פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 3641/03

תנועת נאמני הר הבית נ. צחי הנגבי

העותרת ביקשה להורות למשטרה לאפשר לה ולבני העם היהודי גישה חופשית להר הבית במהלך חול המועד פסח.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 28/04/2003 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 3641/03 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה חופש הגישה להר הבית — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה להורות למשטרה לאפשר לה ולבני העם היהודי גישה חופשית להר הבית במהלך חול המועד פסח.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 3641/03

תנועת נאמני הר הבית נ. צחי הנגבי

העותרת ביקשה להורות למשטרה לאפשר לה ולבני העם היהודי גישה חופשית להר הבית במהלך חול המועד פסח.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

תנועת נאמני הר הבית עתרה לבג"ץ בדרישה לאפשר ליהודים לעלות להר הבית במהלך חול המועד פסח, לאחר שהמשטרה סירבה לבקשתם. המשטרה נימקה את הסירוב בחשש כבד וקרוב לוודאי לפגיעה בסדר הציבורי ובחיי אדם, על רקע המתיחות הביטחונית באותה עת. בית המשפט העליון קבע כי אף שקיימת זכות עקרונית ליהודים לעלות להר הבית כחלק מחופש הפולחן, זכות זו אינה מוחלטת וניתן להגבילה כאשר קיים חשש ממשי וקרוב לוודאי לפגיעה בביטחון הציבור. בהתבסס על הערכות גורמי הביטחון, בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי אין עילה להתערב בהחלטת המשטרה בנסיבות הקיימות, תוך הבעת תקווה כי בעתיד, עם שינוי הנסיבות, יתאפשר מימוש הזכות.

השלכות רוחב

פסק הדין מחדד את האיזון בין חופש הפולחן לבין חובת המדינה לשמור על הסדר הציבורי במקומות רגישים.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים א' ברק, א' ריבלין, א' חיות
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • תנועת נאמני הר הבית

נתבעים

  • צחי הנגבי
  • ניצב מיקי לוי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • קיימת זכות יסוד ליהודים לעלות להר הבית כחלק מחופש הפולחן וחופש הביטוי.
  • הימנעות המשטרה מלאפשר את העלייה מהווה כניעה לאלימות ומתן וטו למתנכלים לזכויות יסוד.
  • על הרשות המבצעת חובה להגן על חופש הגישה למקומות הקדושים מכוח חוק השמירה על המקומות הקדושים וחוק יסוד: ירושלים בירת ישראל.
טיעוני ההגנה
  • קיים חשש ממשי וקרוב לוודאי לפגיעה בסדר הציבורי ובחיי אדם.
  • פתיחת הר הבית בנסיבות הקיימות עלולה להוביל למהומות קשות שיתפשטו מעבר לאזור.
  • הערכת גורמי הביטחון היא כי המצב הביטחוני אינו מאפשר את פתיחת המקום למבקרים יהודים בעת הזו.
מחלוקות עובדתיות
  • האם ניתן לאפשר עלייה להר הבית מבלי להסתכן בהתלקחות ביטחונית רחבה.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הערכת גורמי הביטחון בדבר הסיכון הממשי למהומות ושפיכות דמים.

הפניות לתיקים אחרים

תקדימים משפטיים
  • בג"ץ 292/83 נאמני הר הבית ואח' נגד מפקד משטרת מרחב ירושלים
  • בג"ץ 2725/93 גרשון סלומון נ' מפקד מחוז ירושלים, משטרת ישראל ומפכ"ל משטרת ישראל
  • בג"ץ 2725/92 גרשון סלומון נ' מפקד מחוז ירושלים ומפכ"ל משטרת ישראל
  • בג"ץ 4044/93 גרשון סלומון נ' מפקד מחוז ירושלים ומפכ"ל משטרת ישראל
  • בג"ץ 2431/95 גרשון סלומון נ' משטרת ישראל
  • בג"ץ 153/83 לוי ואח' נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

עילת הסבירות
הטענה הועלתה ונדחתה
מידתיות
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 3641/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 3641/03 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופטת א' חיות העותרת: תנועת נאמני הר הבית נ ג ד המשיבים: 1. צחי הנגבי 2. ניצב מיקי לוי עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: י"ח בניסן תשס"ג (20.4.2003) בשם העותרת: עו"ד נפתלי ורצברגר בשם המשיבים: עו"ד גיתית שריקי פסק-דין השופט א' ריבלין: 1. העותרת, תנועת נאמני הר הבית בארץ ישראל, מבקשת להורות למשיבים - השר לבטחון פנים ומפקד מחוז ירושלים של המשטרה - ליתן טעם מדוע לא יאפשרו לאנשיה, ולבני העם היהודי בכלל, גישה חופשית לתחום הר הבית, במועדים בהם ביקשו לעשות כן. העותרת פנתה למשיב 2 בבקשה להתיר לאנשיה לעלות להר הבית בחול המועד של חג הפסח ונענתה בסירוב - ומכאן העתירה שלפנינו. 2. הנימוק העיקרי שביסוד סירובו של המשיב 2 הוא החשש לפגיעה בסדר הציבורי. המשיב סבור כי בעת הזו, על רקע אירועי התקופה האחרונה, והמתיחות הרבה על רקע לאומי ודתי, פתיחת הר הבית למבקרים, בלא קבלת הסכמה מן הווקף המוסלמי שסגר את שערי המקום, עלולה להביא, ברמה של קרבה לוודאות, למהומות קשות במקום, עד כדי חשש לשפיכות דמים. המשיב הביע את חששו כי מהומות בשטח הר הבית עלולות להתפשט לאזורים אחרים. גלי המחלוקת עלולים אף להתפשט, כך הוא סובר, אל מחוץ לגבולות המדינה והאזור. העותרת סבורה לעומתו, כי על הרשות המבצעת מוטלת החובה להבטיח את חופש הגישה למקומות הקדושים וליתן בכך הגנה מוגברת לחופש התנועה ככל שהיא נוגעת למקומות הקדושים. חובה זו אינה רק פועל יוצא מן הזכויות הנגזרות מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; היא מתחייבת לדעתה, מפורשות, גם מהוראות חוק השמירה על המקומות הקדושים, תשכ"ז-1967 ומהוראות חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל. הימנעות המשטרה משימוש בכח לפריצת השער שננעל בפני העותרת, כך היא סבורה, מבטאת התנהגות בלתי סבירה, כניעה לאיומים ומתן פרס לאלימות. על הרשות המבצעת, כך טוענת העותרת, למנוע מכל מתנכל מלהפריע למבקשים לממש את חופש הגישה למקומות הקדושים. 3. אכן, כבר נפסק, לא אחת, כי אין ליתן בידי המתנכל לזכויות היסוד את זכות הוטו כנגד המבקש לממשן. נקודת המוצא העקרונית של בית המשפט היתה והינה כי לכל יהודי הזכות לעלות להר הבית, להתפלל עליו ולהתייחד עם בוראו. זהו חלק מחופש הפולחן הדתי; זהו חלק מחופש הביטוי (הנשיא א' ברק בבג"ץ 292/83 נאמני הר הבית ואח' נגד מפקד משטרת מרחב ירושלים, פ"ד לח(2) 449; בג"ץ 2725/93 גרשון סלומון נ' מפקד מחוז ירושלים, משטרת ישראל ומפכ"ל משטרת ישראל, פ"ד מט(5) 366). עם זאת, הזכות הזו, כזכויות יסוד אחרות, אינה זכות מוחלטת. יחסיות הזכות מתבטאת, בין השאר, בכך שניתן להגביל את מימושה מתוך התחשבות באינטרס הציבורי (בג"ץ 2725/92 הנ"ל; בג"ץ 4044/93 גרשון סלומון נ' מפקד מחוז ירושלים ומפכ"ל משטרת ישראל, פ"ד מט(5) 617). מקום בו הסתברות החשש מפני פגיעה בשלום הציבור ואף בחיי אדם היא קרובה לוודאי – יש בכך כדי להצדיק את הגבלת חופש הפולחן הדתי ואף את הגבלת חרות הביטוי (בג"ץ 2431/95 גרשון סלומון נ' משטרת ישראל, פ"ד נא(5) 781). אמנם אין זה ראוי לפגוע בחופש הפולחן הדתי טרם שתינקטנה כל הפעולות הסבירות שיש בהן כדי למנוע פגיעה בבטחון הציבור - בלא פגיעה בחופש הדת והאמונה. אין ליתן לקהל עוין זכות וטו על הפעלתן של זכויות יסוד חוקתיות (בג"ץ 153/83 לוי ואח' נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, פ"ד לה(2) 393). אולם שונים הם פני הדברים מקום בו אין המדובר בחשש גרידא מפני מי שמשסע בקריאותיו, או בדרך אחרת, את שיחו של הזולת, או מפני המון המבקש להטיל וטו על זכות ההפגנה של המבקשים לקיימה כדין. בענייננו מביעים המשיבים חשש מפני נזק קשה וממשי לאינטרס הציבורי. בענייננו, לא רק רמת הוודאות של הסתברות ארוע הנזק גבוהה; תוחלת הנזק הצפוי לאינטרס הציבורי גוברת גם בשל כך שעוצמת הנזק הצפוי, עוצמה החובקת ארץ, מצטרפת אל מידת ההסתברות שיתרחש. 4. המשיבים הניחו בפנינו תשתית עובדתית המבוססת על הערכת גורמי הבטחון. מקצת מן הדברים נשמעו בדלתיים סגורות. הדברים מאששים את הערכת המשיבים כי בעת הזו עלולה פתיחת הר הבית למבקרים, באורח חד צדדי, להביא, ברמה קרובה לוודאות, לנזק קשה לאינטרס הציבורי. קיים חשש שמא יפרצו מהומות שיחרגו מגדר המקום והאזור. בנסיבות אלה אין עילה להתערב בהחלטת המשיבים למנוע, בימים אלה, מאנשי העותרת לבקר בהר הבית. המשיב 2 הביע את התקווה כי המתנה נוספת עשויה להיטיב עם הכל ולקדם את האפשרות למימוש זכותם של אנשי העותרת ושל אחרים לבקר במקום בעתיד. ניתן, איפוא, להניח, כי עם שינוי העתים והנסיבות ישקלו המשיבים את העניין מחדש, אולם במצב הדברים הקיים אין מנוס מלדחות את העתירה. ניתנה היום, ‏כ"ו ניסן תשס"ג (28.4.03). נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03036410_P02.doc/אמ מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il