נחמיה פרומר נ. ישראל תורג'מן

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"ר 36497-04-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ המערערים: 1. נחמיה פרומר 2. מרים פרומר נגד המשיבים: 1. ישראל תורג'מן 2. שירה תורג'מן ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב ברע"א 25628-03-25 מיום 9.4.2025 בשם המערערים: בעצמם פסק-דין ערעור על החלטת הרשמת מ' יהב ברע"א 25628-03-25 מיום 9.4.2025, בה הופחתו סכומי האגרה שעל המערערים לשלם והערובה שעליהם להפקיד במסגרת הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטת ת' בר-אשר) בע"ר 45933-02-25 מיום 21.2.2025. בפסק הדין, נדחה ערעור על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי ע' קצבוי בת"א 74769-11-24 למחוק את ההליך העיקרי שהוגש בשל אי הפקדת ערובה ולחייב את המערערים בהוצאות משפט בסך 800 ש"ח. הערעור הופנה לעניין האגרה בלבד. דין הערעור להידחות. לרשמת בית המשפט מוקנה שיקול דעת רחב בענייני אגרה וערובה, והתערבות בו תיעשה במקרים חריגים בלבד (ראו: ע"ר 64751-03-25 שחם נ' רשות המיסים – פקיד שומה ירושלים 1 (30.3.2025); ער"א 2060/24 אוריון נ' גולדפינגר (5.5.2024)). מקרה זה אינו נמנה עמם. כפי שציינה הרשמת בהחלטתה, הבקשה שהוגשה לפניה לא מגלה תשתית עובדתית מלאה המבססת היעדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה ובהפקדת הערובה. אדרבה, עיון בדפי החשבון שצירפו המערערים לבקשתם מגלה, כי מופקדים מדי מספר ימים כספים רבים באמצעות העברות כספיות בנקאיות לא מוסברות. למרות האמור, הרשמת הלכה כברת דרך לקראת המערערים והורתה על הפחתת סכומי האגרה והערובה גם יחד. בנוסף, למותר לציין כי החלטת רשמת בית המשפט המחוזי על חיוב המערערים בתשלום הוצאות משפט אינה מצדיקה כשלעצמה פטור מתשלום אגרה בהליך ערעורי. זאת גם בשים לב לכך שההחלטה ניתנה לאחר התייחסות למצבם הכלכלי של המערערים, וההוצאות בהן חיובו הועמדו על הצד הנמוך. על כן צדקה רשמת בית משפט זה שהעריכה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. הערעור נדחה. ניתן היום, ב' אייר תשפ"ה (30 אפריל 2025). דוד מינץ שופט