ע"א 3644-21
טרם נותח

ירון שמעון רגב נ. דיב פאדי

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)

פסק הדין המלא

-
3 1 בבית המשפט העליון ע"א 3644/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. רגב ירון שמעון 2. אבוטבול אברהם נ ג ד המשיבים: 1. דיב פאדי 2. דיב סנא 3. דיב בשארה 4. סעיד מרי ערעור על החלטת המפקחת על רישום מקרקעין בחיפה (י' ליבוביץ) מיום 10.5.2021 בתיק 8/131/2021 בשם המערערים: עו"ד טל כהנא פסק-דין ערעור על החלטת המפקחת על רישום מקרקעין בחיפה (י' ליבוביץ) מיום 10.5.2021 בתיק 8/131/2021 שלא לפסול עצמה מלדון בעניינם של המערערים. ההליך נושא הערעור דנן עניינו בתביעת המשיבים למתן צו עשה אשר יחייב את המערערים לתקן נזק רטיבות שנגרם, לטענת המשיבים, מגג הבית המשותף המוצמד לתת-החלקה שבבעלות המערערים. בחודש מאי 2020 הוגשה תביעה זהה מטעם המשיבים (להלן: התביעה הראשונה), אשר התנהלה בפני המפקחת, וביום 28.12.2020 ניתן פסק הדין המורה על מחיקת התביעה (להלן: פסק הדין), בו קבעה המפקחת כי: "על אף העובדה שהתביעה נמחקת, לאור הסכמות הצדדים המעידות על כך שהתביעה הייתה מוצדקת, ולאור התמונות שהוגשו אשר מעידות על חומרת המצב בדירת [המשיבים] בגין הרטיבות, על אף שמחקתי את התביעה אינני מחייבת את [המשיבים] בהוצאות [המערערים]". ביום 20.4.2021 הוגשה התביעה שבמוקד הערעור דנן, שעניינה, כאמור, זהה לתביעה הראשונה. בפתח הדיון שהתקיים ביום 28.4.2021 עתרו המערערים לפסילת המפקחת. לטענתם, בתביעה הראשונה, ובפרט בפסק הדין, הביעה המפקחת "דעה ברורה ונחרצת" שלפיה התביעה מוצדקת, ומטעם זה לא חייבה את המשיבים בהוצאות. המערערים הפנו לע"א 8108/98 אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' זילברשלג (10.3.1999) (להלן: עניין אל על), וטענו שבאותו עניין ניתן פסק דין המורה על מחיקת תביעה לצד התבטאויות המותב שלפיהן לא ייעשה צו להוצאות בשל צדקת התביעה, ולאחר מכן הוגשה תביעה זהה שנותבה לאותו מותב – ובית משפט זה הורה על פסילתו. המערערים טענו כי נוכח הקביעה בעניין אל על – על המפקחת לפסול עצמה מלדון בתביעה. המפקחת הורתה למערערים להגיש את בקשת הפסלות בכתב, וביום 4.5.2021 הגישו המערערים בקשת פסלות כתובה, בה חזרו על טענותיהם והוסיפו כי טרם התקיים דיון בהליך, ומשכך אין חשש לפגיעה בצדדים אם המפקחת תפסול עצמה. המשיבים הגיבו לבקשה וטענו כי דינה להידחות, שכן המפקחת הדגישה שהחלטתה ניתנה נוכח "הסכמת הצדדים" ולא קם חשש ממשי למשוא פנים. ביום 10.5.2021 דחתה המפקחת את בקשת הפסלות, וציינה כי פסק הדין ניתן על רקע הסכמות מפורטות שאליהן הגיעו הצדדים בדיון שהתקיים ביום 23.9.2020 אשר קיבלו תוקף של פסק דין. המפקחת הדגישה כי בנוגע להליך דנן "דעתי [...] אינה נעולה ואני פתוחה לשמוע את טיעוני הצדדים". המפקחת הוסיפה כי עניין אל על שונה מענייננו, וחייבה את המערערים בהוצאות המשיבים בסך של 1,000 ש"ח. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזרים המערערים על טענותיהם ומוסיפים כי לשיטתם אף אם דעתו של היושב בדין "ננעלה" בעקבות הסכמות הצדדים, "נעילת" דעתו היא הרלוונטית ולא הרקע לה. בנוסף, המערערים משיגים על הקביעה כי פסק הדין ניתן על רקע הסכמות שאליהן הגיעו הצדדים בדיון שהתקיים ביום 23.9.2020. לטענתם, הדיון התקיים בזמן סגר שהוכרז בעקבות נגיף הקורונה, ואף שבא-כוחם הודיע כי ייבצר ממנו לעבוד בתקופה זו וביקש את דחיית הדיון, המפקחת דחתה את בקשתו ולפיכך התייצבו המערערים כשהם אינם מיוצגים בעוד שהמשיבים היו מיוצגים. בנסיבות אלה, כך המערערים, ההסכמות היו "תוצר של דיון שהתקיים כשהמערערים לבדם ובלתי מיוצגים" ולא כללו הודאה בטענות המשיבים. עוד טוענים המערערים, כי המפקחת שגתה בקובעה שעניין אל על שונה מענייננו, ולגישתם יש להחיל את שנפסק שם על ענייננו ולהורות על פסילת המפקחת. עיינתי בערעור על נספחיו, ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין קבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. כבר נפסק כי העובדה שהמפקחת דנה והכריעה בעניין מסוים בעבר אין בה, כשלעצמה, כדי לפסול אותה מלשוב ולדון בעניין אם הוא מובא בפניה שנית (ראו: ע"א 7306/19 פתחי נ' ארבוב, פסקה 5 (8.12.2019)). בענייננו, הדברים יפים ביתר שאת שכן פסק הדין מבוסס על הסכמות הצדדים, ואינו כולל הכרעה מנומקת לגופם של דברים. אוסיף ואומר כי ככל שיש בפי המערערים טענות באשר לטיב ההסכמות שהושגו בין הצדדים והרקע להן, מן הראוי כי הן תועלנה במסגרת ההליך התלוי ועומד על מנת שהמפקחת תידרש להן ותכריע בהן לגוף הדברים. בשולי הדברים אוסיף עוד כי המקרה אשר נדון בעניין אל על אינו דומה לענייננו. באותו עניין הורה המותב על מחיקת התביעה על הסף "על מנת שתתוקן ותוגש מחדש כיאות", תוך שהוא קובע קביעות נחרצות ביחס לקיומה של עילת התביעה שנטענה ובציינו, בין היתר, "בנסיבות העניין, כאשר העילה נכונה אך הניסוח אינו מוצלח – אין צו להוצאות" [ההדגשות הוספו]. אין דמיון בין אופי הקביעות המפורטות והנחרצות הללו, ובין הערותיה של המפקחת בענייננו, המבוססות כאמור על הסכמות הצדדים. לכך יש להוסיף כי המפקחת הבהירה בהחלטתה שדעתה בהליך הנוכחי אינה "נעולה", וכי היא פתוחה לשמוע את טענות הצדדים, וחזקה עליה שכך תנהג. אשר על כן, הערעור נדחה. משלא התבקשה תגובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"א בסיון התשפ"א (‏1.6.2021). ה נ ש י א ה _________________________ 21036440_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1