וביקשו את המערערים 1 ו-2 להמשיך ולגייס חברים נוספים לחוליה ולפתוח חשבון בנק אליו יועברו הכספים המיועדים לרכישת נשק ואמל"ח. כך צירפו מערערים 1 ו-2 את המערער 3 לחוליה. השלושה החלו בשיחות ותכנונים כיצד לבצע את פיגועי הטרור בישראל. תחילה תכננו השלושה פיגוע ירי על אזרחים או חיילים. בהמשך החליטו להניח מטען חבלה במקום הומה אדם, כמו בית קפה או תחנת אוטובוס. הם גם דנו באפשרות להניח את מטען החבלה בקניון "הקריון", אך המערער 3 הציע כי נוכח האבטחה שבמקום עדיף כי יניחו את מטעני החבלה באיזור הכרמל בחיפה. השלושה גם דיברו ביניהם לבקר במקום המיועד להנחת המטען טרם קבלת החלטה סופית בדבר המקום המדוייק. תוכנית נוספת שלהם היתה לרכוש רכב שישמש אותם בביצוע הפיגועים ובהעברת הנשק והאמל"ח, וכן בדרכים אפשריות לקבלת נשק ואימונים בו. הם ביקשו גם לצרף חברים נוספים לחוליה, וכך פנה המערער 3 לחבר שלו המכונה "אבו ג'ון", הזמינו לביתו, ושם, בנוכחות המערערים 1 ו-2, הציע לו להצטרף לחוליה. אבו ג'ון סירב. למחרת אותו המפגש נעצרו השלושה, ובעת מעצרו של המערער 3 הוא איים על השוטרים כי "הוא מכיר אותם והוא יטפל בזה". 3. שלושת המערערים הודו והורשעו על פי הודאתם בשלב מתקדם של הליכי המשפט ולאחר שהודעותיהם בחקירה הוגשו כראיות. בהודעת המערער 1 (ת/16), כשנשאל מדוע תכננו בתחילה להניח את מטעני החבלה בקניון "הקריון",הוא השיב: "היות ובמקום הנ"ל יש הרבה אנשים ויש הרבה חנויות, ורוב האנשים שמה הם יהודים ... והפגיעה תהיה גדולה והרבה הרוגים. בגלל זה חשבנו על המקומות האלה ... הפעולה הזו יכולה לעזור לעם הפלסטיני שסובל. זה מעשה ג'יהאד בפני האל". המערער 2 בהודעתו ת/13 מסביר מדוע נטשו את תוכניתם להניח את מטעני החבלה בקניון, עקב האבטחה שבמקום, ותכננו חלף זאת להניחם במקומות אחרים, ומוסיף: "... ואז החלטנו לעשות פיגוע באזור חיפה במקום שיש בו הרבה אנשים, כמו תחנת אוטובוס או בית קפה, מקום שאין בו מצלמות ויהיה בו הרבה אנשים יהודים ויהיו הרבה חיילים בכדי שהפגיעה וההרג יהיו כמה שיותר גדולים. מעשה כזה, כפי שאמרתי, זה הקרבה למען האל ועזרה לעם הפלשתיני בעזה ובגדה ... כדי שהפיגועים יהיו יותר הרבה וכמה שיותר הרוגים ... אנחנו רצינו שהפיגוע יהיה במקום רק איפה שיש יהודים ולא ערבים". גם המערער 3 מוסר בהודעתו (ת/23) דברים דומים ומוסיף כי כוונת שלושתם היתה לבצע פיגוע "במקום שבו יש הרבה אנשים ... הכוונה היתה נגד היהודים". 4. שלושת המערערים הינם כאמור אזרחי מדינת ישראל ותושביה. המעשים בהם הורשעו חושפים את פוטנציאל הזוועה והחורבן הטמון בשלושתם ואת נחישותם הנפשעת לקדש עצמם בכל מאודם למלחמת חורמה בישראל ובתושביה, אך מחמת זה שיהודים הם. נוכח החומרה המופלגת של מעשים נפשעים מעין אלה, קבע המחוקק בסעיף 99(א) לחוק העונשין כי העובר עבירה של סיוע לאויב במלחמתו נגד ישראל, דינו מיתה או מאסר עולם. בסעיף 92 לחוק נקבע, כי "קשר או ניסיון לעבור עבירה לפי פרק זה (וסעיף 99(א) בכללו) – דינם כדין מעשה העבירה". המערערים הורשעו כאמור על פי הודאתם בעבירה זו (ובנוסף לה העבירות האחרות המפורטות בפתח הדברים). ארגוני הטרור הפלסטיניים – ובהם הג'יהאד האיסלאמי – אסרו מלחמת טרור על ישראל ותושביה, מלחמה יומיומית הגובה קורבנות דמים, הפוגעת במרקם החיים כולו והחושפת את הציבור לסכנת חיים הנותנת אותותיה בכל אשר נפנה. שלושת המערערים, אזרחי המדינה, חברו לנקלים ולמסוכנים שבאויבי המדינה והביעו משאלתם רצונם ושאיפתם לקחת חלק בפשעיהם כנגדה וכנגד אזרחי מדינתם שלהם, שכל חטאם בהיותם אזרחי מדינתם. לשם מימוש מטרה זו קיימו המערערים 1 ו-2 מגעים עם סוכני ארגון המחבלים הג'יהאד האיסלאמי ורתמו עצמם למתן השירותים האמורים לארגון מחבלים זה. רף הענישה שיש לאחוז בו נגד עושי מעשים שכאלה ומתכנני תוכניות שכאלה, אמור לבטא את מלחמת החורמה שעל המדינה והחברה בישראל לאחוז כנגדם. מטבע העניין והדברים, דוחה מפניו אינטרס מהותי זה של הציבור את נסיבותיהם האישיות של עושי המעשים. 5. בא כוח המערערים חזר בו בפתח הדיון מטענתו הפרשנית, ולפיה – על אף הודאת המערערים במיוחס להם – ארגון הג'יהאד האיסלאמי – בשירותו פעלו ואת מצוותיו עשו המערערים – אינו בגדר "אוייב" כמובנו בסעיף 91 לחוק העונשין אלא "ארגון טרור" כמובנו בפקודה למניעת טרור, ועל כן יש לבחון מחדש את הרשעתם בעבירה על פי סעיף 99 לחוק העונשין. בדין חזר בו בא כוח המערער מטענה זו, שכן על פי עובדות כתב האישום בהן הודו שלושת המערערים, הם התארגנו בחוליה אותה הקימו – במסגרת ארגון הג'יהאד – "לבצע פעילות צבאית כנגד מדינת ישראל", לתכנן פעולות טרור לשם כך, כאשר "מטרתם רצח יהודים בשטח המדינה". שתי טענות נוספות לבא כוח המערערים: האחת, כי העונש הכבד מאוד שהוטל על המערערים מתעלם מכל היבט אינדיבידואלי שאמור היה להשקל לעניין ענישתם. שלושתם אנשים צעירים, וכליאתם לעשרים שנות מאסר (מערערים 1 ו-2) ולארבע עשרה שנות מאסר (מערער 3) שוללת כל תקווה לשיקומם בעתיד. לטענתו, מתסקירי המבחן שהוגשו בעניינם עולה כי הם לוקחים אחריות על מעשיהם ומודעים לפגיעה שפגעו בבני משפחותיהם. לאור זאת – כך הטענה – דין היה שנסיבותיהם האישיות יקלו במידת עונשם ויאזנו במידת מה את היבטי חומרת המעשים והעבירות שהורשעו בהם. טענה נוספת הינה, כי על אף חומרת המעשים והעבירות שהורשעו בהם, איש מהם לא חרג מעבר לשלבי התוכניות, הנכונות למעשים והתכנון. שלושתם נעצרו בטרם ביצעו פעולה ממשית מהפעולות שתוכננו על ידם. אין הסניגור חולק על חומרת המעשים כפי שנעשו, אולם לטענתו מידת העונש שנגזרה בעניינם הינה ברף העליון והקיצוני שנועד לאלה שהחלו בביצוע מעשי של תוכניות העבירה. הסניגור מפנה לשורת פסקי דין בבית המשפט המחוזי, בהם העונשים שנגזרו על על עברייני בטחון שמעשיהם לא חרגו משלב התוכניות, נמצאים קלים משמעותית מעונשיהם של שלושת המערערים שבפנינו. 6. חומרת המעשים והעבירות בהם הורשעו המערערים הינה כזו הדוחקת מפניה – ברמה משמעותית ביותר – את שיקולי השיקום ואת היבטי הנסיבות האישיות של המורשעים בהם. המדובר בעבריינות קשה ומסוכנת ביותר, המונעת ממניעים "אידיאולוגיים" ואשר פוטנציאל הסיכון הגלום בה לתושבי המדינה הינו קשה ביותר. לא היינו מתערבים בגזר הדין מתוך שיקול וטענה זו. עם זאת, מצאנו מקום לטענתו הנוספת של הסניגור לעניין אבחנה מסויימת המתבקשת בין עוברי עבירות אלה ברמת התוכניות בלבד לבין אלה שהחלו במעשים של ממש לקראת ביצועם. ויודגש – מעשי המערערים שבפנינו לא הסתכמו בשלב ה"מחשבות" או ה"דיבורים" בלבד. הם הקימו חוליה במסגרת ארגון הג'יהאד האיסלאמי, הכינו תוכניות נפשעות וביטאו במפורש את מטרות ההרג שביסוד התארגנותם ותוכניותיהם. עם זאת, השלושה נעצרו בטרם החלו בפעולות ביצוע מעבר לכך. די במעשים שעשו – כפי שהודו והורשעו בהם – למיצוי חומרת הדין עימם. אולם, בהינתן האבחנה האמורה מצאנו כי באיזון הכולל של הדברים היה מקום לקביעת עונשיהם ברמה נמוכה מעט מזו שבחר בה בית המשפט קמא. מתוך כך, ומטעם זה בלבד, אנו מקבלים את הערעור וקובעים כי תחת עונשי המאסר שהוטלו על המערערים בגזר הדין קמא יישאו המערערים בעונשים הבאים: המערערים 1 ו-2 – שבע עשרה שנות מאסר; המערער 3 – שתים עשרה שנות מאסר. עונשי המאסר יימנו מיום מעצרם של המערערים – 17.3.03. ש ו פ ט השופט א' א' לוי: אני מסכים. ש ו פ ט השופטת א' חיות: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' אלון. ניתן היום, ח' באב התשס"ז (23.7.2007). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04036520_A03.doc עכב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il