שמעון טואיטו נ. חברת החשמל לישראל בע"מ

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 36416-10-25 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט יחיאל כשר המערער: שמעון טואיטו נגד המשיבים: 1. חברת החשמל לישראל בע"מ 2. ששון עוזר ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 17.8.2025 בת"צ 12751-09-23 שניתן על ידי כבוד השופט איל באומגרט תאריך ישיבה: כ"ט טבת תשפ"ו (15.1.2026) בשם המערער: עו"ד שלומי אבני; עו"ד ערן פלסר בשם המשיבה 1: עו"ד ליטל ברששת; עו"ד שרון פיאלקוב בשם המשיב 2: עו"ד טל לביא פסק-דין השופט עופר גרוסקופף: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט איל באומגרט) מיום 17.8.2025 בת"צ 12751-09-23, בגדרו הורה בית המשפט על מחיקת בקשה לאישור תובענה ייצוגית מכוח סעיף 7(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: החוק או חוק תובענות ייצוגיות). השתלשלות העניינים ביום 6.9.2023 הגיש המערער, מר שמעון טואיטו (להלן: המערער), בקשה לאישור תובענה ייצוגית אשר עוסקת בפרקטיקה של המשיבה 1, חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: חברת החשמל), לחייב את לקוחותיה לפי הערכה ולא לפי צריכה בפועל, תוך מתן האפשרות לקרוא את מונה החשמל הדירתי ולדווח עליו (להלן: אפשרות הדיווח העצמי). נטען, כי במקרים שבהם חברת החשמל נוקטת בפרקטיקה זו היא מפלה לרעה בעלי מוגבלויות, אשר נוכח מוגבלותם אינם יכולים לקרוא את מונה החשמל הדירתי בעצמם ועל כן הם נאלצים לוותר על אפשרות הדיווח העצמי או לבקש סיוע מאחרים (ת"צ 12751-09-23. להלן: בקשת האישור טואיטו). המערער ציין כי עובר להגשת בקשת האישור טואיטו, פנה לחברת החשמל, לצורך קבלת סיוע בקריאת מונה עקב מוגבלותו, ונמסר לו כי לא ניתן לשלוח עובד מטעם חברת החשמל אלא כנגד תשלום, ולחלופין ניתן להתקין מונה חכם על חשבונו. לפיכך, נטען כי בהתנהלותה האמורה מפרה חברת החשמל את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013 (להלן: חוק השוויון ו-תקנות השוויון, בהתאמה). יום למחרת, ביום 7.9.2023 הגיש המשיב 2, מר ששון עוזר (להלן: מר עוזר), בקשה לאישור תובענה ייצוגית המתמקדת בהנגשתם של מוני חשמל דירתיים המצויים במרחב הציבורי בבתים משותפים, אשר חלה עליהם חובת הנגשה על פי חוק. לפי הנטען, חברת החשמל לא הנגישה את מוני החשמל האמורים כנדרש, וזאת בניגוד לחוק השוויון, תקנות השוויון ותקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 וכן הוראות תקן ישראלי 1918. לפיכך, התבקש, לצד סעד כספי בגין נזק לא ממוני, מתן צו עשה המורה לחברת החשמל להנגיש, בתוך 6 חודשים, את כל מוני החשמל בבתים המשותפים מהסוג המתואר אשר קיבלו היתר בנייה לאחר יום 1.11.2006 (ת"צ 16852-09-23. להלן: בקשת האישור עוזר). בקשת האישור טואיטו הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה ואילו בקשת האישור עוזר הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בעקבות זאת, הגישה חברת החשמל בקשה להעברת הדיון בבקשת האישור עוזר לבית המשפט המחוזי בחיפה, וזו התקבלה בהחלטת בית המשפט (כב' השופט עודד מאור) מיום 9.1.2024. זמן קצר לאחר מכן, ביום 18.1.2024 הגישה חברת החשמל בקשה למחיקת אחת מבקשות האישור, לפי סעיף 7(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, נוכח הזהות ביניהן (והכול בטרם הוגשה תשובה למי מבקשות האישור) (להלן: בקשת המחיקה). לאחר שהוגשו תגובות הצדדים לבקשת המחיקה, ביום 25.3.2024 קיים בית המשפט קמא דיון במעמד הצדדים בשתי בקשות האישור, בסופו הסכימו הצדדים לפנות להליך גישור לפני הנשיאה (בדימ') הילה גרסטל, אשר התנהל בנפרד ביחס לכל אחת מבקשות האישור. ביום 6.3.2025 הודיע בא הכוח המייצג בבקשת האישור עוזר כי הליך הגישור לא צלח, בעוד ביום 11.3.2025 הודיעו הצדדים בבקשת האישור טואיטו כי הגיעו להסכמות עקרוניות והם עובדים על ניסוח הסדר פשרה. בעקבות זאת, הודיעה חברת החשמל ביום 20.3.2025 כי היא עומדת על בקשת המחיקה, תוך שהיא סבורה כי יש למחוק את בקשת האישור עוזר. בהמשך לכך, ביום 5.6.2025 ערך בית המשפט קמא דיון בנוכחות הצדדים לבקשת האישור עוזר, ובמהלכו העלה הצעה לסיום ההליך בדרך של פשרה. במקביל, דווח באותו דיון כי ספק אם הצדדים לבקשת האישור טואיטו יצליחו לגבש הסדר פשרה נוכח מחלוקת שנתגלעה ביניהם, ובאת-כוח חברת החשמל ציינה מספר פעמים את דבר החפיפה בין בקשות האישור, וההשלכות שעשויות להיות לגיבוש הסדר פשרה באחת מבקשות האישור על ניהול השנייה. לאחר ששקלו את הדברים, הצדדים לבקשת האישור עוזר גיבשו הסדר פשרה על בסיס הצעת בית המשפט קמא והגישו לאישורו ביום 10.7.2025. בתמצית, הסדר הפשרה קובע כי חברת החשמל תעניק לבעלי מוגבלויות הנחה בסך 50 ש"ח מתעריף התקנת מונה חכם, שעלותו עומדת על 286 ש"ח כולל מע"מ (נכון למועד הגשת הסדר הפשרה), וכן תדאג להתקנתו בתוך פרק זמן מוגדר. כמו כן, נקבע כי חברת החשמל תפעל על מנת ליידע את לקוחותיה בגין הטבה זו. בעקבות זאת, ולאחר שנדחתה בקשתו לעיכוב הליכים, ביקש המערער (הוא כזכור המבקש המייצג בבקשת האישור טואיטו) כי תינתן החלטה בבקשת המחיקה של חברת החשמל, תוך שבית המשפט קמא יורה על מחיקת בקשת האישור עוזר או דחייתה. בית המשפט קמא זימן את הצדדים לדיון לפניו, והציע להם כי ייבחנו את צירוף בקשת האישור טואיטו להסדר הפשרה שגובש ביחס לבקשת האישור עוזר. ברם, ניסיון זה לא צלח ועל כן חזר המערער על בקשתו האמורה. פסק הדין מושא הערעור ביום 17.8.2025 ניתן פסק דינו של בית המשפט קמא אשר הורה על מחיקת בקשת האישור טואיטו. תחילה צוין, כי בקשות האישור הוגשו בסמיכות זו לזו ועל כן הפער ביניהן איננו בעל משקל משמעותי. לאחר שבחן את שתי בקשות האישור, קבע בית המשפט קמא כי בקשת האישור עוזר עדיפה על פני בקשת האישור טואיטו ממספר טעמים: ראשית, הגדרת הקבוצה בבקשת האישור טואיטו מצומצמת יותר וכוללת רק צרכנים שחויבו על פי הערכה, ולא גם מי שחויב על פי שיטות אחרות, ובכלל זה על פי צריכה בפועל, ועדיין מתקשה לקרוא את מונה החשמל הדירתי; שנית, בקשת האישור עוזר נתמכת בחוות דעת מומחה, בעוד בקשת האישור טואיטו נעדרת תימוכין כאמור; שלישית, בית המשפט קמא נתן משקל להתנהלות המערער ובאי הכוח המייצגים בבקשת האישור טואיטו, בין השאר לכך שחשפו פרטים מהליך הגישור שהתנהל בין הצדדים; רביעית ואחרון, נקבע כי יש לבכר פתרון מהיר ויעיל על פני התדיינות ארוכה שסופה אינו ידוע. נוכח האמור, הורה בית המשפט קמא על מחיקת בקשת האישור טואיטו, תוך שהטעים כי לאור התנגדותו של המערער לאיחוד ההליכים, אין תוחלת להורות לצדדים לפעול יחד. הערעור דנן בערעורו, הלין המערער על מסקנתו של בית המשפט קמא, בנמקו כי לא רק שבקשת האישור טואיטו היא הראשונה בזמן, וכללה תשתית משפטית ועובדתית מבוססת, אלא שאיכותה עולה על בקשת האישור עוזר, הן בהיקף הגדרת הקבוצה המיוצגת (המתייחסת לבעלי מוגבלויות הזכאים להנחה ממספר גופי ממשלה ולא רק מהמוסד לביטוח הלאומי, וכן גם למי שגר בבניינים ישנים שנבנו לפני יום 1.11.2006) והן בטיב הייצוג של הקבוצה (ובעניין זה מעלה המערער טענות כלפי התנהלות בא הכוח המייצג בבקשת האישור עוזר ביחס להליך זה והליכים אחרים). עוד צוין כי אף חברת החשמל סברה בשעתו כי יש למחוק את בקשת האישור עוזר, עת הגישה את בקשת המחיקה. בנוסף הלין המערער על כך שבית המשפט קמא קיים דיון הנוגע לבקשת האישור טואיטו שלא בנוכחותו, והציע לצדדים בבקשת האישור עוזר הסדר פשרה בטרם מוצו הליכי הפשרה בבקשת האישור טואיטו. המערער הוסיף וטען כי פסק דינו של בית המשפט קמא מעודד תובעים להגיע להסדר מהיר על מנת שבקשתם תועדף, וזאת על חשבון חברי הקבוצה, ותוך ניצול הדבר על ידי הנתבע. כך קרה, לשיטת המערער, במקרה דנן, עת גובש בבקשת האישור עוזר הסדר פשרה נחות, בהשוואה להסדר שהסתמן במסגרת הליך הגישור בין הצדדים לבקשת האישור טואיטו. ביום 15.1.2026 התקיים דיון קדם-ערעור, במהלכו נשמעו באריכות טענות הצדדים בעל-פה, וכן הושמעו לצדדים הערות בית המשפט. בסופו של הדיון הוסכם כי הצדדים יקיימו שיג ושיח במטרה לגבש מתווה פשרה כולל המוסכם על הכול. ככל שהמשא ומתן לא יצלח, הסכימה חברת החשמל כי הערעור יתקבל ופסק דינו של בית המשפט קמא המוחק את בקשת האישור טואיטו יבוטל, והליך זה ימשיך להתנהל במקביל להליך בבקשת האישור עוזר. בהמשך לכך, ביום 21.4.2026 הודיעו המערער וחברת החשמל כי הגיעו להסדר מוסכם ביניהם ביחס לבקשת האישור טואיטו. לאור זאת, מבחינה אופרטיבית יש להורות על קבלת הערעור, במובן זה שפסק הדין המוחק את בקשת האישור טואיטו יבוטל, וכן על החזרת הדיון בהליך לבית המשפט קמא, על מנת שיבחן את הסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים בהתאם להוראות חוק תובענות ייצוגיות – וכך, אכן נעשה. בצד הדברים, מצאנו לנכון לייחד מספר מילים להסדר הקבוע בסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, ולכשל שהתגלה בהפעלתו במקרה דנן. סעיף 7 לחוק מסדיר את המצב שבו הוגשו מספר הליכים ייצוגיים באותו עניין, והוא מורה כי בית המשפט שאליו הוגש ההליך המאוחר בזמן יעביר את ההליך לבית המשפט שאליו הוגש ההליך הראשון בזמן, ככל שמתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 7(א) לחוק. לאחר מכן, בית המשפט שאליו הועבר ההליך נדרש להכריע באשר לאופן ניהול ההליכים, בהתאם לסעיף 7(ב) לחוק – האם לצרף את ההליכים ולדון בהם יחדיו, למחוק אחד מן ההליכים (כולו או מקצתו), ולחלופין לצרף או להחליף מי מהמייצגים (במקרים מתאימים, ניתן לסטות מהמנגנון שבסעיף 7 לחוק ולעשות שימוש בכלים אחרים, למשל עיכוב הליכים. ראו: רע"א 3920/21 המועצה הישראלית לצרכנות נ' לוטוקרד בע"מ (29.8.2021); רע"א 3124/22 יינות ביתן בע"מ נ' גנסין, פסקה 7 (3.6.2022) (להלן: עניין גנסין)). השיקול המנחה בבחירה בין האפשרויות האמורות הוא "שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר", וזאת לצד שיקולים נוספים, כגון השלב שבו מצויים כל אחד מן ההליכים, יעילות הדיון והכוונת התנהגותם של הצדדים (ע"א 5503/11 דבח נ' דינרי, פסקה י"ז (18.1.2012) (להלן: עניין דבח); ע"א 7413/21 חפץ נ' Facebook Ireland Limited, פסקה 7 (17.5.2022); ע"א 8935/21 דהן נ' שופרסל בע"מ, פסקה 8 (15.11.2022)). תכליתו של הסדר זה היא למנוע ניהולם של הליכים ייצוגים המעוררים סוגיות דומות בפני מותבים שונים, דבר שמייצר כפל התדיינויות ועלול להוביל להכרעות סותרות (ראו דברי ההסבר לסעיף 6 בתזכיר חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ה-2005; עניין דבח, בפסקה י"ח; עניין גנסין, בפסקה 4). מתכליותיו של ההסדר הקבוע בסעיף 7 לחוק, המבוססות על שיקולי יעילות דיונית וחסכון במשאבים, כמו גם טובתה של הקבוצה, אנו למדים כי כאשר מוגשת בקשה לפי סעיף 7 לחוק, ההכרעה בה צריכה לקבל קדימות, ולהינתן בטרם יימשכו ההליכים. הטעם לכך הוא שהותרת בקשה לפי סעיף 7 לחוק תלויה ועומדת, מבלי להכריע בה לכאן או לכאן, כאשר החרב מרחפת מעל ראשם של המייצגים בהליכים הייצוגיים, מעוררת את החשש מפני "מירוץ לתחתית" בין המייצגים – בהיבט של ויתורים לרעת הקבוצה – במטרה להשפיע על אופן ההכרעה בבקשה ולזכות בבכורה. מצב מעין זה יוצר קושי כפול: ראשית, החשש מפני העדפת האינטרס של מייצגי הקבוצה על פני טובת חבריה, משום שבניסיונם לקבל את הבכורה, מייצגי הקבוצה עלולים לעשות ויתורים על חשבון הקבוצה; שנית, מצב זה עלול להיות מנוצל לרעה על ידי הנתבע, שעל פי רוב אדיש כלפי זהות מייצגי הקבוצה, אך באופן טבעי יעדיף להתנהל מול ההליך שתוחלת הסיכון ממנו היא נמוכה יותר מנקודת מבטו. למותר לציין כי איננו קובעים כי כך אירע במקרה דנן, אלא רק מתריעים מפני הקשיים העלולים להיווצר. בהתאם לעקרון האמור לעיל, הרי שבנסיבות העניין לא היה מקום להפנות את הצדדים להליך גישור נפרד טרם הכרעה בבקשת המחיקה שהגישה חברת החשמל, ובכך הייתה נמנעת המורכבות אליה נקלעו בית המשפט קמא והצדדים, כפי שתואר בהרחבה לעיל. לפיכך, הערעור מתקבל במובן זה שפסק הדין המורה על מחיקת ההליך בת"צ 12751-09-23 – מבוטל בזאת. המערער וחברת החשמל יגישו את הסדר הפשרה אליו הגיעו לבחינתו ואישורו של בית המשפט קמא. נוכח התוצאה האמורה, יודיע המערער לבית המשפט קמא האם הוא עומד על התנגדותו שהוגשה במסגרת ההליך בת"צ 16852-09-23 (בקשת האישור עוזר). אין צו להוצאות. עירבון יושב למפקידו. החזר אגרה לפי התקנות. ניתן היום, ‏י"ב בסיון התשפ"ו (‏28.5.2026). עופר גרוסקופף שופט אלכס שטיין שופט יחיאל כשר שופט